מה היא חווית הדובר בשיר "שיר קניה בדיזינגוף"?

שיר קניה בדיזינגוף/ארז ביטון
קניתי חנות בדיזינגוף
כדי להכות שורש
כדי לקנות שורש
כדי למצוא מקום ברוול
אבל
האנשים ברוול
אני שואל את עצמי
מי הם האנשים ברוול
מה יש באנשים ברוול
מה הולך באנשים ברוול
אני לא פונה לאנשים ברוול
כשהאנשים ברוול פונים אלי
אני שולף את השפה
מלים נקיות,
כן אדוני,
בבקשה אדוני,
עברית מעודכנת מאוד,
והבתים עומדים כאן עלי,
גבוהים כאן עלי,
והפתחים הפתוחים כאן
בלתי חדירים לי כאן

בשעה אפלולית
בחנות בדיזינגוף
אני אורז חפצים
לחזור לפרוורים
ולעברית האחרת