תשובה אחת
הבעת אמון והבעת אי אמון: על פי התיקון ל'חוק יסוד: הממשלה' בשנת 2001 וביטול הבחירה הישירה של ראש הממשלה, הכנסת מביעה אמון בממשלה ויכולה לחלופין להביע אי אמון בה. במקרה אחד אף נפלה הממשלה: מדובר בממשלה ה- 23 בראשות יצחק שמיר, אשר הוקמה בשנת 1988 ונפלה בעקבות הצבעת אי אמון בכנסת בשנת 1990.

חקיקה: כפי שהסברנו בסעיף הקודם, הממשלה זקוקה לאישור הכנסת לכל חוק שהיא רוצה לחוקק. בהעדר אישור כזה תתקשה הממשלה לפעול כגוף ביצועי.

תקציב: תקציבה של הממשלה מאושר על ידי הכנסת, ורק על פי אישור זה היא יכולה לפעול ולממש את תכניותיה. אישור התקציב כולל גם אישור לדרכי מימונו, ובכלל זה אישורם של המסים שהממשלה מתכוונת להטיל. באמצעות הפיקוח על ההוצאות ועל ההכנסות בתקציב, הכנסת יכולה לפקח על עבודת הממשלה.

דרישת מידע: הכנסת רשאית לדרוש מן הממשלה מידע על פעולותיה, וזאת היא עושה בדרכים שונות – באמצעות ועדות הכנסת, בעזרת ועדות חקירה פרלמנטריות, באמצעות דיונים, הצעות לסדר היום ושאילתות המוצגות במליאת הכנסת. נעסוק בכך בהרחבה בהמשך הפרק.

מבקר המדינה: נבחר על ידי הכנסת, ותפקידו לערוך ביקורת על משרדי הממשלה ומוסדות נוספים ולמסור דו"חות לכנסת באמצעות הוועדה לביקורת המדינה. הכנסת דנה בדו"חות אלה ומאשרת אותם.