איך מפסיקים להיות נואשת למחמאות ולתשומת לב?

שואל השאלה:
זה גורם לי לחשוב שאני יותר טובה מאחרים לפעמים למרות שאני באמת הכי נוראית שיש
ואין בי שום דבר חוץ מיופי באמת אין לי אופי בכלל
אני לא נחמדה,לא מצחיקה,לא חברותית,אין שום דבר שמעניין אותי או מטרות ואני הכי דיכאונית שיש
מה שמנחם אותי זה לדעת שאני יפה

אולי למקד את הערך העצמי שלך בדברים שהם לא חיצוניים ולדעת איך לתת לעצמך תשומת לב באופן כללי, לאו דווקא בקשר למראה שלך

שואל השאלה:
אין ניסיתי כבר המון פעמים אני כלכך שונאת את האופי וההתנהגות שלי וככל שאני מנסה להשתנות ככה זה מרגיש לא אמיתי כאילו אני משקרת לעצמי
אני פשוט צריכה לקבל את העובדה שנועדתי לשנוא את מי שאני

מצב מבאס אבל אני מבינה גם אני ממש אוהבת לקבל מחמאות והרבה תלותית בהן, לצערי שנתבגר כבר לא נראה אותו דבר ואני בטוחה שלא יגיעו כבר ככ הרבה מחמאות אז לדעתי צריך להנות מהמחמאות עכשיו אבל לדעת לא ליהיות תלותית בהן. תמצאי דברים שאת אוהבת בעצמך בלי קשר למראה חיצוני תאהבי את עצמך את ואז לא תצתרכי העדה מאחרים. זה יכוליות גם דברים לא חיצוניים.

א' כל הכבוד
ב' אחרי כמות זמן מסוימת את תתרגלי לכל זה לצערך או לטובתך (תלוי מה את עושה, אם את מתחילה להיות עם האף למעלה, או פשוט אומרת תודה וממשיכה).

גם אני עברתי את זה אבל אני לא כשה יודע מה לעשות ים שה כי האף שלי במקומו מונח

אני בטוחה שיש, אולי את לא מספיק חשופה כרגע לאישיות שלך. זה פתח למסע.
ותראי, זה לא תהליך שקורה ביום אחד. אני חושבת שזה שאת שמחה בעצמך חיצונית זה חלק שגם הוא חשוב. אולי תקחי את הכלים החיוביים שעזרו לך בתהליך הפיזי (התמדה, טיפוח, מחמאות לעצמך) והפעם תיישמי אותם על הנפש שלך, את הטכניקה את כבר מכירה רק מעולם קצת אחר.
בסוף המחמאות מאחרים הן לא הבסיס לוודאות הפנימית שלנו. תנסי לערער קצת את הדברים הפחות חיוביים שאת חושבת על עצמך, לשים סימני שאלה איפה שיש סימני קריאה (למשל- 'למה אני מרגישה נוראית? מה עשיתי שאני נוראית?')
תנסי להיות שם בשביל עצמך כמה שאת יכולה, לתת לעצמך את היחס שהיית נותנת לאדם שאת אוהבת. מגיע לך.