מכורה ללהיות עם אנשים

אני מכורה ללהיות עם אנשים, וכל זמן שאני לא עם אנשים אני מרגישה שאני פשוט לא קיימת, שהערך שלי לא קיים ואני אפסית, שאין טעם לדברים, ברמה שביטול עם חברים מוביל אותי לבכי ולשבת בחדר בחושך,
ואני יודעת שזה לא תקין בשום צורה, ואפילו חברים שלי שיודעים את זה אמרו לי שהם בעצמם חייבים להיות לבד לפעמים כי אחרת זה פוגע בהם רגשית, הבעיה היא שכל פעם שאני לבד אני מאבדת את זה, ממש ברמה של חוסר מוטיבציה לעשות דברים עד חוסר תפקוד ברמה של להישאר במיטה.
עד לפני שנתיים הייתי מאוד מאוד בודדה ותמיד הרגשתי שאני דפוקה בגלל זה ומאז שנהיו לי קשרים פשוט התמכרתי לדבר הזה ואני מרגישה שאם אני לא עם חברים/מכרים/סתם מבלה מחוץ לבית אני לא קיימת