19 תשובות
^^ כן. מתי שיום טוב חל שבת, כוללים בנרות של החג גם את השבת. לא מדליקים בנפרד נרות גם בשביל שבת וגם בשביל יום טוב.
אותו דבר בתפילות של החג: מזכירים את שבת לפני השם של החג. שימי לב לכך בתפילות (אם את מתפללת).
אותו דבר בתפילות של החג: מזכירים את שבת לפני השם של החג. שימי לב לכך בתפילות (אם את מתפללת).
אנונימי
^^ נכון. הזהרי שלא לכבותו (אסור לכבות ביום טוב).
אנונימי
שואל השאלה:
ובמוצאי שבת לוקחים נר כזה כמו של חנוכה מדליקים מהנר הגדול שהדלקתי לפני שנכנס שבת ואז להדליק נר שבת ולברך על יום זיכרון?
ובמוצאי שבת לוקחים נר כזה כמו של חנוכה מדליקים מהנר הגדול שהדלקתי לפני שנכנס שבת ואז להדליק נר שבת ולברך על יום זיכרון?
אנונימית
שואל השאלה:
אתה יודע מה צריך לברך בשבת ובראשון? (בשישי בערב נקרא מהסידור ואז עושים את הסימנים)
בשבת כנראה שכן נעשה ארוחה ואז כן יברכו בשבילי (ממש אשמח שאם אתה יודע מה צריך לברך שתשלח לי) אבל בראשון לא אז זה בסדר שאעשה לעצמי?
אתה יודע מה צריך לברך בשבת ובראשון? (בשישי בערב נקרא מהסידור ואז עושים את הסימנים)
בשבת כנראה שכן נעשה ארוחה ואז כן יברכו בשבילי (ממש אשמח שאם אתה יודע מה צריך לברך שתשלח לי) אבל בראשון לא אז זה בסדר שאעשה לעצמי?
אנונימית
שואל השאלה:
ככה אומרים? שבת ויום הזיכרון
או שתי נרות ועל כל אחד מברכים שונה?
ככה אומרים? שבת ויום הזיכרון
או שתי נרות ועל כל אחד מברכים שונה?
אנונימית
בערב שבת (אחרי שהדליקו נר גדול) מברכים "ברוך אתה, ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וצונו להדליק נר של שבת ויום הזכרון"
במצואי שבת קודם אומרים "ברוך המביל בין קודש לקודש" ועל הנרות מברכים רק "ברוך אתה, ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וצונו להדליק נר של יום הזכרון".
במצואי שבת קודם אומרים "ברוך המביל בין קודש לקודש" ועל הנרות מברכים רק "ברוך אתה, ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וצונו להדליק נר של יום הזכרון".
אנונימי
שואל השאלה:
אני זוכרת שיש משהו עירוב או משהו כזה שעושים כדי שיהיה אפשר לבשל
אם אני לא מתכוונת לבשל רק לחמם דברים רטובים על הפלטה (אחרי צאת השבת) אז אני לא חייבת לעשות את זה?
אני זוכרת שיש משהו עירוב או משהו כזה שעושים כדי שיהיה אפשר לבשל
אם אני לא מתכוונת לבשל רק לחמם דברים רטובים על הפלטה (אחרי צאת השבת) אז אני לא חייבת לעשות את זה?
אנונימית
^ סדר של הסימנים אמור להיות אחרי הקידוש לליל ראש השנה.
אז את בעיקרון מעדות המזרח, וזה בסדר שתצאי ידי חובה בקידוש שיעשו אשכנזים (כל עוד זה יהודים כשרים שומרי תורה ומצוות כדי להוציא אותך ידי חובה), ואין שום בעיה שאחרי הקידוש תעשי סימנים לפי הסידור שלך.
אז את בעיקרון מעדות המזרח, וזה בסדר שתצאי ידי חובה בקידוש שיעשו אשכנזים (כל עוד זה יהודים כשרים שומרי תורה ומצוות כדי להוציא אותך ידי חובה), ואין שום בעיה שאחרי הקידוש תעשי סימנים לפי הסידור שלך.
אנונימי
שואל השאלה:
הם לא שומרים אז זה לא בסדר?^
הם לא שומרים אז זה לא בסדר?^
אנונימית
^בגדול בעיה כי למשל מחלל שבת בפרהסיה יש לו דין של גוי לעניין הרבה הלכות (משנה תורה, הלכות שבת, פרק ל, הלכה טו).
אבל בימינו הרבה רבנים מקילים בזה בטענה שאינם מחחחים שבת מחמת כפירה.
לדעת "אור לציון", אם זה מישהו שמתבייש לחלל שבת בפני אםד גדול - זה מועיל.
https://din.org.il/2022/05/02/%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%9c-%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%90-2/
https://din.org.il/2015/07/12/%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%9c-%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%aa-%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9/
אבל בימינו הרבה רבנים מקילים בזה בטענה שאינם מחחחים שבת מחמת כפירה.
לדעת "אור לציון", אם זה מישהו שמתבייש לחלל שבת בפני אםד גדול - זה מועיל.
https://din.org.il/2022/05/02/%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9-%d7%a2%d7%9c-%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%9c-%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%91%d7%a4%d7%a8%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%90-2/
https://din.org.il/2015/07/12/%d7%91%d7%a2%d7%9c%d7%99-%d7%9e%d7%97%d7%9c%d7%9c-%d7%a9%d7%91%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%aa-%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9/
אנונימי
^^ זה רק למקרה שיום טוב חל בערב שבת, אז עושים עירוב תשבילין כדי שיהיה ניתן לבשל מיום טוב לשבת.
השנה זה בדיוק הפוך, אז אין בזה צורך. יום ראשון חל בשבת עצמה ויום טוב שני במוצאי שבת.
מה שכן, חשוב מאוד שלא להניח שום דבר בשבת עצמה לצורך סעודה של ליל יום שני. עשי את זה רק אחרי השבת כבר יצאה ואחרי שתגידי "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".
השנה זה בדיוק הפוך, אז אין בזה צורך. יום ראשון חל בשבת עצמה ויום טוב שני במוצאי שבת.
מה שכן, חשוב מאוד שלא להניח שום דבר בשבת עצמה לצורך סעודה של ליל יום שני. עשי את זה רק אחרי השבת כבר יצאה ואחרי שתגידי "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".
אנונימי
^^ ממליץ להשיג (כדאי להזדרז) מחזור לראש השנה לפי הנוסח של העדה שלך (זה הולך ע לפי האבא) בחנות של תשמישי קדושה. לא בטוח שתזכרי הכל בעל פה (אלא אם כן תדפיסי את מה שיכבתו לך כאן). ובכללי כדאי שיהיה לך לצורך תפילה וכו'.
מה הנוסח שלך?
וכן, ברור שאת יכולה לברך בעצמך, אם אחרים לא מברכים בשבילך.
מה הנוסח שלך?
וכן, ברור שאת יכולה לברך בעצמך, אם אחרים לא מברכים בשבילך.
אנונימי
שואל השאלה:
יש לי סידור
יש של ראש השנה שזה צריך לברך בשישי
אבל לא הבנתי מה לחפש שצריך לברך בשבת וראשון
אני עושה אצל המשפחה של אמא אז לא יודעת אם נעשה אשכנזים או עדות המזרח (הם אשכנזים אבא שלי עדות המזרח)
יש לי סידור
יש של ראש השנה שזה צריך לברך בשישי
אבל לא הבנתי מה לחפש שצריך לברך בשבת וראשון
אני עושה אצל המשפחה של אמא אז לא יודעת אם נעשה אשכנזים או עדות המזרח (הם אשכנזים אבא שלי עדות המזרח)
אנונימית
שואל השאלה:
לגבי השני
אם הוא מחלל בפרסיא אבל כן יתבייש לפני אדם גדול (אין סיכוי שמול רב אם אפילו דוד שלי שחרדי הוא יוציא טלפון או משהו) אז זה כן בסדר?
לגבי השני
אם הוא מחלל בפרסיא אבל כן יתבייש לפני אדם גדול (אין סיכוי שמול רב אם אפילו דוד שלי שחרדי הוא יוציא טלפון או משהו) אז זה כן בסדר?
אנונימית
שואל השאלה:
"לכן, אם בעלך למרות שהוא מחלל שבת, לפחות לפני אדם גדול הוא יתבייש לחלל שבת, אפשר שאין דינו כמחלל שבת בפרהסיא והוא יכול להוציא אחרים ידי חובה"
הכוונה בכללי נכון? גם אם אין אדם כזה בשולחן?
"לכן, אם בעלך למרות שהוא מחלל שבת, לפחות לפני אדם גדול הוא יתבייש לחלל שבת, אפשר שאין דינו כמחלל שבת בפרהסיא והוא יכול להוציא אחרים ידי חובה"
הכוונה בכללי נכון? גם אם אין אדם כזה בשולחן?
אנונימית
לשבת:
כשחל בשבת מתחילים:
יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה
וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ
כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
כשחל בחול מתחילים (ובשבת ממשיכים):
וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. (במדבר י, י)
סַבְרִי מָרָנָן (ועונים: לחיים)
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם (בשבת: הַשַׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶה אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶה, יוֹם (בשבת : זִכְרוֹן) תְּרוּעָה (בשבת : בְּאַהֲבָה) מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.
כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ (הַשַׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.
כשחל יום ב' של ראש השנה במוצאי שבת, עושים קידוש והבדלה יחד, לפי הסדר של יקנה"ז [ר"ת: יין (בורא פרי הגפן), קידוש (אשר בחר בנו), נר (בורא מאורי האש), הבדלה (המבדיל בין קדש), זמן (שהחיינו). והיינו שאומרים את ברכת "הגפן" ו"אשר בחר בנו" כלמלעלה, ואז (במוצאי שבת) מוסיפים כאן]:
[בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. (אָמֵן)
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ, הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.
(אָמֵן)]
אומרים שהחיינו בשני הלילות (גם בלילה השני, בין כשחל יום ראשון בשבת ובין כשחל בחול):
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה.
אחרי זה נוטלים ידיים, מברכים "המוציא לחם מן הארץ" (והפעם טובלים את הלחם בדבש או בסוכר ולא במלח, כמו כל השנה), ואז מברכים על התמר "בורא פרי העץ" (לפני זה לפתוח אותו ולראות שאין תולעים), אוכלים קצת, אומרים "יהי רצון" וכן אוכלים שאר הסימנים עם "יהי רצון" (לפרט לך את הסימנים לפי עדות המזרח?).
למוצאי שבת:
אותו דבר, אלא שלא מתחילים מ"יום הששי", אלא נ"וביום שמחתם", ולהוסיף את הברכות המופיעות בסוגריים מרובעות, דהיינו לעשות קידוש בסדר יקנה"ז: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן.
ברכות שמוסיפים במוצאי שבת (אחרי ברכה על היין וברכת הקידוש):
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ, הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.
שמברכים על הנר "בורא מאורי האש" יש להתשדל לראות את אור הנר על האצבעות (חוץ מאגדול), כמו בשאר מוצאי שבת.
כשחל בשבת מתחילים:
יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם.
וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה
וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ
כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
כשחל בחול מתחילים (ובשבת ממשיכים):
וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. (במדבר י, י)
סַבְרִי מָרָנָן (ועונים: לחיים)
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת יוֹם (בשבת: הַשַׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶה אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶה, יוֹם (בשבת : זִכְרוֹן) תְּרוּעָה (בשבת : בְּאַהֲבָה) מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.
כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ (הַשַׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.
כשחל יום ב' של ראש השנה במוצאי שבת, עושים קידוש והבדלה יחד, לפי הסדר של יקנה"ז [ר"ת: יין (בורא פרי הגפן), קידוש (אשר בחר בנו), נר (בורא מאורי האש), הבדלה (המבדיל בין קדש), זמן (שהחיינו). והיינו שאומרים את ברכת "הגפן" ו"אשר בחר בנו" כלמלעלה, ואז (במוצאי שבת) מוסיפים כאן]:
[בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. (אָמֵן)
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ, הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.
(אָמֵן)]
אומרים שהחיינו בשני הלילות (גם בלילה השני, בין כשחל יום ראשון בשבת ובין כשחל בחול):
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה.
אחרי זה נוטלים ידיים, מברכים "המוציא לחם מן הארץ" (והפעם טובלים את הלחם בדבש או בסוכר ולא במלח, כמו כל השנה), ואז מברכים על התמר "בורא פרי העץ" (לפני זה לפתוח אותו ולראות שאין תולעים), אוכלים קצת, אומרים "יהי רצון" וכן אוכלים שאר הסימנים עם "יהי רצון" (לפרט לך את הסימנים לפי עדות המזרח?).
למוצאי שבת:
אותו דבר, אלא שלא מתחילים מ"יום הששי", אלא נ"וביום שמחתם", ולהוסיף את הברכות המופיעות בסוגריים מרובעות, דהיינו לעשות קידוש בסדר יקנה"ז: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן.
ברכות שמוסיפים במוצאי שבת (אחרי ברכה על היין וברכת הקידוש):
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ, הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.
שמברכים על הנר "בורא מאורי האש" יש להתשדל לראות את אור הנר על האצבעות (חוץ מאגדול), כמו בשאר מוצאי שבת.
אנונימי
שואל השאלה:
כן מה צריך לברך ביום שבת ובראשון?
כן מה צריך לברך ביום שבת ובראשון?
אנונימית
^^ לפי תשובה זאת של הרב בן ציון אבא שאול זקוצ"ל זה מועיל.
אגב, אני מקווה שהוא מברך את הברכות ל הקידוש מתוך אמונה שזה באמת מקדש את השבת ואת יום הזכרון, ולא סתם מברך את הברכות האלה כי ככה נהוג וכי זאת המסורת בלי להאמין בזה בכלל (תנאי חשוב) והוא באמת מכוון להוציא את השומעים ידי חובתם.
אגב, אני מקווה שהוא מברך את הברכות ל הקידוש מתוך אמונה שזה באמת מקדש את השבת ואת יום הזכרון, ולא סתם מברך את הברכות האלה כי ככה נהוג וכי זאת המסורת בלי להאמין בזה בכלל (תנאי חשוב) והוא באמת מכוון להוציא את השומעים ידי חובתם.
אנונימי
^^ כן
אנונימי