אתם שואלים את עצמכם איפה אלוהים?

ראיתי שהרבה אנשים מתחילים לפקפק באמונה שלהם. אני מבין.

אני יודע שחלק מרגישים עכשיו שאלוהים לא איתנו. שהוא עזב אותנו. חלקכם בטח כועסים עליו. וחלקכם אולי כבר לא מאמינים בו.
אז אני רוצה לכתוב, ולחזק ולהסביר את המצב.

אנחנו מדינה קטנה. פיצית בקטע הזוי. וסביבנו המון מדינות אויב, שכל מה שהם נולדו לעשות זה להרוג אותנו. זה כל מה שהם רוצים. וגם לא אכפת להם למות.
אלוהים שומר. בטח שמעתם את המשפט הזה מיליון פעם.
אבל זה בדיוק העניין.

התרגלנו לנס.
כי לחיות במדינה שלנו, מוקפים בכל כך הרבה אויבים, ועדיין לצאת לבלות? לאכול? לצאת למסיבות, לפארקים עם המשפחות, להנות מטכנולוגיה ברמה גבוהה, לצחוק, לראות סרטים, ללכת להופעות, ליטרלי לעשות כל מה שבא לנו לעשות. זה פשוט נס.

המצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו?
ככה מבחינה הגיונית מדינת ישראל צריכה להיראות כל הזמן.
וצריך להבין שאנחנו עד עכשיו חיינו בנס. כל שניה אפילו עכשיו, שאזעקה לא נשמעת ברחובות כל רגע, זה נס. אם כל מדינות ערב יתאחדו, הם מוחקים אותנו. אין לנו סיכוי.

אבל אלוהים מסדר את זה בדרך ניסית ומטורפת, ונותן לנו לחיות את החיים שלנו בשקט ושלווה.

ואז מה עשינו?
רבנו. שנאנו שנאת חינם את אחים שלנו. עברנו על כל מה שאלוהים הזהיר אותנו שיקרה.
אבל אלוהים רוצה רק דבר אחד.
הוא רוצה אחדות. הוא רוצה אהבה.
ורגע לפני המלחמה, המצב היה בקרשים.
ותראו אותנו עכשיו? ימין או שמאל, דתי, או חילוני, כולם מתאחדים ופועלים למטרה אחת.
כי רק ככה ננצח!
ועובדה שמעולם לא הפסדנו. עם ישראל העם הכי עתיק, ולא הושמד מעולם. והוא העם שהכי הרבה ניסו להשמיד אותו.
וניצחנו רק כשהיינו מאוחדים!

אז איפה אלוהים?
הוא כאן. כל הזמן. והוא מדבר אלינו אפילו דרך האויב.
וזה כדי לעורר אותנו. וזה מצליח. כי אנחנו ערים, ומאוחדים יותר מאי פעם.
אנחנו רגע לפני הגאולה. אני מרגיש את זה.
אלוהים היה כאן כל הזמן, כי אנחנו חיים במדינה הזאת בנס.
ועכשיו? הוא לא נעלם.
הוא פשוט מזכיר לנו את זה.

אז אל תתייאשו.
תרבו באהבה ואחדות. ונלמד מהסיפור הטרגי הזה לשנים הבאות.
כי רק אהבה תנצח.
תהיו חזקים.
תתרמו לחיילים, ותרבו בתפילות ובאהבה.
אני אוהב אתכם.