10 תשובות
אני חצי מסכימה איתך כי מצד אחד אם הילד/המשפחה עומדים לסבול בגלל סיבות כאלה ואחרות שלא נותנים להם לחיות חיים ''נורמלים'' ו''טובים'' כן צריך להפיל בשביל למנוע את כול זה, אבל אי אפשר להגיד שלא אוהבים אותם ההורים אוהבים את הילדים שלהם [לא כול ההורים] לא משנה מה יש להם
מסכימה איתך
שואל השאלה:
^כלום לא היה קורה אם אמא שלך הייתה מפילה אותך העולם היה נשאר בדיוק אותו הדבר זה למה אני תומכת בהפלות אני לא חושבת שזה ישפיע עם מספרי האוכלוסיה
^כלום לא היה קורה אם אמא שלך הייתה מפילה אותך העולם היה נשאר בדיוק אותו הדבר זה למה אני תומכת בהפלות אני לא חושבת שזה ישפיע עם מספרי האוכלוסיה
צודקת כאילו אני נגד הפלות וכל זה אבל אם יראו שהילד הזה חולה או עם דברים (חס וחלילה) עדיף להפיל
מסכימה
זה מאוד תלויי במשפחה ובאנשים סביבו כלומר נכון הוא לא בהכרח יביע את עצמו או יסתדר בכוחות עצמו ויש אנשים שיכולים להישתגע מתיפול בילד כזה ויצא מצב שהילד יפגע מהסיטואציה ועדיף להפיל אבל אם המשפחה סבלנית יודעת להנות מהחיוך הקטן שהוא מראה ליפעמים חבל להפיל את הילד כי בכל זאת זה לא אשמתו שנולד ככה וליפני הכל צריך לחשוב על טובת הילד ליפני שמכליטים אם להפיל או להשאיר בסופו של דבר גם אם זה ילד עם מגבלה הוא עדיין ילד
התגובה השניה צודקת ב100 אחוז. בני אדם שלא יכולים רק לדבר בכלל. או לדבר ולזוז ביחד זה,זה סבל אחד גדול לבן אדם החולה וגם למשפחה שמגדלת אותו. ההורים צריכים להיות איתו כל שניה בכל היום ולא לעזוב אותו לרגע, הם לא יכולים לעבוד ההורים והמדינה בקושי נותנת להם איזה 2500 או 3000 שקל בחודש להורים אם בכלל. איך האחים האחרים הבריאים במשפחה של ההורים האלו ירגישו, ויקבלו כסף לחיות ולאוכל וללימודים שההורים שלהם מטפלים 24 שעות בילד חולה מאוד.ולא יכולים לפרנס את האחים הבריאים.
ההורים לא יכולים לצאת לנופש, לא לעבוד לא לטייל אפילו שעה ביום בחוץ, לא לעשות ספורט או הליכה!! לא לנשום, בסוף ההורים יהיו בדיכאון, יקחו כדורים פסיכיאטרים כל החיים, יזניחו את הילדים האחרים הבריאים שלהם ולא יתנו להם צומת לב כמעט או חינוך. הילדים הבריאים בסוף יהיו חולים גם בדיכאון בעיות חברתיות ויקחו כדורי נוגדי דיכאון כל החיים גם.
ההורים גם השרירים שלהם יתנוונו ויהפכו לנכים בעצמם עם מחלת שרירים/ניוון שרירים מחוסר ספורט והליכות כי הם לא יכולים לצאת מהבית בגלל הילד הנכה והחולה.
אז המסקנה? לא רק הילד נולד חולה וגם הוא בטח לא יגיע אפילו לגיל 60 או 50.
אלה הילד עושה את כל המשפחה חולה . בדרגה גבוה כמעט כמוהו. אז כך המשפחה סובלת יחד ולא רק הילד הנכה.
בקיצור עדיף להפיל. ולהכנס להריון שוב ולהביא ילד בריא או שניים שלושה ילדים בריאים במקומו.
לגבי ילדים עם תסמונת דאון,זה גם ילד מאוד חולה שלא תמיד יכול לטפל בעצמו טוב.וצריך המון עזרה מצד המשפחה.
אותו דבר עם אוטיסטים בתפקוד בינוני או נמוך שלא יכולים לדבר ורק צועקים כל הזמן ומשגעים את המשפחה ואפילו מפריעים לשכנים בבניין עם הצעקות.
אם אני לא צודקת... אז אני לא יודעת למה אנשים חושבים אחרת. שעובר או תינוק מאוד חולה לא צריך להפיל.
ההורים לא יכולים לצאת לנופש, לא לעבוד לא לטייל אפילו שעה ביום בחוץ, לא לעשות ספורט או הליכה!! לא לנשום, בסוף ההורים יהיו בדיכאון, יקחו כדורים פסיכיאטרים כל החיים, יזניחו את הילדים האחרים הבריאים שלהם ולא יתנו להם צומת לב כמעט או חינוך. הילדים הבריאים בסוף יהיו חולים גם בדיכאון בעיות חברתיות ויקחו כדורי נוגדי דיכאון כל החיים גם.
ההורים גם השרירים שלהם יתנוונו ויהפכו לנכים בעצמם עם מחלת שרירים/ניוון שרירים מחוסר ספורט והליכות כי הם לא יכולים לצאת מהבית בגלל הילד הנכה והחולה.
אז המסקנה? לא רק הילד נולד חולה וגם הוא בטח לא יגיע אפילו לגיל 60 או 50.
אלה הילד עושה את כל המשפחה חולה . בדרגה גבוה כמעט כמוהו. אז כך המשפחה סובלת יחד ולא רק הילד הנכה.
בקיצור עדיף להפיל. ולהכנס להריון שוב ולהביא ילד בריא או שניים שלושה ילדים בריאים במקומו.
לגבי ילדים עם תסמונת דאון,זה גם ילד מאוד חולה שלא תמיד יכול לטפל בעצמו טוב.וצריך המון עזרה מצד המשפחה.
אותו דבר עם אוטיסטים בתפקוד בינוני או נמוך שלא יכולים לדבר ורק צועקים כל הזמן ומשגעים את המשפחה ואפילו מפריעים לשכנים בבניין עם הצעקות.
אם אני לא צודקת... אז אני לא יודעת למה אנשים חושבים אחרת. שעובר או תינוק מאוד חולה לא צריך להפיל.
אנונימית
מסכים איתך (רק אם זה מוגבלות רצינית מאוד),
אבל הם מאוד חמודים, אבל זה קשה לגדל אותם ולחתן אותם, כמעט כל אלה גרים עם ההורים שלהם כל החיים וההורים מפרנסים אותם, וכשההורים כבר מבוגרים איך הם יטפלו בהם עדיין? הם שולחים אותם להוסטל ומקומות כאלו, ומה הם מרווחים בחיים?
הם מרווחים אוליי אהבה ושמחה בחיים וזה מגיע להם, נכון שהם חושבים אחרת, אבל הם מביאים מלא קשיים והם מאוד משמעותיים וקריטיים למצב החיים של בני המשפחה.
ולמה כל זה? אני לא חושב שאנשים ירצו להיוולד כדי לדאוג בשארית חייהם ללטפל בבן אדם חולה רק כדי שיהיה לו טוב, ההורים שלו הביאו את זה על עצמם וזה ממש קשה זאת החלטה שלהם כבר, הם יחליטו איך הם ירצו לבלות במשך ימי חייהם, בזאת שהם יפילו את התינוק לפני הלידה או לא.
אבל הם מאוד חמודים, אבל זה קשה לגדל אותם ולחתן אותם, כמעט כל אלה גרים עם ההורים שלהם כל החיים וההורים מפרנסים אותם, וכשההורים כבר מבוגרים איך הם יטפלו בהם עדיין? הם שולחים אותם להוסטל ומקומות כאלו, ומה הם מרווחים בחיים?
הם מרווחים אוליי אהבה ושמחה בחיים וזה מגיע להם, נכון שהם חושבים אחרת, אבל הם מביאים מלא קשיים והם מאוד משמעותיים וקריטיים למצב החיים של בני המשפחה.
ולמה כל זה? אני לא חושב שאנשים ירצו להיוולד כדי לדאוג בשארית חייהם ללטפל בבן אדם חולה רק כדי שיהיה לו טוב, ההורים שלו הביאו את זה על עצמם וזה ממש קשה זאת החלטה שלהם כבר, הם יחליטו איך הם ירצו לבלות במשך ימי חייהם, בזאת שהם יפילו את התינוק לפני הלידה או לא.
לא בהכרח מסכים עם כל מה שכתבת אבל כן עם המסר הכללי, ואני חושב שזה יהיה הדבר הנכון ביותר לעשות עבור כל הצדדים.
את לא מבינה מה יש לאהוב אותם? אז אני אסביר לך
יש המון מה לאהוב. הם ילדים ואנשים עם לב טהור, חברותיים וטובים שרק רוצים חברים, רק רוצים להנות מהחיים ולהיות שמחים.
גם אם יש נכים שלא מדברים, הם מדברים עם העיניים והידיים ואפשר להבין אותם. אפשר לצחוק איתם ולדבר איתם
וחוץ מזה - לא ניתן לדעת תמיד ב100% מרגע הלידה או מההיריון מה יהיה מצב הנכות (אם הם ידברו, ילכו ועוד)
מעיקים על המשפחה שלהם אני לא מסכימה. אני מכירה כל כך הרבה משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים והם כל העולם שלהם למרות הקושי.
ילד זה ילד, הם אוהבים אותם מאוד.
יש המון מה לאהוב. הם ילדים ואנשים עם לב טהור, חברותיים וטובים שרק רוצים חברים, רק רוצים להנות מהחיים ולהיות שמחים.
גם אם יש נכים שלא מדברים, הם מדברים עם העיניים והידיים ואפשר להבין אותם. אפשר לצחוק איתם ולדבר איתם
וחוץ מזה - לא ניתן לדעת תמיד ב100% מרגע הלידה או מההיריון מה יהיה מצב הנכות (אם הם ידברו, ילכו ועוד)
מעיקים על המשפחה שלהם אני לא מסכימה. אני מכירה כל כך הרבה משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים והם כל העולם שלהם למרות הקושי.
ילד זה ילד, הם אוהבים אותם מאוד.
באותו הנושא: