33 תשובות
משפחה ילדים חברה לעשן לרקוד מה לא טוב בזה? אתה יודע אני רק מחכה לחבק את התינוק שיבוא לי חלום שלי מעכשיו
אם אתה תסיים את החיים שלך עכשיו אתה אף לא תגלה מה זה הוואן פיס
יש טוב. הרבה.



אם את מרגישה שאת רוצה להתאבד עכשיו, אנא עצרי רגע וקראי את הדברים הבאים. זה ייקח רק כמה דקות. איני מנסה לשחרר אותך מהרגשות הקשים שלך. איני מטפל או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש רק מישהו שיודע מה זה כשכל-כך כואב.

אינני יודע מי את ולמה את קוראת את התשובה הזו. אני רק יודע שכרגע את קוראת את זה וזה טוב. אני יכול להניח שאת כאן כי את סובלת ושוקלת לסיים את חייך. אילו היה הדבר אפשרי, הייתי מעדיף להיות איתך עכשיו, לשבת איתך ולדבר, פנים אל פנים, לב אל לב. אבל מאחר וזה לא אפשרי, נצטרך להסתפק בקשר מהסוג הזה.

הכרתי הרבה אנשים שרצו להתאבד כך שיש לי מושג לגבי מה שאת מרגישה. אני יודע שאין לך עכשיו סבלנות לקרוא סיפור ארוך ולכן אקצר בדבריי. בחמש הדקות הבאות שאותן נבלה יחד, יש לי חמישה דברים שהייתי רוצה לחלוק עמך. לא אתווכח איתך על השאלה אם את צריכה או לא צריך להתאבד. אבל אני מניח שאם את חושבת על זה, את מרגישה גרוע למדי.

אני מבין שאת עדיין קוראת, וזה טוב. הייתי רוצה לבקש ממך להשאר איתי עד סוף התגובה. אני מקווה שזה אומר שאת לפחות טיפ-טיפה מהססת איפשהו עמוק בפנים לגבי האפשרות לסיים את חייך. הרבה פעמים אנשים מרגישים ככה, גם במעמקי הייאוש. להיות מהוסס בקשר למוות זה בסדר וזה נורמלי. העובדה שאת בחיים ברגע זה אומרת שאת לא לגמרי בטוחה. זה אומר שאפילו כשאת רוצה למות, יש איזה חלק קטן בך שעדיין רוצה לחיות. אז בוא ניצמד לחלק הזה ונמשיך עוד כמה דקות.

תחשבי על המשפט הזה:

התאבדות היא לא משהו שבוחרים. היא מתרחשת כאשר הכאב הוא כה גדול עד שהמשאבים העומדים לרשותנו אינם מספיקים כדי להתמודד איתו.

זה כל העניין. את לא אדם רע, או משוגע, או חלש, או פגום, בגלל שאת מרגישה שאת רוצה להתאבד. זה לא אומר אפילו שאת רוצה למות זה רק אומר שיש לך יותר כאב משאת מסוגלת לשאת ברגע זה. אילו הייתי מעמיס משקולות על הכתפיים שלך ואוסיף מספיק משקולות את הרי בסוף תתמוטטי לא חשוב כמה שתרצי להישאר זקופה. לכן, אין טעם בזה שמישהו יגיד לך תתעודדי, הרי את בטח היית רוצה אילו רק היית יכולה.
אם מישהו אומר לך זה לא מספיק כדי לרצות להתאבד אל תקבלי את זה . יש סוגים רבים של כאבים שיכולים להוביל להתאבדות. ההבדל בין כאב שהוא נסבל לזה שהוא בלתי-נסבל משתנה מאדם לאדם. מה שנסבל עבור אדם אחר יכול להיות בלתי נסבל עבורך. הנקודה שבה הכאב הופך לבלתי-נסבל תלויה בסוג הכוחות שיש לך להתמודד איתו. אנשים שונים זה מזה במידה משמעותית ביכולת שלהם לשאת כאב.

כאשר הכאב חורג מכוחות ההתמודדות שיש לך, מופיעים רגשות אובדניים. התאבדות אינה מעשה נכון או שגוי; היא לא פגם באופי; היא נייטרלית מבחינה מוסרית. היא פשוט מהווה חוסר איזון בין הכאב לכוחות ההתמודדות הזמינים לאדם.

את יכולה להתגבר על רגשות אובדניים אם תעשי אחד מהשניים:
1. תמצי דרך להפחית את הכאב;
2. תמצאי דרך להגביר את הכוחות שיש לך להתמודדות;
שתי הדרכים אפשריות, בעיקרון.

עכשיו אני רוצה להציע לך חמישה דברים לחשוב עליהם:

1. הדבר הראשון שהייתי רוצה שתשמעי הוא שאנשים כן מתגברים על זה, אפילו כאלה שמרגישים גרוע כמו שאת מרגיש ברגע זה. מבחינה סטטיסטית, יש סיכוי טוב שאת תחיי. אני מקווה שמידע זה נותן לך קצת תקווה.

2 הדבר השני שאני רוצה להציע הוא שתתני לעצמך קצת זמן. אמרי לעצמך, אני אחכה 24 שעות לפני שאעשה משהו. או שבוע. זכרי שרגשות ופעולות הם שני דברים שונים רק בגלל שאת מרגישה שאת רוצה להתאבד, לא אומר שאת חייבת באמת לעשות את זה ממש ברגע זה. צרי מרחק בין הרגשות האובדניים שלך למעשים האובדניים. אפילו אם זה רק 24 שעות. הנה עשית את זה כבר כמה דקות, בעצם הקריאה של הדף הזה. את יכולה לעשות את זה עוד כמה דקות על ידי כך שתמשיכי לקרוא את הדף. תמשיכי, ותביני שלמרות שאת עדיין מרגישה שאת רוצה למות, את לא מתה וברגע זה את עושה משהו בקשר לזה. אותי זה מאוד מעודד ואני מקווה שגם אותך.

3. הדבר השלישי הוא זה: אנשים מחליטים להתאבד בגלל שהם מחפשים הקלה לכאב. זכרי שהקלה היא
רגש ואת צריך להיות חי כדי להרגיש אותו. את לא תרגישי את ההקלה שאת מחפשת כל כך אם תהיה מתה.

4. הדבר הרביעי הוא שיהיו אנשים שיגיבו רע לרגשות האובדניים שלך, אולי בגלל שהם מפחדים או כועסים. הם עלולים למעשה להגביר את הכאב שלך במקום לעזור לך, על אף הכוונות שלהם, על ידי זה שיעשו או יגידו דברים בלי לחשוב. את צריכה להבין שהתגובות הרעות שלהם הן הפחדים האישיים שלהם, הן לא קשורות בך.

אבל יש אנשים שיכולים להיות איתך בזמן הקשה הזה, והם לא ישפטו אותך או יתווכחו איתך או ישלחו אותך לבית-חולים או ינסו לשכנע אותך שאת לא מרגישה כל-כך גרוע בעצם. הם פשוט ידאגו לך. מצאי אחד מהם. עכשיו, השתמשי ב-24 השעות שלך או בשבוע שלך, וספרי למישהו על מה שקורה לך. חפשי ארגון שעוזר לאנשים במשבר, התקשרי לקו חירום מתאים כמו ערן (או סהר תמיכה), צלצלי למטפל, בחרי בזהירות רבה חבר, מורה או רב, מישהו שאת מאמינה בו ויקשיב לך. אבל אל תעמיסי על עצמך עוד על-ידי זה שתנסי להתמודד עם זה לבדך. עצם השיחה על איך הגעת למצב הנוכחי משחררת הרבה מהלחץ וזה עשוי להיות בדיוק כוח ההתמודדות החסר לך כדי למצוא איזון מחדש.
5. הדבר האחרון שאני רוצה שתדעי הוא זה: רגשות אובדניים כשלעצמם הם טראומטיים. אחרי שהם חולפים, עליך להמשיך ולדאוג לעצמך. טיפול נפשי הוא רעיון טוב, כמו גם קבוצות שונות לעזרה-עצמית הזמינות בסביבה שלך ובאינטרנט, וכן שירותים מקוונים אחרים.

הנה עברו כמה דקות ואת עדיין איתי. אני ממש מרוצה.

מאחר והחזקת מעמד עד עכשיו, מגיע לך פרס. אני חושבת שאת צריכה לקנות לעצמך מתנה. המתנה שתתני לעצמך היא כוח התמודדות. את בטח זוכר, שבראשית הדף אמרתי שאחת המטרות היא שיהיו לך יותר כוחות התמודדות מאשר כאב. אז בואי ניתן לך עוד כוח התמודדות, או שניים או עשרה ! עד שהם יתרבו יותר מאשר מטעני הכאב שלך.

עכשיו, אחרי שאולי הדף הזה נתן לך קצת הקלה, כוח ההתמודדות הטוב ביותר שאנחנו יכולים לתת לך הוא אדם אחר לדבר איתו. אם תמצאי מישהו שיהיה מוכן להקשיב, ותספרי לו איך את מרגישה ואיך הגעת למצב הזה, הגדלת את כמות כוחות ההתמודדות שלך בעוד אחד. אני מקווה שהאדם הראשון שתבחר לא יהיה האחרון, יש הרבה אנשים שם שרוצים לשמוע אותך. זה הזמן להתחיל לחפש אחד מהם.

קרדיט לסהר תמיכה ויעוץ ברשת
נע יש הרבה טוב
לעשן ניסית? לפעמים פשוט לא לחשוב זה הדבר הכי טוב .גם אם זה הדבר הכי טיפשי תאמץ את זה ותראה שכל הבעיות שלך יפתרו
שואל השאלה:
כל העתק הדבק לא באמת עושים כלום.
רק מרגיש שהכל רובוטי ולא אנושי..
שואל השאלה:
אני בן 21, חרדי.
בלי משפחה ובלי בת זוג.
בלי חיים בלי כוונות על העתיד.
רק רע לו תמיד בכל מה שהוא עושה.
זה מדבר לכולם הוא גם נתן קרדיט בסוף
זה אנושי מכיוון שאדם כתב את זה...

פשוט יש כזה הרבה מקרים - שיותר מהיר להדביק מאשר לכתוב לכל אחד את אותו הטקסט מחדש


ולמה שחוסר בזוגיות או בתוכניות יצדיק לזרוק את ההזדמנות שהשם נתן לך?
שואל השאלה:
לקחתי פעם איוואסקה וזה עשה חרדות חודשיים
שואל השאלה:
אני כעת בארצות הברית ולא מוכן לחזור לארץ..
אם אני חוזר לארץ אני בן אדם מת.
שבור ורצוץ
הכל טוב אחי גם אני אבל אני חולם וזה טוב ומנסה להנות מחברה וגם אני הגעתי למצבים לא נוחים כמו שלך אז אפשרלשחרר לזרוק לישון מאוחר להתקע במיטה תנסה להנות ממה שנשאר עד שזה יעבור ולאט לאט הדיכאון ישקע ואז תתחיל לעבוד בנחת על מה שאתה רוצה
למה אתה מדביק את עצמך? חרדי בלי משפחה בלי הת זוג כאילו במשפט אחד סיכמת את החיים שלך אחי אתה כולה בן 21 .. יש לך חיים שלמים עוד לעבור וכבר אתה שופט.
אני רואה את הרגשות שאתה מרגיש עכשיו בתור משהו חיובי אתה מבין שמה שלא יעבור עליך העולם הזה לא באמת משנה ולכן אנשים כמוך ניצבים בפני 2 אפשרויות
להתאבד. כי בסוף לשום דבר אין משמעות.
או לחיות את החיים כמו משחק להיות בראש של אין מה להפסיד.. ככה תוכל גם להינות מהחיים הרגע שתראה אותם יותר בתור משחק ופחות מבוך וגם תוכל להגיע להישגים שאנשים אחרים לא יכולים. בגלל המיוחדות שלך .
בהצלחה אחי. דבר איתי עוד שנה
שואל השאלה:
אני כבר שנה וחצי באותו דיכאון וזה רק מחמיר האמת
אז הנה אנחנו מדברים עכשיו ולא בעוד שנה
גם אני הייתי במשבר שנתיים בלי חברה בלי כלום נזרקתי משתי ישיבות והייתי בורח מכל מי שברחוב הייתי סגור מופנם ואני יכול להודות שעד היום המשבר פתוח חלקית אבל אני מרגיש כל יום שאני מוסיף והולך (במושגים "שלנו")
שואל השאלה:
21, אין כסף, אין עבודה מספקת, ניצול תמימות, הרגשה של תחכום וגניבה.
אני לא מעניין אף אחד, ואין לי תכלית ומשמעות. כל המשחקי מילים המגוונות של לשחק את המשחק של החיים לא משפיעים בשום צורה על הדיכאון שבי, וזה רק גורם להבין שאין באמת פתרון למה שיש בתוכי.
אני אדם אבוד, חסר חיים, שבור ורצוץ בכל שנייה של נשימה.
תיארת אותי בול עכשיו מנסה להתחבר עם אנשים מרגיש כמו נטע זר אין עבודה וכולם מסתכלים עליו מה יש לו זה כל היום בבית הייתי ככה שנתיים לא מגזים אבל לאט לאט לקחתי את עצמי בידיים נתחלתי יותר להיות אכפתי לסביבה והסביבה האירה חזרה (זה עבודה סופר קשה כי אתה צריך באמת להיות אתה ולא לשחק אותה וכל זה כדי להרגיש מחובר) וכן אני עדיין לא יצאתי מזה
וניצלו אותי או או כספית פיזית וגם קצת מינית
שואל השאלה:
בן כמה אתה/את ?
19 היום וזה התחיל מ 16 פתאום התנתקתי לשנתיים
אתה מאמין באלוקים?
ואתה בן 21, יש לך עוד המון זמן כדי להשתדל לעשות פעולות כדי לצאת מהמצב הנוכחי.
שואל השאלה:
אין לי הרבה זמן. אני בא ממקום חרדי שגיל 22 נחשב גיל שצריך לקחת החלטות בחיים.
וזה מה שהכנסתי לעצמי בתור ילד.
גיל 22 זה לרוב ילד שרק השתחרר מהצבא ועדיין לא הבין מי הוא, והרבה בגיל הזה הולכים לחו"ל לשכוח מי הם לפני שהם מתחילים לחפש מה לעשות בחיים.
אז גם אם לא התגייסת, ואתה בן 21.. יש לך מספיק זמן עכשיו לקום ולשנות את מה שלא טוב לך.
יש לך חוסר ביטחון בגלל מראה חיצוני? תתאמן ותאכל בריא. רוצה זוגיות? צא לשידוכים. רוצה עבודה? תבדוק איזה מקצועות מעניינים אותך ותתחיל לימודים. אין כסף ללימודים? תמצא עבודה כדי לממן את הלימודים. וכו'.
אלה דברים שניתן לשנות.

ואם אתה מאמין באלוקים אז יש את העניין של ביטחון ב-ה' שכל מה שהוא עושה זה לטובה, אתה רק צריך לעשות את ההשתדלות ולבקש ממנו שיעזור לך.
תעדכן אותי מה מצבך אחי.
שואל השאלה:
גיל 22 זה מאוחר מאוד.
הכלים שיש לך ומה שאספת עד עכשיו זה מה תעשה בחיים.

ולי אין לי כלים, לא ידע, לא מחשבות, כאילו עכשיו נולדתי לגוף בן 22

אין לי מטרות ויעדים.

אבל רע לי. כי אני לא ממצא את עצמי.

אני לא באמת חשוב לאף אחד, זו האמת.
גיל 22 אולי זה מאוחר לפי מה שהקהילה שאתה חיית בה לימדה אותך. אבל במציאות זה כלל לא מאוחר. יש אנשים בחברה החילונית לצורך הדוגמא שרק בגיל 22 בעצם מתחילים את החיים שלהם מ-0. במיוחד כאלה שחוזרים בתשובה שזה לעצור את החיים ולהבין בכלל את המציאות שחדשה להם שהם מעולם לא הכירו.
יש לך עוד הרבה ללמוד, והרבה להתנסות בכל גיל.
מבחינה מקצועית לעבודה - אתה כרגע תוכל לעבוד בעבודות פשוטות שלא דורשות ידע / הסמכה כלשהי, ולצבור כסף שאיתו תוכל לשלם בשביל לעבור התמקצעות בתחום שמעניין אותך.
אין לך מטרות ויעדים? אז תציב לעצמך כאלה. כמו שכתבתי בתגובה הקודמת שלי - מה שגורם לך לצער תחפש מה אתה יכול לעשות כדי לשפר את זה.
תתחיל בלשנות את הדפוס חשיבה הזה שאתה קשיש שסיים את החיים שלו - כי זה לא המצב. רוב העולם מתחיל את החיים שלו בין גיל 18 לגיל 25 על פי החברה הנוכחית בממוצע. ויש כאלה שמתחילים אפילו עוד הרבה יותר מאוחר.
תבטח באלוקים שתצליח בדרכך אחי שום דבר לא קורה סתם, גם המשבר הזה זה משבר שאתה תתגבר עליו ותהפוך להיות אדם חזק יותר.

וגם אם אתה חושב שאתה לא חשוב עכשיו לאף אחד - אז אתה חשוב לאלוקים, הוא נותן לך כל רגע אפשרות לנשום. אתה חשוב לי כי אתה בן ישראל אז אתה אח שלי, ואתה חשוב לאישתך לעתיד בעזרת ה', ואתה חשוב לילדיך העתידיים בעזרת ה'.
אבל אתה צריך להיות גם חשוב לעצמך - וזה דורש עבודה עצמית.
שואל השאלה:
בן כמה אתה?
אני בן 20
אח אולי תלך לרב או משהו יש רבנים גדולים מאוד כאן אולי יכולים לעזור לך?
אנונימי
לא אל תעשה את זה תראה את הצד החיובי גיל 22 זה לא מאוחר והכל בסדר והכל יסתדר תשמע את הרב יגאל כהן "גול על ה' דרכך בטח עליו הוא יעשה" באמת זה הפתרון הכי לא טוב בבקשה אתה תמיד מוזמן לדבר עם כולם ואם תשלח יותר בצהורים אולי זה יתפוס יותר
אנונימי
היי אני לא מכירה אותך או מה את עוברת אבל אני אוצה לעזור לך ולהקשיב לך אני אשמח שתשלחי לי הודעה בפרטי ונדבר אם באלך אני אשמח לדבר איתך ולעזור לך כמה שאני יכולה בתור מישהי שגם עברה את זה ועדיין עוברת
שמע בתור מתמודד גם לא הייתי אומר לך שהעולם הזה הוא עולם טוב לנו לפחות אבל זו המציאות וכולם אוכלים חרא בחיים שלהם.
גם אני מתפלל שלא הייתי קיים, וניסיתי להתאבד כמה פעמים אבל בתכלס אין לי אומץ לקפוץ מגג אלא רק לעשות דברים כמו תלייה ולקיחת כדורים אז השלמתי עם זה שזה המצב והעולם הזה מזדיין.
אתה צודק שאתה לא רוצה להיות פה, החיים לא קלים ותמיד אחרי האור יגיע חושך ואז אור שוב פעם וחוזר חלילה.

אם לא הייתי מדוכא ששוקל להתאבד כל שני ושלישי הייתי אומר לך לא לעשות את זה ושיש המון דברים ששווה לחיות בשבילם אבל תכלס אני מאמין שהעולם בנוי מנקודות טובות יותר ופחות ואצלי אישית גם אם רוב הזמן טוב ויש אפילו קצת רע זה בלתי נסבל.
סליחה שהשתלטתי לך על הפוסט חבר
^כל הכבוד לכם באמת
Qew
היי יקר,

נתקלתי בפוסט שלך ולא יכולתי שלא להגיב..

שומעת את הייאוש שעולה מהמילים שלך.. את העייפות מלעבור יום אחרי יום כשהכל נראה כל כך חסר משמעות.. רק יכולה לתאר כמה אתה ודאי עייף ומותש מלהתמודד עם המחשבות האלו..
כמה אנרגיה וכוחות אתה צריך לגייס כל בוקר מחדש כדי להצליח להחזיק מעמד עד הערב, כשאתה יודע שתתעורר שוב באותו המצב..

אולי אתה אפילו מאוכזב? כאילו הציפיות שהיו לך מהמקום שתהיה בו עד היום לא התגשמו ואולי אתה מרגיש שנכשלת?.. יכולה רק להניח איך תחושות כאלו יכולות לגרום לך לרצות להרים ידיים..

יקירי, האם יש מישהו בכל זאת שנמצא איתך ותרגיש בנוח לפנות אליו ולשתף אותו במה שאתה עובר? לפעמים עצם השיתוף והידיעה שעוד אדם מודע לתחושות שלנו יכולה לסייע מעט..
בכל מקרה, מצרפת לך פודקאסט על דיכאון שאולי יוכל לסייע- https://sahar.org.il/depression/

אם תרגיש בנוח, מזמינה אותך לצ'אט האנונימי של עמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. המתנדבים שלנו יחכו לך עוד הלילה.. נקשיב לכל מה שתבחר להביא, נתמוך וננסה לסייע..
אל תישאר לבד..

שלך,
מתנדבת סה"ר