5 תשובות
שואל השאלה:
צלם זה המושכל העליון ("מן המושכלות" מורה נבוכים). הצלם מבדיל בין אמת ושקר. הצלם הוא הכוח שבזכותו ניתן להיות קצת פחות מאלוקים כמו שנאמר בתהלים. הצלם הוא גם התת- מודע שלנו הוא גם יכול להיקרא הנפש או הנשמה. לצלם או לתת מודע יש כוחות מיוחדים המאפשרים לאדם לצאת ממגבלותיו כאדם ולדבוק במשהו שכבר לו נקרא אדם. כי התת מודע לא מבדיל בין דמיון ולבין עובדה, בין אנושי לעל אנושי?
ואולם עם החטא הראשון נפגע איכותו של הצלם וכעת עלינו לעמול קשה כדי להגיע לרמת איכותו טרם החטא.
לתת-מודע כוח , שמביא את האדם לדבוק במשהו שכבר לא אדם
ההסבר נמצא במהות התת מודע או הנפש או אותו כוח שעושה את פעולת הקרבה אל ה'.
? מהו הנפש קרי התת מודע
הללו:
א. מקור כוח המניע והמנוע.
בראיון לאחר מלחמת ששת הימים אמר הרמטכ"ל רב אלוף יצחק רבין:

אני מאמין שהטנקיסט שלנו ידהר בשדה טוב יותר מהטנקיסט הערבי, משום שהוא ידהר לא רק בתקף טיבו של המנוע אלא ובעיקר בתוקף טיבו של המניע הפנימי

זהו המודע והתת מודע זה השכל ומה שמעבר לשכל זהו האמונה והתבונה וזהו גם הנשק הסודי של חיילי צבא ההגנה לישראל ושל עם ישראל בגולה.
ב. זהו, מושב הרגשות, בחינת החומר המזין את כוח המניע. זהו חומר הדלק למנוע לגוף ולהכרה.

כמו שמה שנאמר בזכריה:
' ''לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה
: יצחק רבין עם קבלת תאר דוקטור מעל פסגת הר הצופים אמר
"העמידה מעטים מול רבים בכל גזרות הקרב וציודו הנחות של צ.ה.ל במקרים רבים מול ציודו העדיף של האויב לא הוו מכשול בפני רוחו של הצבא, אותה רוח שהיא ייחודו, וביטוי ליחודו של עם ישראל כולו... לא בכוח כי אם ברוח במובן שהרוח מקור הכל והכוח פועל יוצא".
ג. זהו, מקור זיכרונות היודע כל פרט ופרט; רושם כל תנועה ותנועה שעושים וכל מחשבה שהוגים, בנוסף לנסיונינו הוא מקור הניסיון של אבות אבותינו.
ד. זהו מהות דינמית. התת מודע לעולם לא נם - הוא דינמי מאוד.
: ה. זהו מקור הצירופים החדשים, שעושה חלק גדול מעבודתנו
מפקחת על העיכול, טמיעה, מרוץ הדם, פעולות הריאה והכליות פעולת הדמעות, פעולת העור, פעולת התמיסות בקיבה, בפה, חיסול תאים סרטניים, הצפת הגוף באינדורפינים דמוי אופיום משככי כאבים ומגנים על מערכת החיסון של הגוף, ומסלקים את הנודרנאלין - הרעל שהורס כל חלקה טובה בגוף.
אמת, תהליכים אלה נמצאים תחת פקוח המוח, אבל בכל זאת לא השכל הוא עושה את העבודה אלא התת-מודע.
: למשל
א. ספק הוא אם כל אדם הרואה אלה מונפת על ראשו, יודע שעצמות המצח קשות הן וחזקות יותר מעצמות הפדחת, או שמכה בסביבת האוזניים, מסוכנת יותר מאשר בחלק אחר של הגולגולת. ובכל זאת כל אדם סוכך על ראשו בידיו. כך, שהוא מגן על המקומות המסוכנים יותר, ומניח את המצח לסבול את המכה. בהכרה ודאי שלא היו עושים אותו דבר, ולא הכל מסוגלים ומוכשרים לבוא לידי אותה ההחלטה, אך בתת-ההכרה נקבעה תנועת הגנה זו למרות רצוננו והכרתנו.
פעולת רפלקס מפני אש הנוגעת בבשר. אם זה היה בא מההכרה היה הבשר נשרף:
כשילד בורח מפני מכהו וחש הוא את אגרופו רודפו מונף להכותו, יעשה את גבו כעין קשת, שחזהו הוא חלקה הבולט. נמצא שבלי מחשבה הכרתית עשה את כל מה שהיה ביכולתו לעשות, בכדי להרחיק את גבו מאגרוף מכהו. אבל ברגע שהדביקו, ומכות ניתכות על גביו, יזקוף גבו כחתול, סימטרית, ועל ידי כך יעשה את מגן לבו וריאתו ליותר חזק, היות והקשת גמישותה קטנה מן הקו הישר. כמובן הוא רחוק מלהבין באותו הרגע את תכלית כל תנועותיו, אבל הוא לא יבין את יתר פעולות גופו, כי את כל אלה יפקוד התת-הכרתי על ניסיונותיו העתיקים. הגב יידחף לפנים לקשת, ברגע שירגיש דקירה מאחור, על ידי זה תהיינה הצלעות מצקת משטח עצם בלתי חדיר לגוף זר והאיש גם יתרחק מן הגוף הדוקר, יש אשר ישאיר הרוצח את חרבו בגוף קרבנו, רק מפני שאין בכוחו לחלצו מבין הצלעות שנלחצו אחת אל השנייה, ודבקו אחת ברעותה. בזה יתבאר גם הפלא, שרבים מן המוכים על ידי הפורעים שנדקרו לפעמים עד לשתיים-עשרה דקירות בגבם, נשארו בחיים למרות היותם אנשים חלשים בדרך כלל. אדם צריך לשבת עד סוף כל הדורות כדי להגיע להבנה ולנהוג לפי כל הכללים של התת-מודע.
: כמו שרוזנצווייג (פילוסוף, יהודי) אומר
."משהו זה [התת מודע] של התבונה שהוא מעבר לתבונה הוא הממשות"
מה המסקנה מכל זה?
המסקנה היא מכל האמור לעיל, שלתת מודע כוח ללא גבול כמעט, לשם שימור ותפקוד הגוף בצורה המושלמת ביותר והחזקה ובכך מקיים את הצו ושמרתם לנפשותיכם ואת ההבטחה ושכנתי בתוכם (הקב"ה שוכן בכל אדם ואדם כי בעצם בריאתו הוא מהות בריאה).
ונשאלת השאלה
? האם למודע או לשכלנו יש אפשרות להביט לתוך עולם עצום ופלאי זה
? האם יש באפשרותנו לעזור ולעשות מעשה בחיינו בעזרת כוח עצום ואלוקי זה
? בקיצור עד היכן אנו יכולים להיעזר בתת-מודע מתת אלוה כדי לפגוש את האלוקים בכבודו ובעצמו
? עד היכן אנו יכולים להגיע, כדי להגשים את המיסטיקה הדבקות באלוקים
? ומה האמצעים העומדים לפנינו שבעזרתם נוכל להפעיל את התת-מודע למעננו על פי רצוננו ותודעתנו
. על כל אלה אנסה לענות במאמר הבא במדור
כל הזכויות שמורות למחבר: ד"ר צדוק קרויז dr. zadok krouz
dr. zadok krouz צדוק קרויז served as a lecturer at new york's yeshiva university and at the teachers' training college in brooklyn. he has published various articles.
in his youth, he studied in various 'yeshivoth' in israel and u.s.a.. he later enlisted in the army, where he served in a combat engineering unit. there he was injured and lost his eye.
שואל השאלה:
לנצח את המוות להביט אל עולם "האין סוף" לפגוש את ה"אמת הנצחית" בעולם הסופי, הכיצד?

האם למודע או לשכלנו יש אפשרות להביט לתוך עולם ה"אין סוף" - העולם העצום ופלאי הזה?
האם יש באפשרותנו להיעזר ולעשות מעשה בחיינו בעזרת התת מודע, כדי לפגוש את ה"אין סוף" (בורא כל העולמות)?
עד היכן אנו יכולים להיעזר בתת-מודע מתת אלוה, כדי לפגוש את האלו-הים בכבודו ובעצמו?
עד היכן אנו יכולים להגיע, כדי להגשים את המיסטיקה הדבקות בבורא כל יכול?
מה האמצעים העומדים לפנינו שבעזרתם נוכל להפעיל את התת-מודע למעננו על פי רצוננו ותודעתנו?
תשובות על כל שאלות אלה ויותר תמצאו בספר: "ניצחון החיים את המוות" כל הזכויות שמורות למחבר: ד"ר צדוק קרויז * dr. zadok krouz. הספר ישלח חינם! לפונים באמצעות האתר\ או לפי פנייה להוצאה. דמי משלוח ואריזה ישולמו ע"י המזמין.
dr. zadok krouz צדוק קרויז
שואל השאלה:
על איזה עולם אין סוף? תשובה לשאלה.
דבר שלא מוגדר על דרך השלילה שאין לו סוף. מציאות שהוא עצמו שלא תלויה ולכן לא סופית. כל דת מגדירה את זה רק בשם ובמהותו אינו שם.
אם אתה מתכוון לשאלה:

האם אנחנו יכולים לתפוס את זה שהעולם הוא אינסופי אז התשובה היא כמו שאתה תופס את זה שהמספרים הם אינסופיים אז ככה גם העולם.

או שהתכוונת לשאלה:

האם אנחנו יכולים לתפוס את העולם האינסופי הזה במוח שלנו? התשובה היא שלא, הרב קוק כותב באורות התורה שכמו שכתוב מה גדלו מעשיך ה' ככה אפשר לומר מה קטנו מעשיך ה', כלומר, כמה דיוק יש בכל פרט של הבריאות הכי קטנות, והמדע והטבע הוא אינסופי ולא משנה כמה תלמד עוד על זה, בסוף תגלה שאתה לא מבין טיפה כי הכל בטל לאינסוף.

וואו אני מקווה שהייתי מובן.
כן. אנחנו מכריחים אותו לרדת על הברכיים בכובלנו אותו תחת כללים, בניגוד לקדמונים שהעשירו אותו ביצורי דמיונם (אלים, אלוהים, גהינום, וכד').