דתלשים כנסו פליז

אז אני דתלשית, הפסקתי להאמין בדת, אבל יש לי ייסורי מצפון נוראיים על כל דבר שאני עושה או לא עושה, אני לא יודעת מה קורה לי, אני לא מצליחה להאמין בדת ואני גם לא רוצה.
מרגיש לי כאילו הדרך היחידה להיות בן אדם טוב ומוסרי, זה להיות אדם דתי למרות שאני לא מאמינה ביהדות. אני משתדלת לעשות דברים טובים, דברים למען אנשים אחרים, אבל אני כבר לא שומרת שבת וזה עושה לי צביטה בלב. כששמרתי שבת ובכללי הייתי דתייה תמיד הרגשתי שלפחות ככה יש לי מצפון. אני באמת רוצה להיות אדם טוב, לפעמים תוהה מה היה קורה אם לא הייתי נולדת בישראל ולא הייתי יודעת בכלל על יהדות, האם אז היה לי גם מצפון?
מה אתם חושבים על זה? גם אתם הרגשתם ככה אי פעם?