5 תשובות
הרפורמה המשפטית.
מוזמנת לקרוא בפירוט כאן:
מוזמנת לקרוא בפירוט כאן:
שואל השאלה:
אני אקרא
אני אקרא
אנונימית
שואל השאלה:
רגע הדבר הזה קשור לשמאל וימין ?
רגע הדבר הזה קשור לשמאל וימין ?
אנונימית
כן, הרפורמה זה חלק מהפוליטיקה בישראל
מי שמקדם את הרפורמה זה מחנה הימין ומי שמפגין זה מחנה השמאל
מי שמקדם את הרפורמה זה מחנה הימין ומי שמפגין זה מחנה השמאל
הרפורמה המשפטית זו בעצם סדרה של חוקים שממשלת ישראל השלושים ושבע בראשות בנימין נתניהו ניסתה להעביר בחודשים הראשונים להקמתה עד שראש הממשלה הודיע על עצירת החקיקה (תהליך העברת החוקים) והליכה לתהליך הידברות עם המתנגדים בבית הנשיא. לפנילאחר כמה חודשים התפרקו השיחות בבית הנשיא והקואליציה חזרה לנסות לחוקק את הרפורמה, הפעם בצעדים קטנים ולא בבת אחת. עם פתיחת מלחמת חרבות ברזל הודיע ראש הממשלה שהוא חא מתעסק ברפורמה בתקופה הזו.
בגדול, מטרת החוקים היא לצמצם את הכוח של בית המשפט העליון. אני אסכם לך את עיקרי התוכנית שפרסם שר המשפטים יריב לוין (מוביל הרפורמה), אציין התפתחויות שקרו בחודשים האחרונים ואשתדל לא לערב דעות פוליטיות:
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
(לפני כחודש, בריאיון חדשות לציבור האמריקאי אמר נתניהו שהוא קבר את ההצעה הזו, אך גורמים בקואליציה אומרים שזה עדיין על הפרק).
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
עילת הסבירות זו בעצם עילה משפטית שמקורה במשפט הבריטי (עליו מתבססות הרבה מדינות שהיו בעבר תחת שלטון האימפריה הבריטית) אשר קובעת שאם רשות שלטונית קיבלה החלטה שלא סביר שאף אדם אחר או אף רשות אחרת הייתה מקבלת את אותה ההחלטה, אז ההחלטה "אינה סבירה באופן קיצוני" ודינה להתבטל.
על פי הרפורמה, עילת הסבירות לבדה לא תספיק לבג"ץ (בית המשפט העליון אשר דן בעתירות נגד השלטון) כדי לפסול החלטת ממשלה, החלטה של שר והחלטה של ראש ממשלה.
ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
בינתיים, לאחר עיכובים ממושכים, חוקק רק התיקון לעילת הסבירות.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול
בגדול, מטרת החוקים היא לצמצם את הכוח של בית המשפט העליון. אני אסכם לך את עיקרי התוכנית שפרסם שר המשפטים יריב לוין (מוביל הרפורמה), אציין התפתחויות שקרו בחודשים האחרונים ואשתדל לא לערב דעות פוליטיות:
א. פסילת חוקים:
1. תחוקק פסקת התגברות. שזה אומר שהכנסת תוכל, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון. תוקף החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
(לפני כחודש, בריאיון חדשות לציבור האמריקאי אמר נתניהו שהוא קבר את ההצעה הזו, אך גורמים בקואליציה אומרים שזה עדיין על הפרק).
2. בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד, והם יהיו חסינים מפסילה.
3. פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 12 שופטים.
4. הגבלת משך הדיון על פסילת החוק.
ב. עילת הסבירות:
עילת הסבירות זו בעצם עילה משפטית שמקורה במשפט הבריטי (עליו מתבססות הרבה מדינות שהיו בעבר תחת שלטון האימפריה הבריטית) אשר קובעת שאם רשות שלטונית קיבלה החלטה שלא סביר שאף אדם אחר או אף רשות אחרת הייתה מקבלת את אותה ההחלטה, אז ההחלטה "אינה סבירה באופן קיצוני" ודינה להתבטל.
על פי הרפורמה, עילת הסבירות לבדה לא תספיק לבג"ץ (בית המשפט העליון אשר דן בעתירות נגד השלטון) כדי לפסול החלטת ממשלה, החלטה של שר והחלטה של ראש ממשלה.
ג. היועמ"שים:
1. יועמשים ימונו על ידי השר הממונה על המשרד בלבד (יועמש משרד הביטחון ימונה על ידי שר הביטחון, יועמש משרד האוצר על ידי שר האוצר וכו).
2. חוות דעת של יועמש לא תחייב את השר והמשרד, אלא תהיה "חוות דעת" בלבד.
3. הממשלה תוכל לייצד את עמדתה בביץ משפט בייצוג עצמאי שלה, שלא תלוי ביועץ המשפטי
ד. הועדה לבחירת שופטים:
1. הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר, בהם שבעה שימונו על ידי הקואליציה, אחד מהאופוזיציה ועוד שלושה שופטים ששניים מהם ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף לזכות וטו של שר המשפטים.
2. ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
3. שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
4. עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.
5. קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.
בינתיים, לאחר עיכובים ממושכים, חוקק רק התיקון לעילת הסבירות.
מקווה שעזרתי. אם יהיו עוד שאלות מוזמן/ת לשאול