12 תשובות
בשביל האושר שיש בנישואים, לכל דבר יש צדדים רעים וטובים ויש נישואים שבהם האושר עולה על הבגידות וכו'. יש זוגות שלא מתגרשים יש כאלה שמאוד מאושרים ב"ה
נכון, צודקת..
את יודעת למה?
כי אין אהבה אמיתית, יש תאווה, חשק ומשיכה, ומה שמניע את העולם, זה חצי גוף תחתון, (לא מקום גבוה, במיוחד.)
עכשיו, טבעם של משיכות פיזיות-להעלם והן נמוגות עם הזמן (קצר מאוד, אגב.)
ואז נשארת ריקנות... כי אין כלום חוצמזה-ואין תשתית יציבה.
כדי לענות על שאלה זו צריך לענות קודם בשביל מה חיים אם חיים
בשביל ליהנות בלבד אז אין פלא שמתחתנים (בשביל ההנאה) ואין פלא
שמתגרשים שהרי נגמרה ההנאה כלומר שבני בזוג רוצים תחלופה
מישהו אחר שיספק להם הנאה גדולה שהרי זו הסיבה שחיים וזה לפי
התאוריה הזו.
אז קודם תמצאי את התשובה לשאלה זו (למה חיים) ואז תקבלי תשובה
גם לזו (למה מתחתנים).
אנונימי
למה אתה אוכל אם אתה גם ככה הולך לשרותים אחרי זה?
אנונימי
חוץ מהזכויות שמקבלים זוגות נשואים, אני ממש לא רואה סיבה להתחתן. רוב האנשים שעושים את זה היום, משקיעים באיזה קרקס בומבסטי מבחיל שנקרא "יום החתונה", ולאחר מכן שום דבר לא ממש משתנה, מלבד זה שעכשיו הם כבולים זה לזו.

זה נכון, משיכה פיזית באמת נעלמת עם הזמן, לפחות ברוב המקרים. זה טבוע בנו. אבל האהבה לפעמים נשארת, ולכן יש כאלה מחפשים ריגושים בחוץ ומשאירים זאת בסוד. כמובן שיש בוגדים שלא מפרקים את החבילה מסיבות אחרות לגמרי. זה נושא מורכב.

מריבות וחילוקי דיעות הם חלק מכל תחום. כמובן שאם מדובר במשהו קבוע ובלתי נסבל, אין סיבה לעבור את זה כל פעם מחדש.

לא כל הזוגות הנישואים הופכים להיות זוג מרירים שרק רבים כל יום, ואני נמנע לקרוא לזה "התמונה המעוותת" של זוגות נישואים, כי לפי מה שאני גדלתי לראות, התמונה המעוותת היא דווקא האושר שמדביקים לחיי הנישואים.
אנונימי
לפי דעתי אף אחד ותסלחו לי לא ענה על התשובה המעמיקה לעניין, אם כי יש הרבה הגיון בדברים היפים שכתבתם הנה היא:

הקשר של החברות הוא קשר מדהים הוא לפעמים עולה על קשר הנישואין כי יש בו תחושה של מסתורין שנשפ האדם מאוד נמשכת ומתמגנטת לה דבר שאין בנישואין כי האדם מכיר את אשתו יותר מידי טוב ואז העסק נהיה נדוש ובנאלי. (ולכן אמרה לי משהי שהיא מעדיפה לא להתחתן כדי לשמר את החדשנות בין בן זוגה לבינה).

לפי דעתי נקודת התורפה של קשר החברות הוא המתח שאופף אותם כל הזמן לאן הוא הלך למה הוא לא בקשר ולמה היא לא עונה או היכן הוא האם הוא באמת חושב עלי או שהוא כזה שחקן לא חסר כאן מתח וחששות רבים שייתכן שהינם מסתתרים מתחת לפני השטח אבל הם מבעבעים כמו מים בלחץ קיטור.

המושג הזה של המתחים נובע בגלל שהחברות מבוססת על נקודות חיבור כאלה ואחרים אך לא פחות מכך החבר או החברה מחוברים למושגים ועולמות אחרים אני מקווה שכל אחד יפרש את זה בפורפורציות שנורמטיביות בעיניו.

אבל בקשר של נישואין זה לא חברות אלא מיסוד החברות כלומר זהו בית שנוצר על ידי שניהם ולאו דווקא בהכרח לילדים לכן קוראים לזה: "מוסד הנישואין". כי הוא ממסד את הקשר מחברות למערך חדש ומבוסס איתן יותר ויציב יותר והראיה שזוגות נישאים ונשואים נחשבים במובן מסויים בחברה כזוגות עם מעמד סטסטוס שאין לאחרים (מבלי לפגוע) ואם עד היום החבר או החברה היו נפגשים פה ושם וחוזרים לחיים האחרים שלהם כאן העולם בחוץ הוא מונח משני העיקר הוא המשפחה האיחוד והמיסוד כפי שהסברתי אז הכל סביב הזוג וכל מה שהיה היום גם וגם נהפך לעיקר, נישואין, וטפל תחשבו ותוסיפו פה מה שאתם רוצים.

ולכן אם חשבתם למה בני זוג נקראים זוג התשובה: זוג הוא ראשי תיבות זה וזה גורם כלומר זה לא אתה או היא או גם וגם אלא יצירה אחת של שתי עולמות שנפגשו ויצרו עולם שלישי חדש ביחד. זה גם מסביר מה שראיתי בספר מיסטיקה סיני ("המסטיקנים הסינים", מזכיר לכם משהו?) למה זבובים בבית עלולים לפגום באהבה ובתאווה המינית למה? כי זבוב הוא ראשי תיבות: זה בשלו וזה בשלו וזוג ראשי תיבות זה וזה גורם כלומר הוא זה היא והיא זה הוא. כך נראה לפרש את העניין.

חבר או חברות זה לא זוג אמיתי בתוכן העמוק של העולמות של השתיים למה כי חבר אותיות חיבור אך לצערי הוא גם אותיות חרב, כלי נשק ותקיפה מסוכן. או חורבן כמו שאומרים: "עולמו, חרב עליו". כפי שרואים קשרי חברויות שנהפכו למערכות יחסים צוננות במקרים הטובים של הנתק..

ולכן כאן מונחת התשובה זה לא שאלה של למה או בשביל מה - מתחתנים? כי זה טבע העולם השאלה איך אתה ניגש לצעד הזה שנקרא נישואין איך אתה נותן לו פרשנות, או צעד דרמטי שיצור עולם חדש שלכם ולא כפי שהיה עד היום ואם כך אז המהות הזאת המונח הזה מתדלק אותך מחדש למה כי זה מיזם שלכם ואם אתה בוגד או היא אז זה לא אתם זה שוב היא ואתה.

או שזה סתם צעד פופולארי או משיקולים כאלה ואחרים או צעד בלי הרבה מחשבה (כמו שמאפיין את בעלי החיים שאין להם בדרך כלל משפחות ממוסדות) שסביר להניח שבאיזהו שלב יעבור עליהם הקלח כאשר הרגש של המשיכה ההדדית ידעך.

שורה תחתונה החשיבה האוטומטית שנובעת מן החלק הפחות ראציונאלי בנו היא זאת שמביאה לכל התופעות שכתבת אבל המחשבה השניה המעמיקה ברגש האמיתי (ולא הראשוני) של העניין למה מתחתנים? היא זאת שנותנת כוח להנות ולחוות את העולם החדש שיצרו בני הזוג למרות כל מיני תמורות כאלה ואחרות.

איך אמר לי משיהו: אדם הולך לעשות רישיון נהיגה כמה הוא מתאמץ ועובר מבדקים ובחינות לפני שהוא קונה מחשב הוא טורח ומברר מכל הכיוונים אבל כשהוא מתחתן שזה צעד שמצרף אליו נפש אחרת לנצח לחיות איתה רגע רגע ולהבין אותה באמת (למשל, הנה ציטוט קטלני ודי ממצה על ההבדלים המשמעותיים והקוטביים במערכת העצבים בין האיש לאישה: "המציאות העצבית של הגבר דומה להר שקרחונים, פגעי מזג האוויר והתנועות הטקטוניות העמוקות של כדור הארץ שוחקות באופן בלתי מורגש במשך אלפי שנים. המציאות העצבית של האישה דומה יותר למזג האוויר עצמו - משתנה בהתמדה וקשה לחיזוי". לא מזכיר לכם משהו על ההיא או ההוא שאתם חושבים עליו ואוהבים אותו או אותה? ולא מבינים למה הוא כזה? או למה היא כזאת? או כשאלת פרויד: "מה נשים רוצות?") למה על זה הוא לא מכין את עצמו כפי שצריך, שאל אותי האיש החכם בשיא ההיגיון.

אין זוג לא מוצלח יש זוג לא מודרך!
יש אנשים שמתחתנים בגלל שהם אוהבים ורוצם להקים משפחה יחד, יש שמתחתנים מתוך אינטרסים

אחרי כמה זמן נמאס מהחבר/ה בעל/אישה בחלק מהמערכות יחסים לא כולם!

יש בגידות ב-95% במערכות היחסים/ נישואין, אז זה לא מחייב שזה בגלל נישואין.

ויש מריבות בין כל סוגי האנשים- זה לא קשור לזוגיות

תקשיבי יש אנשים שחיים 70 שנה ביחד ומאושרים ויש שלא,
את לא יכולה לעשות הכללה אני יכולה להראות לך מיליון אנשים שחיו נשואים כול השנים ומיליון אנשים שחיו רווקים/ גרושים כול החיים-

ברשותכם, אני רוצה להוסיף לקינוח משפט מחץ שמבהיר את הרעיון שהצגתי והוא בא מבית היוצר של דיאנה פורלוב ואנדרו שניידר הכרישים בנושא היעוץ הזוגי:

קבלו אותו ותחיו את הנשמה של המילים או התחברו ללב החכם והאמיץ שכתב את ערך הנשיואין כאחד משלושת פלאי העולם ואף הם מעיזים לקבוע כי הוא עולה על החוויה הראשונה והאחרונה של כל בן תמותה באשר הוא:

"נישואין זה מושג שקשה להגדיר. במיוחד בשבילי, שהתחמקתי מהם כמו מטיפול שורש. עדיין, אי אפשר להתעלם מהעובדה שנישואין מדורגים שם למעלה, יחד עם לידה ומוות כאחד משלושת הגדולים בספארי של החיים. הוא גם היחיד שנחגוג מתוך הכרה מלאה. מעטים מאוד זוכרים את לידתם ומעטים מהם ישתתפו בהלוויתם".
בס"ד ב"ה יתברך שמו לעד

" חוקי היהדות מקדשים את חיי המשפחה. מרוממים את הקשר שבין איש לאשתו מהרמה הגופנית-הבהמית אל רמה גבוהה של קדושה, טוהר והתעלות. היהדות אינה שוללת, חלילה, את חיי האישות. היא רק דורשת להעלותם ולקדשם. גישה זו מעניקה תוכן אחר לגמרי לחיי המשפחה. "
טהרת המשפחה קסם הזוגיות
במשך דורות רבים עמדו רבים מאומות העולם והשתאו למראה של המשפחה היהודית. לא אחת ניסו הללו להבין את הקסם שבה, את השלוה שלה ואת האושר שהיא מעניקה.

עד עצם היום הזה, גם כאשר העולם כולו עומד חסר-אונים בפני מכת הנישואין ההרוסים - מהווה המשפחה היהודית המקורית סמל של יציבות, טוהר ונאמנות. עד עצם היום הזה מתקנאים רבים באושר המופלא של האנשים המנהלים חיי משפחה יהודיים.

סודה של המשפחה היהודית טמון במערכת המצוות הכלולה במושג טהרת המשפחה. מערכת זו שומרת על רעננות חיי הנישואין, מגינה על בני הזוג ומעניקה בכך אושר ויציבות. מצוות טהרת-המשפחה מהווה את ההמחשה הטובה ביתר לכך, שמצוות הבורא הן גם המפתח לחיים בריאים, יפים, מהנים ומאושרים בעולם-הזה.

אמנם, לא בשביל זה אנו מקיימים את המצוות. אנו מקיימים אותן מפני שכך ציוונו בורא-העולם. אולם זה מרגש למדי לראות, עד כמה חופף מילוי רצון ה' את האושר הגופני והנפשי כאן בעולם הזה. חוקי היהדות מקדשים את חיי המשפחה. מרוממים את הקשר שבין איש לאשתו מהרמה הגופנית-הבהמית אל רמה גבוהה של קדושה, טוהר והתעלות.

היהדות אינה שוללת, חלילה, את חיי האישות. היא רק דורשת להעלותם ולקדשם. גישה זו מעניקה תוכן אחר לגמרי לחיי המשפחה. תקופת הנידות שבה הופכים יחסי האיש והאשה ליחסי אח-אחות מרעננים מידי חודש מחדש את חיי הנישואין. הם מחסלים את השיגרה והשיעמום, פגעים שזוגות כה רבים בעולם המודרני סובלים מהם. חיי האישות המתחדשים עם תום ימי הנידות הם צעירים יותר, עמוקים יותר ואציליים יותר.

עובדה זו מלמדת על התבונה העמוקה הטמונה במצוות טהרת-המשפחה, פשוט מהבחינה הארצית. חוקרים מהוללים רבים ששמעו על חוקי הטהרה לא הסתירו את התפעלותם. רופאה נודעת, לא יהודייה, מאנגליה, שהקדישה שנים רבות לחקר בעיות האשה והמשפחה, כתבה במחקרה: שמעתי על חוקי הדת היהודית - זהו החוק המתקדם ביותר בעולם בשטח זה. אלה שסידרו את חייהם לפי חוקים אלה - הם מאושרים.

אולם, כאמור, חשיבותם העצומה של דיני הטהרה אינו מצטמצם רק בכך, שהם מעניקים אושר למקיימיהם. תכונה חשובה הרבה יותר שיש בטהרת-המשפחה היא - הבטחת השתמרותה של טהרת העם היהודי! הילדים הנולדים המקשר המושתת על טהרת-המשפחה הם עדינים יותר, טהורים יותר, מרוסנים יותר ומוכשרים יותר.

ליבם פתוח יותר אל הרוחניות ואל הקדושה והם נמשכים פחות אחר התאוות הגופניות והחמרנות. כבר מרגע לידתם יש להם נתונים יהודיים טובים יותר. לעומת זאת, ילדים שנולדו מקשר בלתי טהור - חסרים סגולה זו. הם יכולים להיות פקחים ונבונים, אולם יחסר להם טוהר נפשי מסויים.

מבחינה זו נגרם להם נזק נפשי (מלבד הנזק הגופני, דבר שעליו מצביעים רופאים רבים) בלתי ניתן לתיקון. הורים בישראל חייבים לזכור את משמעות האחריות המוטלת עליהם. במעשיהם הם קובעים את גורל ילדיהם ונכדיהם עד סוף כל הדורות. אי-הקפדה על דיני טהרת-המשפחה מהווה גם מעשה בלתי מוסרי. היא שוללת, במידה ידועה, את יכולת הבחירה-החופשית של הילדים, בכך שכבר מרגע לידתם חסירה להם אותה טהרה יהודית. זו אחריות כבדה ביותר המוטלת על ההורים.

המאמץ הנדרש לשם קיום דיני טהרת-המשפחה - והוא אכן מאמץ די רציני, ביחוד למי שלא הורגל לכך - הוא אפסי וחסר-ערך לעומת התועלת הבלתי-ניתנת-למדידה הבאה על-ידה ולעומת האושר שהיא מביאה למשפחה כולה. בני-זוג שיתחילו להקפיד על שמירת טהרת-המשפחה ימצאו את עצמם בתוך זמן קצר אסירי-תודה לאבינו שבשמיים על שהעניק לנו את חוקי-החיים הללו.

חוקי טהרת-המשפחה מהווים אחד המרכיבים החשובים של המשפחה היהודית. לאלה יש להוסיף את גישתה הכללית של היהדות כלפי התא המשפחתי. היהדות רואה בתא-המשפחתי אבן-יסוד שעליה נבנה עם ישראל. תפקידי האיש והאשה בבית היהודי הם תפקידים מקודשים, המושתתים על כבוד הדדי רב, על נאמנות, ועל מחוייבות עמוקה של האחד כלפי השני. בית כזה מגדל ילדים יהודיים בריאים בגופם ובנפשם המביאים אושר להוריהם ולבני משפחתם.

היהדות מלמדת את ההורים לראות את הברכה הגדולה שבכל ילד שנוסף למשפחה, את הזכות הנפלאה שבדבר ואת האושר שכל ילד מביא. היהדות מתנגדת בתקיפות לנורמה המשונה של משפחות קטנטנות ורואה בה עיוות חמור וטעות יסודית בעצם ההתייחסות כלפי הילד.

ילדים אינם נמדדים במונחים של כסף ושל נוחות. חלילה לנו לערב שיקולים כאלה בכל הקשור להבאת עוד ילד יהודי לעולם. כל ילד בבית פירושו - עולם נוסף. הוא מרחיב ומעשיר את עולמם של ההורים ושל כל בני הבית ומביא לכולם אושר רב יותר. הנטל הכלכלי והמאמץ הפיסי והנפשי הנדרש כדי לגדל ילד נוסף בבית - אינו עומד בשום יחס מול הברכה והאושר שהילד מביא.

וחשוב לזכור, סוף סוף, כי ישנו מי שזן ומפרנס את הבריאה והוא גם יתן בידי ההורים את הכוחות והמשאבים הדרושים כדי שלא יחסר להם ולבני-ביתם דבר. אדרבה, ילד נוסף זה עשוי להביא הרחבה בלתי צפוייה, גם ביחס למצב שהיה קיים בטרם נולד. כך, בטהרה ובהתייחסות הראוייה כלפי התא-המשפחתי, נבנית ריקמת-היסוד של עם ישראל וכך יהיה מובטח אושרו של כל יהודי, גבר ואשה, ילד וילדה, נער וזקן. כך גם יהיה מובטח עתידו הנצחי של העם היהודי.

רבי מאיר אומר: מפני מה אמרה תורה נידה לשבעה? מפני שרגיל בה וקץ בה; אמרה תורה: תהא טמאה שבעה ימים, כדי שתהא חביבה על בעלה בשעת כניסתה לחופה (מסכת נידה לא, ב) ההלכות העיקריות
נקדים ונאמר כי דיני הטהרה מורכבים ואין לסמוך על הדינים המובאים כאן כמבוא כללי בלבד. ראוי מאד ללמוד את דיני טהרת המשפחה בשיעורים המתקיימים בנושא זה בבתי חבד ובמקומות רבים נוספים. כמו-כן ניתן ללמוד דינים אלה אצל מדריכות כלות. קיימים כיום ספרים רבים שנכתבו בשפה קלה וניתן לרכשם בחנויות ספרי הקודש. יעוץ בנושא זה ניתן לקבל גם אצל הבלניות במקוואות הטהרה לנשים.

כשהאשה מקבלת את המחזור החודשי, או כשהבחינה בהפרשה דמית (מכל סיבה שהיא) – מתחייב שינוי מיידי בכל מערכת היחסים שלה עם בעלה. מרגע זה ועד לטבילה חל איסור על קיום יחסי אישות ועל כל ביטוי של קלות-ראש. עליהם להמנע מכל מצב שיש בו כדי לעורר תשוקה לקירבה גופנית.

(אגב: אין פירושו של דבר שערך האשה יורד בימים אלה. תהיה זו איוולת לחשוב כך. הדבר אינו צריך לשנות במאומה את יחסי הכבוד והערכה שבין בני-הזוג).

כשהדימום פוסק לחלוטין - אך בכל מקרה, לא לפני שחלפו חמשה ימים מתחילתו - עורכת האשה, לפני שקיעת החמה, בדיקה יסודית בגופה כדי לוודא שהדימום אכן פסק. במקרה שהיא אכן מוצאת את עצמה נקיה - היא מתחילה בספירת שבעה ימים המכונית שבעה נקיים. בכל יום, בבוקר ולפני השקיעה, היא בודקת את עצמה מחדש וכן היא מקפידה לבדוק את בגדיה ואת כלי-מטתה. (האיסור על קירבה עם הבעל עומד בעינו בימים אלה).

בלילה שלאחר שבעת הימים הנקיים יכולה האשה לטבול, וטבילתה היא מצווה. הטבילה יכולה להתבצע רק במימי מקווה כשרה. כיום יש כמעט בכל ישוב מקווה מודרני, עם כל התנאים הסניטאריים, ההופך את הטבילה לחווייה עבור כל אשה. לפני הטבילה צריכה האשה לוודא שלא דבוק על גופה שום דבר שיש בו כדי להפריד בין מימי המקווה לבין גופה.

היא צריכה לרחוץ היטב את עצמה, לחפוף ביסודיות את שערותיה ולהסיר מגופה כל חציצה. או-אז היא נכנסת אל המקווה, טובלת וחוזרת לחיים חדשים וטהורים עם בעלה. בכל מקווה נמצאת אשה שתדריך ברצון ובשמחה את כל הבאות לטבול ותיתן בידיהן את כל האמצעים הדרושים לכך.
חשוב לזכור, כי כל עוד לא טבלה האשה בימי מקווה כשר - עומד בעינו האיסור על כל קירבה גופנית עם הבעל, אף אם כבר חלפו שנים רבות מאז הדימום האחרון. חשוב להביא זאת לידיעתן של נשים שעברו את גיל הפריון, שכן, דוקא במצבן יש ביכולתן לשחרר את יחסיהן עם בעליהן מכל איסור באמצעות טבילה אחת ויחידה (אלא אם כן יגלו דימום נוסף, מכל סיבה שהיא); במאמץ חד-פעמי (אם בכלל ניתן להגדיר את הטבילה במקווה כמאמץ) הן נכנסות לחיים יפים וטהורים לאורך ימים ושנים טובות.
בן מלך ♥
אנשים מתאהבים ואז הם מחליטים להיתחתן
קורה שאחרי כמה שנים מפסיקים לאהוב
ואז רוצים להיתגרש כדי למצא משהו יותר מתאים
בס"ד

למרות ש"בן מלך" ענה תשובה מפורטת אכתוב בקצרה את דבריו והוסיף מעט.
הבית היהודי, מוסד הנשואים עומד על על 3 עמודים עיקריים, האחד כפי שהאריך בכך "בן מלך" כל חודש מתחתנים מחדש ואין מה להוסיף, הדבר שני הוא הנהגות הבית בין איש לאשתו (שצריך ללמוד אותן כמובן), השלישי הוא שמירת העניים, כאשר אדם רואה הוא מתאווה, הוא רואה אישה יפה ומשווה לאשתו שהיא לא כל כך יפה וגם אם היא כן הטבע שיש באדם הוא לגוון כל הזמן ולכן הוא נמשך ליופי החדש שראה.

אנשים טוענים שהתחתנו באהבה והיא פרחה לה עם הזמן, בעולם החרדי זה הפוך לא מתחתנים מאהבה אלא הקשר הראשוני מבוסס על התאמה, מראה, מידות, מציאת חן, את האהבה בונים לאחר הנשואים ולמי שבכל זאת כבר אוהב מגדיל ומשפר את האהבה עם הזמן ולא להפך חס ושלום וזאת אפשר רק ע"י ששומרים על שלושת העמודים שהזכרתי.

בהצלחה רבה וכל טוב רפאל.
רפאל אלמקיאס מומחה סטיפס
הסוד לשמירת הזוגיות והמשיכה בבית היהודית נמצא פה בסרט
באותו הנושא: