יש כאן אלכוהליסטים או אנשים שהיו מכורים למשהו?איך להפסיק לחשוב על לשתות כל הזמן?

לחשוב על מה זה יכול לעשות לגוף שלך ובכללי לא להתחיל אפילו כי שמדרדרים זה קשה יותר

מאוד קשה להפסיק הרגל בבת אחת, ממליצה להפסיק בהדרגתיות ולקרוא את הספר "הרגלים אטומים" אולי הוא יוכל לעזור לך להתגבר על ההתמכרות :)

שואל השאלה:
יודעת מה זה עושה לגוף אבל זה גורם לי להרגיש כלכך טוב

להעסיק את עצמך בדברים אחרים, למשל עבודה, לימודים, חברות, חברות פחות רלוונטי כי עם החברים בעיקר שותים אבל בעיקר להשקיע בעצמך ולהעסיק את עצמך רוב הזמן, אחרי שבועיים החשקים האלה יעברו לך

שואל השאלה:
לא יכולה להעסיק את עצמי..יש לי דיכאון ולא יצאתי מהבית כמה חודשים
לפני כן כשהייתי עובדת ועם חברים זה היה עושה לי חרדה תמידית והייתי שותה כל יום בעבודה
החזקתי את עצמי חודשיים אבל עכשיו החשקים מתחילים לעלות שוב

לא הייתי מגדירה את עצמי כאלכוהוליסטית או מכורה לאלכוהול אבל היו לי תקופות שהייתי שותה המון אבל לדברים אחרים כן יצא לי להתמכר(פ.ע, עישון).
בעיקרון אחד הדברים שהכי עזרו לי זה כל פעם לדחות את זה קצת, עוד חמש דקות ואחרי חמש דקות עןד עשר דקות..

תרחיקי את זה ממך.
אולי אני מדברת בשם עצמי כאן, אבל בשבילי אחת הסיבות להתמכרות היא העובדה שזה מה שהכי קל לי לעשות. אולי כי זה כבר הפך להרגל..
אז אם תרחיקי ממך את האלכוהול עד כמה שאפשר ככה שיהיה לך ממש קשה לגשת אל זה, זה כבר צעד שיעזור לך.
את צריכה ללמוד לחיות מחדש. אולי זה נשמע לך שאני מגזימה, ואולי אני באמת אני לא מכירה את מצבך. אבל אצלי כל כך שקעתי בדברים מסויימים עד שהתבודדתי ופשוט איבדתי עניין בדברים אחרים. אז זה תהליך ארוך. שבו תצטרכי למצוא מחדש מה מעניין אותך ומה את אוהבת לעשות, חוץ מלנסות לברוח מהמציאות עם שתייה.
ועוד משהו שממש חשוב שתיזהרי לא לעשות זה לא להחליף את ההתמכרות הזו באחת אחרת. כי אז לא ביצעת שום התקדמות.
אז אני ממליצה לך לאתגר את עצמך לצאת מהבית כל יום. וכל יום לנסות משהו חדש. אם זה לרוץ, ללמוד שפה חדשה, לצייר, לנגן.
אלו פעולות שאולי נשמעות לך נורא קשות, תוכלי להתחיל מדברים בסיסיים. אבל תנסי להימנע מלמשל להיות כל היום מול הטלפון ולא לעשות את הדברים שאת צריכה לעשות.תחליפי את זה במשהו כמו לקרוא ספר מעניין ושטותי. זה עדיף על זה.

בהצלחה ! אני לא יודעת אם מה שכתבתי נוגע למקרה שלך. אני מקווה שעזרתי.

שואל השאלה:
אני לא יכולה להרחיק את האלכוהול כי יש בבית של ההורים,אני מנסה לא לקנות בעצמי אבל זה הפיתרון היחידי לבעיות שלי
ואני בדיוק במצב שתיארת,לא מרגישה כלום,לא מרגישה בן אדם אמיתי כבר ואני לא נהנית משום דבר
הייתה לי תקופה פעם בגיל 14 שהייתי שותה גם המון וכמו שכתבת ניסיתי למצוא את עצמי מצאתי דברים שאני אוהבת והיה לי עוד תקווה שאני אגיע לאנשהו בחיים
אבל עכשיו אני 18 ומרוב שהייתי תקועה בבית שנים אני כבר לא יודעת איך להתנהל בחוץ מבלי לקבל חרדה

שואל השאלה:
בכל מקרה תודה את לא חייבת לקרוא את כל זה זה סתם פריקה^^

^^ אני מבינה ומזדהה איתך. גם אני התבודדתי הרבה ואז כשניסיתי להיות חברותית גם זה היה נורא קשה וגם הרבה פעמים היה לי נורא משעמם והתנתקתי. אבל השלב הזה זה שלב שחייבים לעבור. אני גם מרגישה שפספתי הרבה בשנים שבהן הייתי ממש מכורה אבל כדי לא להגדיל את החרטה מה שאני יכולה לעשות זה לנסות להפסיק את ההסתגרות ולצאת מהבית כמה שיותר. תנסי למצוא חברים טובים. וגם אם לא יש לי כמה משימות שמהן את יכולה להתחיל. שיעזרו לך להרגיש יותר בנוח להנות גם כשאת לבד עם עצמך, ככה שלא תהיי צריכה להסתמך על חברה כדי לצאת מהבית ולעשות דברים :
1.ללכת לראות סרט לבד. זה לא מביך או פתטי או שום דבר כזה. תקני לעצמך פופקורן או משהו טעים אחר. שורה טובה ותהני מהסרט. תוכלי להסתכל על אנשים שבאים. אני מתכוונת אל תתמקדי בעצמך ותהיי בטלפון.
2. ללכת לבית קפה לבד. תשבי בפינה שבה יש לך נקודת מבט טובה אל כל שאר השולחנות. אם יותר נוח לך תלכי בתור התחלה למקום שבו את הולכת לקופה ומזמינה בעצמך משהו. תביאי איתך ספר ותישארי שם לפחות חצי שעה. תוכלי אולי להביא שיעורים שאת צריכה לעשות.
3. ללכת למסעדה טובה בעצמך !! זה לא מביך !! תפנקי את עצמך. תהני מהאוכל. ותיסתכלי על אנשים.
4. ללכת לחוף הים לבד. לשבת בחוף ולקרוא ספר. להירגע. או אולי לשבת במסעדות שממש קרובות לחוף.

אלו דברים שאולי נשמעים לך ממש קשים. אבל ברגע שתעשי אותם את ממש תרגישי שיפור. אני לא אומרת שזה יהיה קל ישר על ההתחלה. אבל תנסי ! ברגע שתלמדי להסתדר ולהנות לבדך יהיה לך קל יותר גם בחברת אנשים.
תוכלי לעשות את הדברים בסדר שונה. אני ממליצה לבחור ממה שהכי קשה לך ראשון. או כמעט הכי קשה. תוכלי להוסיף דברים משלך לרשימה.
בהצלחה ! יש עוד הרבה כמוך.. את לא לבד. אה ועוד משהו חשוב ! אם מישהו פונה אלייך במהלך הבילויים העצמיים שלך, את יכולה להחליט איך להגיב. אם את מעוניינת לדבר, תשוחחי. אם את מעדיפה להיות לבד תוכלי להגיד - לא עכשיו אני עסוקה. זו יכולה להיות הזדמנות להכיר אנשים, אבל רק אם מתחשק לך.
וגם חשוב שבזמן הקרוב תנסי בעיקר לחשוב על איך את יכולה לעשות לעצמך כיף. מבלי לשתות !! ואחרי השלב הזה תחשבי גם איך את יכולה לעמוד במשימות לימודיות וכו.

שואל השאלה:
רוב הדברים האלה לא נראים לי כיפיים בכל דבר אני אמצא משהו רע
ללכת לסרט אני מעדיפה בבית,בית קפה ומסעדות לא יכולה בגלל הפרעות אכילה,וגם לא לחוף בגלל הגוף שלי
ובכל מקרה הבעיה שלי זה לא שלא נוח לי עם עצמי,ההפך כלכך נוח לי בבדידות שלהיות עם אנשים אחרים גורם לי לדיכאון
אני לא מתביישת לצאת למקומות לבד אבל כשזה מגיע ללדבר זה כבר משהו שקשה לי
אבל תודה על התשובה נראלי אני פשוט אמשיך לשתות אני לא יכולה בלי זה

^ המשימות שנתתי הן לא כי אני חושבת שקשה להיות לבד. זו ברירת המחדל. הכוונה שלי היא *לבלות* לבד.
אל תפסלי מראש. לפחות תנסי. זה חשוב לא להסתגר.
כי כדי להתמודד עם חרדה חברתית הפתרון הוא להתנסות במצבים שקשים לך.
אם קשה לך לעזור לעצמך כרגע, ואת מרגישה שאת צריכה הכוונה. אני מציעה לך לפנות אל מישהו בוגר שאת סומכת עליו. כמו הורה שאולי יפנה אותך אל גורם מקצועי שיועל לסייע.
אין פתרון קל. זה לא שברגע יגלו לך על איזה קסם שפותר את הבעיה. וגם מן הסתם אם את כרגע במקום בו את נמצאת, לא בטוח שיש לך סיבה לצאת ממנו. אני מתכוונת שקשה לך למצוא את הטעם לעשות את זה.
אל תוותרי. תתרכזי למשל ברעיון שאם תצאי מזה, אז תדעי שאת חזקה. כי זה משהו שנורא קשה לעשות.
אם את עולה ליב עכשיו אז יש לך שנה להשקיע בבגרויות שנשארו ותתרכזי בזה.
בהצלחה

שואל השאלה:
אני בת 18,סיימתי בית ספר
העניין של החרדה החברתית לא עובר לי,כשיצאתי ועבדתי החרדה שלי הייתה בשיא וזה גרם לי להגיד דברים מטופשים מהלחץ
עכשיו אני מפחדת לפתוח את הפה כי אני יודעת שאין לי שום דבר טוב להגיד
וכשאני שיכורה אני יכולה לנהל שיחות נורמליות מבלי להילחץ
אין מה לעשות אני תמיד אהיה תלוייה באלכוהול,זה עדיף מלהביך את עצמי כל פעם מחדש ואז להתבכיין על כמה אני גרועה בסיטואציות חברתיות

^ את הולכת לצבא? לדעתי זו תהיה הזדמנות מצויינת להתגבר על זה ולהתחזק. אני מקווה שאותו הדבר יקרה לי.

שואל השאלה:
אני הייתי בשירות לאומי
הפסקתי בגלל הדיכאון ולא אהבתי את המקום שעשיתי בו,היה לי קשה לקום בבוקר וללכת כל יום רצוף למרות שממש רציתי
כאילו הייתי מתעוררת בבוקר בוכה בלי סיבה ונשארת לישון ולקחו אתי כלא רצינית
רציתי להתחיל שוב אבל אין לי מושג איך אני אעשה את זה שוב בלי ללכת לפסיכולוג ולקחת תרופות כלשהן

^ אם יש לך אפשרות תוכלי ללכת לפסיכולוג. אני הייתי ממליצה על כזה שמטפל בשיטה הומופאתית. אל תוותרי עכשיו.

שואל השאלה:
מה זאת השיטה הזאת?והאמת וויתרתי על עצמי כבר בגיל 16 אבל הכל טוב