תקשיבו אני ממש עייפה אבל אני מרגישה שאני ממש צריכה לפרוק אז תודה למי שיענה(:

אוקי אז ככה אני מרגישה כרגע שאני נמצאת בתקופה נוראית תקופה מאוד קשה כול יום אני אומרת לעצמי בראש זה בטח יהיה יום חרא זה בטח יהיה יום חרא ונחשו מה?אני לא טועה אני צודקת אף פעם אני לא מרגישה סיפוק מאז הפרידה שלי מאקס שלי
(נפרדנו לפני חודש וחצי זאת הייתה מערכת יחסים נוראית אני זאת שסיימה אותה לא יכולתי להישאר עם מישהו שמאיים עליי רוב הזמן מקלל צועק אפילו לפעמים הוא סוג של הרים עליי יד)
בכל מקרה אני מרגישה שכולם מתקדמים ובאמת בתקופות טובות ועכשיו אני לא ממהרת לזוגיות מתי שזה יגיע זה יגיע אני לא לחוצה על זה אני צריכה גם תחופש שלי לתקופה מסויימת ואני לא אשקר בלי עין הרע חמסה חמסה טפו טפו הרבה מתחילים איתי ורוצים אןתי אבל אני פשוט לא מרגישה שאף אחד באמת ראוי לקבל התאהבה שלי אני לא מרגישה שאנשים האלה באמת מתאימים לי ואחרי זה שואלת את עצמי למה לי אין אף אחד כזה
עכשיו חוץ מהקטע של הזוגיות מבחינת ריגשית אני בן אדם מאוד מאוד בכיין אני לא אשקר אבל מאז הפרידה שלנו אני לא מצליחה לבכות ואני לא אשקר אחרי הפרידה ממש לא בכיתי להפך הייתי מאושרת בכיתי יןתר בקשר איתו ובזוגיות איתו מאשר מהפרידה ואני ככ שמחתי ואמרתי איזה כיף זה לא לבכות ועכשיו אחרי תקופה אני ממש מרגישה שאני צריכה לבכות אני צריכה להשתחרר אבל פשוט לא מצליחה הדמעות שלי והרגישות שלי הפכו לכעס ועצבים וזה שוחט עליי ועוצר לי תדמעות כןל פעם שהן באות לצאת ואני לא יןדעת כבר מה לעשות אני די מיואשת איך יוצאים מתקופה משחירה כזו:(?