11 תשובות
ישיבה זה השם
כע
ישיבה שחורה אולי?
ישיבה תיכונית - ישיבה שהיא גם תיכון (בדרך כלל דתיים לאומים)
ישיבה קטנה - ישיבה לצעירים בגילאי תיכון(בדרך כלל חרדים)
ישיבת הסדר - ישיבה אחרי התיכון שיש הסדר עם הצבא: שנה וחצי ישיבה שנה וחצי צבא ואז עוד שנה בישיבה אם אני לא טועה (בדרך כלל דתיים לאומיים)
ישיבה גבוהה - ישיבה אחרי התיכון שלומדים שם כמה שרוצים (בדרך כלל חרדים)
ישיבה קטנה - ישיבה לצעירים בגילאי תיכון(בדרך כלל חרדים)
ישיבת הסדר - ישיבה אחרי התיכון שיש הסדר עם הצבא: שנה וחצי ישיבה שנה וחצי צבא ואז עוד שנה בישיבה אם אני לא טועה (בדרך כלל דתיים לאומיים)
ישיבה גבוהה - ישיבה אחרי התיכון שלומדים שם כמה שרוצים (בדרך כלל חרדים)
לא, ישיבה גדולה זה חרדים, ישיבה גבוהה זה של דתיים לאומיים אבל לא באותה צורה כמו הסדר. כמו מרכז הרב שזאת ישיבה גבוהה של דתיים לאומיים
^תודה על התיקון (:
בקשר למה שעמית.. אמר זה ישיבה בכללי ישיבה עליונה ותחתונה זה כמו חטיבה עליונה ותחתונה
הם קוראים לזה ישיבה קטנה וגדולה, בדתי לאומי זה תיכונית וגבוהה/הסדר
במסלול חרדי:
'ישיבה קטנה' -
זה המסלול הראשון לצעירים חרדים אחרי תלמוד התורה. מיד בסיומו, בסופה של כיתה ח', עוברים הבחורים הצעירים לישיבה קטנה.
לעומת הלמודים בתלמוד התורה, בו יכולים להיות למודי חול, בישיבה הקטנה כמעט תמיד אלו לא יימצאו, ויימצא למוד תורה נטו.
זו בדרך־כלל במסגרת ללא לינה ופנימייה, וכמובן הדבר מאד לא קבוע, יש ויש.
בישיבה הקטנה בדרך־כלל תהיה הקפדה מאודקת אודות משמעת והצלחה; מבחנים, רף חברתי ולמודי, הספקים, נוכחות, רצינות, וכו' וכו'.
מסלול זה אורך 3 שנים, כאשר אלו נרשמות תחת 'שיעור' א', ב', ו־ג'.
'ישיבה גדולה' -
לאחר המסלול הקודם, של הישיבה הקטנה, הבחורים ימשיכו לישיבה גדולה. מסלול זה כבר יהיה פנימייתי.
גם מסלול זה על הנייר אורך 3 שנים (שוב, שיעור א', ב', ג'), אך בישיבה זו המסלול לא נגמר אחרי 3 שנים, ונתן להמשיך הלאה, שיעור ד', ה', ו', וכו' וכו', כאברך וכבחור.
בישיבה גדולה גם עניין המשמעת יהיה שונה, וגם בעקבות גיל הבחורים, ורצינותם לאורך השנים שהיו, ואלו הנוכחיות - הישיבה בדרך־כלל תהיה פתוחה הרבה יותר, והבחור לא ירגיש בתפקיד תמידי ובלחץ אינטנסיבי כמו בישיבה הקטנה (כמובן שישנו למוד והספקים, וגם דרישות, אבל הכל אחרת). בין השאר, לדוגמה - רוב הזמן לא יהיו מבחנים כחובה, ולא מבחירה.
בנוסף, בישיבה הגדולה בחורים יתחילו לצאת לשידוכין, כל אחד בעתו, כמובן, כשההמלצה תהיה בדרך־כלל סביב שיעור ג' (גדולה).
אחרי שיעור ג' בישיבה הגדולה, כאברך וכבחור - בדרך־כלל יתאפשרו גם למודים (הלמוד עצמאי בדרך־כלל, הכוונה למיקוד, והגשה למבחנים) לרבנות, דיינות, ושלל נושאים אחרים סביב היהדות, במדה והישיבה מאפשרת ומספקת את אלו.
במסלול דתי־לאומי:
'ישיבה־תיכונית' -
זו מדמה ומחליפה חטיבה + תיכון כמסלול כמעט רגיל וחילוני...
כל ההבדל יהיה אודות תוספת של למודי קודש, בבגרויות וגם בלי קשר (ותפלה, כמובן).
מטבע הדברים, השאיפה בישיבה־תיכונית תהיה גם להפוך את המקום - בהתאם - לבעל מהות, שייכות, ונוכחות יהודית ודתית.
'ישיבה גבוהה' -
כדין הישיבה התיכונית, אשר כמעט מקבילה למסלול הישיבה הקטנה, כך גם אודות הישיבה הגבוהה, שמקבילה (בערך) למסלול החרדי בישיבה גדולה.
לישיבה גבוהה יכנסו בחורים אחרי כיתה י"ב, בדרך כלל, ויתמקדו בלמודי קודש בלבד (וגם פה כמובן, יש ויש)...
אלו יתאפיינו גם הן (מכמעט אותן סיבות דלעיל) בחופש אישי ומרווח. פחות לחץ משמעתי, בדרך כלל, ודגש חברתי ולמודי.
אורך המסלול בישיבה גבוהה אינו מוגדר, ומתחיל מנקודת ההמלצה בכיתה י"ב - 'נסה לפחות שנה אחת'.
למעשה, כאידאל - זה מחולק לשניים:
- שנים בישיבה הגבוהה, כרצות הבחור, וגם אלו ייספרו בשיעור א', ב', ו־ג', וכו'... וייגמרו (כבחור) כאשר זה יעזוב, או יתחתן תוך למודיו בישיבה, ויהפוך אברך, או יעזוב מכורח הנישואין. ואלו - מומלצים בישיבה גבוהה ובמסלולים דתיים־לאומיים בדרך־כלל סביב גיל 23 (לגבר). בערך שיעור ד'-ה'.
- כניסה למסלול 'הסדר', אשר זה משלב שירות צבאי עם למוד בישיבה, במסלול של שנה וחצי בישיבה, שנה וחצי בצבא, ושוב שנה וחצי בישיבה, בדרך־כלל, לפה ולפה.
[*יש לציין גם את קיימותן של המכינות הקדם־צבאיות הדתיות, שדוגלות בשאיפה לשלב בין הכנה נפשית ורוחנית, על מסלול יהודי ולמודי, לבין הכנה לשירות הצבאי. מסלול זה בדרך־כלל קצר יחסית, עבור הכניסה לצבא, ובכל מקרה - לא נקרא כישיבה, לכן לא ממש קריטי לטקסט הזה.
**בנוסף, חשוב לזכור כל עיוות וערבוב בין דברים, ושישנם שלל מסלולים שלא הולכים אחר החוקים והכללים המוכתבים האלו, אלא מערבים בין זה לזה ובין זה לזה, צבא, למודים, ישיבה, למודי־חול, עבודה, למודי־רוח, תורה, וכו' וכו' וכו', יש המון סוגי השקפות, המון סוגי ביצועים, והמון סוגי שילובים, הן בציבור הדתי־לאומי והן בציבור החרדי.]
'ישיבה קטנה' -
זה המסלול הראשון לצעירים חרדים אחרי תלמוד התורה. מיד בסיומו, בסופה של כיתה ח', עוברים הבחורים הצעירים לישיבה קטנה.
לעומת הלמודים בתלמוד התורה, בו יכולים להיות למודי חול, בישיבה הקטנה כמעט תמיד אלו לא יימצאו, ויימצא למוד תורה נטו.
זו בדרך־כלל במסגרת ללא לינה ופנימייה, וכמובן הדבר מאד לא קבוע, יש ויש.
בישיבה הקטנה בדרך־כלל תהיה הקפדה מאודקת אודות משמעת והצלחה; מבחנים, רף חברתי ולמודי, הספקים, נוכחות, רצינות, וכו' וכו'.
מסלול זה אורך 3 שנים, כאשר אלו נרשמות תחת 'שיעור' א', ב', ו־ג'.
'ישיבה גדולה' -
לאחר המסלול הקודם, של הישיבה הקטנה, הבחורים ימשיכו לישיבה גדולה. מסלול זה כבר יהיה פנימייתי.
גם מסלול זה על הנייר אורך 3 שנים (שוב, שיעור א', ב', ג'), אך בישיבה זו המסלול לא נגמר אחרי 3 שנים, ונתן להמשיך הלאה, שיעור ד', ה', ו', וכו' וכו', כאברך וכבחור.
בישיבה גדולה גם עניין המשמעת יהיה שונה, וגם בעקבות גיל הבחורים, ורצינותם לאורך השנים שהיו, ואלו הנוכחיות - הישיבה בדרך־כלל תהיה פתוחה הרבה יותר, והבחור לא ירגיש בתפקיד תמידי ובלחץ אינטנסיבי כמו בישיבה הקטנה (כמובן שישנו למוד והספקים, וגם דרישות, אבל הכל אחרת). בין השאר, לדוגמה - רוב הזמן לא יהיו מבחנים כחובה, ולא מבחירה.
בנוסף, בישיבה הגדולה בחורים יתחילו לצאת לשידוכין, כל אחד בעתו, כמובן, כשההמלצה תהיה בדרך־כלל סביב שיעור ג' (גדולה).
אחרי שיעור ג' בישיבה הגדולה, כאברך וכבחור - בדרך־כלל יתאפשרו גם למודים (הלמוד עצמאי בדרך־כלל, הכוונה למיקוד, והגשה למבחנים) לרבנות, דיינות, ושלל נושאים אחרים סביב היהדות, במדה והישיבה מאפשרת ומספקת את אלו.
במסלול דתי־לאומי:
'ישיבה־תיכונית' -
זו מדמה ומחליפה חטיבה + תיכון כמסלול כמעט רגיל וחילוני...
כל ההבדל יהיה אודות תוספת של למודי קודש, בבגרויות וגם בלי קשר (ותפלה, כמובן).
מטבע הדברים, השאיפה בישיבה־תיכונית תהיה גם להפוך את המקום - בהתאם - לבעל מהות, שייכות, ונוכחות יהודית ודתית.
'ישיבה גבוהה' -
כדין הישיבה התיכונית, אשר כמעט מקבילה למסלול הישיבה הקטנה, כך גם אודות הישיבה הגבוהה, שמקבילה (בערך) למסלול החרדי בישיבה גדולה.
לישיבה גבוהה יכנסו בחורים אחרי כיתה י"ב, בדרך כלל, ויתמקדו בלמודי קודש בלבד (וגם פה כמובן, יש ויש)...
אלו יתאפיינו גם הן (מכמעט אותן סיבות דלעיל) בחופש אישי ומרווח. פחות לחץ משמעתי, בדרך כלל, ודגש חברתי ולמודי.
אורך המסלול בישיבה גבוהה אינו מוגדר, ומתחיל מנקודת ההמלצה בכיתה י"ב - 'נסה לפחות שנה אחת'.
למעשה, כאידאל - זה מחולק לשניים:
- שנים בישיבה הגבוהה, כרצות הבחור, וגם אלו ייספרו בשיעור א', ב', ו־ג', וכו'... וייגמרו (כבחור) כאשר זה יעזוב, או יתחתן תוך למודיו בישיבה, ויהפוך אברך, או יעזוב מכורח הנישואין. ואלו - מומלצים בישיבה גבוהה ובמסלולים דתיים־לאומיים בדרך־כלל סביב גיל 23 (לגבר). בערך שיעור ד'-ה'.
- כניסה למסלול 'הסדר', אשר זה משלב שירות צבאי עם למוד בישיבה, במסלול של שנה וחצי בישיבה, שנה וחצי בצבא, ושוב שנה וחצי בישיבה, בדרך־כלל, לפה ולפה.
[*יש לציין גם את קיימותן של המכינות הקדם־צבאיות הדתיות, שדוגלות בשאיפה לשלב בין הכנה נפשית ורוחנית, על מסלול יהודי ולמודי, לבין הכנה לשירות הצבאי. מסלול זה בדרך־כלל קצר יחסית, עבור הכניסה לצבא, ובכל מקרה - לא נקרא כישיבה, לכן לא ממש קריטי לטקסט הזה.
**בנוסף, חשוב לזכור כל עיוות וערבוב בין דברים, ושישנם שלל מסלולים שלא הולכים אחר החוקים והכללים המוכתבים האלו, אלא מערבים בין זה לזה ובין זה לזה, צבא, למודים, ישיבה, למודי־חול, עבודה, למודי־רוח, תורה, וכו' וכו' וכו', יש המון סוגי השקפות, המון סוגי ביצועים, והמון סוגי שילובים, הן בציבור הדתי־לאומי והן בציבור החרדי.]
leviker מחזק
למי שיש שאלות על ישיבות מוזמן לשאול אותי פה או בפרטי
באותו הנושא: