הגיוני שאני מרגישה קרובה לה' למרות שאני לא אדוקה בדת בכלל?

אני לא דתייה או חרדית ואני לא ממשפחה דתית
אני אכן ממשפחה מאמינה מאוד וסבא וסבתא שלי מאוד אדוקים בדת
למרות זאת אני בכלל לא, חוץ מחגים ולשמור כשר אני לא באמת עושה שום דבר אך אני עדיין מרגישה מאוד קרובה לה'..
מאז שאני זוכרת את עצמי כשבאמת ביקשתי מה' משהו מעומק הלב ודיברתי איתו באמת זה קרה
אם זה כשהייתי חולה מאוד, או כשההורים שלי היו בטעונת דרכים, או כשסבא שלי היה בבית חולים או אפילו סתם כשביקשתי שידחו את המבחן הקרוב..
מגיל ממש קטן ה' תמיד שמע אותי ואני תמיד הרגשתי חיבור מאוד גדול לה'
ואם להגיד את האמת, יש דברים שאני אפילו לא מסכימה איתם בדת או לא מאמינה בהם במאה אחוז אך בכל זאת..
זה הגיוני? אני ממש לא קרובה ללהיות דתית או חרדיה אך בכל זאת אני תמיד הרגשתי את ה' ממש עמוק בליבי
ה' תמיד היה איתי ואני מרגישה שהוא תמיד יהיה