אשמח אם תקראו(:

אני ממש מפחדת מימי שישי שבת , למה?
כי זה יום חופש, שאמא שלי, אבא שלי, ואחותי
בבית.
נכון שכולם שמחים תמיד כשבא שישי והם אוכלים תמיד עם אבא/אבא וואטאבר.
אבל אצלי זה ממש לא ככה.
כל יום שישי, אני קמה בבוקר ויש צעקות בכל הבית..
וגם הצעקות תמיד מגיעות אליי בסופו של דבר
אם זה לנקות, לאכול, לא משנה מה- הכל בא בצעקות.
אני תמיד מנסה שלא לבכות כי זה מראה על חולשה,
אני לא אוהבת להראות חולשה.
ההורים שלי לימדו אותי שלבכות זה לחלשים עוד מגיל צעיר.
אז כשילד היה נופל- הוא היה בוכה וההורים שלו היו מחבקים אותו ואומרים "הכל בסדר".
אם אני הייתי בוכה - ההורים שלי היו צועקים עליי בטירוף כאילו אני אשמה בהכל.
ואני אוהבת את ההורים שלי , באמת.
אבל ממש רע לי איתם ואני כבר לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה כשאמא שלי שאלה אותי לפחות איך הולך בבית ספר.
אני תמיד בוכה בחדר, כשאני מוודאת אלף פעם שהדלת סגורה.
ואם מישהו מנסה לפתוח, אז אני מוודאת אלף פעם שאין סימן שאומר משהו על זה שבכיתי.
אני יודעת שכבר סטיתי מהנושא לגמרי אבל-
זה גם קשור לדעתי..
גם ימי שבת אותו דבר תמיד,
צעקות, ריבים..

אני מאוד רגישה לצעקות, אם צועקים עליי ישר מופיעות לי דמעות בעיניים והלוואי וזה היה בשליטתי.
יש לי חרדה חברתית וחרדת נטישה, גם בעזרת ההורים שלי(:
וחברות שלי אמרו לי שיש לי גם daddy issues &mommy issues

מצטערת אם חפרתי, זה באמת לא היה בכוונה.
(למרות שאני חושבת שאף אחד גם לא יקרא את זה)
בקיצור- יש לי פחד מימים שבהם כל המשפחה שלי בבית..