תשובה אחת
לא אחי 79
באותו הנושא:
מישהו שלמד פסיכולוגיה עזרה פליז
מה הבקרה פה???
אנשים נוטים לשקר כדי לשמור על המוניטין שלהם כדוברי אמת גם כאשר השקר גורם להם להפסיד כסף. ההתנהגות הפרדוקסלית הזו הוצגה במחקר חדש שנעשה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. ממצאי המחקר, שנערך על נבדקים בישראל, בבריטניה ובארה"ב התפרסמו בכתב העת המדעי Experimental of Journal .Psychology: General כדי לבחון זאת ערכו ד"ר חשן ־ הלל ועמיתיה ניסוי מעבדה. לצורך זה אספו החוקרים סטודנטים בירושלים ובשיקגו וסיפרו להם סיפור כיסוי על כך שהם נדרשים לבדוק מאפיינים של תוכנות של גוגל. בשלב הראשון שיחקו הנבדקים פאקמן בגוגל והתבקשו לדווח כמה שדים הם הצליחו לאכול. בשלב השני, הם עברו למשחק בקובייה של גוגל. בשלב זה נאמר ל נבדקים שהם יקבלו חצי שקל על כל זריקת קובייה שתוצאתה תהיה 5 או 6 .
אצל חצי מהנבדקים, התוצאות היו אקראיות.
אצל החצי האחר, המתכנת של המעבדה השתלט בחשאי על הקובייה ווידא שהם יזכו (כלומר, יטילו 5 או 6) בארבע מתוך ארבע הזריקות.
אז עברו הנבדקים להטלת מטבע וירטואלית, שבה כל הטלת עץ תזכה בחצי שקל, ושוב דאגו החוקרים בחשאי שחצי מהנבדקים יזכו בכל שמונה ההטלות שלהם. הנבדקים נדרשו לדווח כמה זכיות היו להם, כדי לקבוע את גובה התשלום שמגיע להם. בהתאם לממצאים קודמים, קבוצת הביקורת שנדרשה להתמודד עם זכייה אקראית העלתה מעט את מס פר הזכיות שלה. אבל הנבדקים שזכו בתריסר מתוך תריסר הזריקות דיווחו על בין %20 ל%35 פחות הצלחה מאשר הייתה להם בפועל.. "הניסוי הראה שהחשש מפגיעה במוניטין יכול לגרום לאנשים דווקא להתנהג בצורה פחות אתית ולוותר על סכום כסף", מסבירה ד"ר חשן-הלל. היא מציינת כי הם בדקו גם כיצד נבדקים אחרים יגיבו לדיווח על שמונה הטלות מטבע מוצלחות מתוך שמונה, וראו כי הדיווח אכן התקבל בספקנות כך שהחשש מפגיעה במוניטין הוא מוצדק.
אנשים נוטים לשקר כדי לשמור על המוניטין שלהם כדוברי אמת גם כאשר השקר גורם להם להפסיד כסף. ההתנהגות הפרדוקסלית הזו הוצגה במחקר חדש שנעשה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. ממצאי המחקר, שנערך על נבדקים בישראל, בבריטניה ובארה"ב התפרסמו בכתב העת המדעי Experimental of Journal .Psychology: General כדי לבחון זאת ערכו ד"ר חשן ־ הלל ועמיתיה ניסוי מעבדה. לצורך זה אספו החוקרים סטודנטים בירושלים ובשיקגו וסיפרו להם סיפור כיסוי על כך שהם נדרשים לבדוק מאפיינים של תוכנות של גוגל. בשלב הראשון שיחקו הנבדקים פאקמן בגוגל והתבקשו לדווח כמה שדים הם הצליחו לאכול. בשלב השני, הם עברו למשחק בקובייה של גוגל. בשלב זה נאמר ל נבדקים שהם יקבלו חצי שקל על כל זריקת קובייה שתוצאתה תהיה 5 או 6 .
אצל חצי מהנבדקים, התוצאות היו אקראיות.
אצל החצי האחר, המתכנת של המעבדה השתלט בחשאי על הקובייה ווידא שהם יזכו (כלומר, יטילו 5 או 6) בארבע מתוך ארבע הזריקות.
אז עברו הנבדקים להטלת מטבע וירטואלית, שבה כל הטלת עץ תזכה בחצי שקל, ושוב דאגו החוקרים בחשאי שחצי מהנבדקים יזכו בכל שמונה ההטלות שלהם. הנבדקים נדרשו לדווח כמה זכיות היו להם, כדי לקבוע את גובה התשלום שמגיע להם. בהתאם לממצאים קודמים, קבוצת הביקורת שנדרשה להתמודד עם זכייה אקראית העלתה מעט את מס פר הזכיות שלה. אבל הנבדקים שזכו בתריסר מתוך תריסר הזריקות דיווחו על בין %20 ל%35 פחות הצלחה מאשר הייתה להם בפועל.. "הניסוי הראה שהחשש מפגיעה במוניטין יכול לגרום לאנשים דווקא להתנהג בצורה פחות אתית ולוותר על סכום כסף", מסבירה ד"ר חשן-הלל. היא מציינת כי הם בדקו גם כיצד נבדקים אחרים יגיבו לדיווח על שמונה הטלות מטבע מוצלחות מתוך שמונה, וראו כי הדיווח אכן התקבל בספקנות כך שהחשש מפגיעה במוניטין הוא מוצדק.
10 בספטמבר 2023, 10:48