8 תשובות
עדיף 6 אבל גם 4 ולשטוף את הפה אם ממש חייב
6
ספרדים חייבים לשמור שש שעות, אבל אשכנזים יכולים לשמור פחות. מה שכן, גם הרמ"א מודה שנכון לשמור שש שעות.
"אכל בשר, אפילו של חיה ועוף - לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות, ואפילו אם שהה כשיעור אם יש בשר בין השינים -צריך להסירו והלועס לתינוק צריך להמתין" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פט, סעיף א).
"הגה: ואם מצא אחר כך בשר שבין השינים ומסירו צריך להדיח פיו קודם שיאכל גבינה (הר"ן פכ"ה). ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות. רק מיד אם סלק ובירך ברכת המזון מותר על ידי קנוח והדחה (תוס' ומרדכי פכ"ה והגהות אשיר"י והג"ה מיימוני פ"ט דמ"א וראבי"ה). והמנהג הפשוט במדינות אלו - להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת ואוכלין אחר כך גבינה. מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר (ע"פ הארוך והגהות ש"ד), דאז הוי כסעודה אחרת, דמותר לאכול לדברי המקילין, אבל בלא ברכת המזון - לא מהני המתנת שעה, ואין חילוק אם המתין השעה קודם ברכת המזון או אחר כך (ד"ע ממהרא"י ולאפוקי או"ה). ואם מצא בשר בין שיניו אחר השעה צריך לנקרו ולהסירו (ד"ע ממשמעות הר"ן הנ"ל). ויש אומרים דאין לברך ברכת המזון על מנת לאכול גבינה (ארוך בשם מהר"ח). אבל אין נזהרין בזה .ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה וכן נכון לעשות"
"אכל בשר, אפילו של חיה ועוף - לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות, ואפילו אם שהה כשיעור אם יש בשר בין השינים -צריך להסירו והלועס לתינוק צריך להמתין" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פט, סעיף א).
"הגה: ואם מצא אחר כך בשר שבין השינים ומסירו צריך להדיח פיו קודם שיאכל גבינה (הר"ן פכ"ה). ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות. רק מיד אם סלק ובירך ברכת המזון מותר על ידי קנוח והדחה (תוס' ומרדכי פכ"ה והגהות אשיר"י והג"ה מיימוני פ"ט דמ"א וראבי"ה). והמנהג הפשוט במדינות אלו - להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת ואוכלין אחר כך גבינה. מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר (ע"פ הארוך והגהות ש"ד), דאז הוי כסעודה אחרת, דמותר לאכול לדברי המקילין, אבל בלא ברכת המזון - לא מהני המתנת שעה, ואין חילוק אם המתין השעה קודם ברכת המזון או אחר כך (ד"ע ממהרא"י ולאפוקי או"ה). ואם מצא בשר בין שיניו אחר השעה צריך לנקרו ולהסירו (ד"ע ממשמעות הר"ן הנ"ל). ויש אומרים דאין לברך ברכת המזון על מנת לאכול גבינה (ארוך בשם מהר"ח). אבל אין נזהרין בזה .ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה וכן נכון לעשות"
אנונימי
סתכל נשמה.
יש מקורות ל6 שעות ולשעה רוב העולם היה שומר 6 וההולנדים שעה, איכשהו התפתח 3 שעות של שאר הייקים.
לכן אנחנו שומרים 3.
אפילו שזה או שעה או 6.
אבח זה יותר תלוי בעידה שלך, אם נגיד אתה ייקי, אז 3 אלא אם כן אתה מהולנד, ואם אתה ספרדי, אז רוב הסיכויים 6
יש מקורות ל6 שעות ולשעה רוב העולם היה שומר 6 וההולנדים שעה, איכשהו התפתח 3 שעות של שאר הייקים.
לכן אנחנו שומרים 3.
אפילו שזה או שעה או 6.
אבח זה יותר תלוי בעידה שלך, אם נגיד אתה ייקי, אז 3 אלא אם כן אתה מהולנד, ואם אתה ספרדי, אז רוב הסיכויים 6
תלוי מה ההעדה שלך זה שונה בין העדות יש מחמירים ויש מקלים
6 שעות.
שש שעות ובשעת הדחק רוב שעה שישית כלומר קצת יותר מחמש וחצי שעות
בין בשר לחלב:
בני ספרד:
האוכל בשר או עוף, אין לו לאכול מאכלי חלב עד שיעברו שש שעות מסיום
אכילת הבשר. ואולם במקום צורך שממהר מאוד כמו לשיעור תורה וכדומה, יש
להקל לאכול מאכלי חלב אחר חמש שעות וחצי.
בני אשכנז:
מנהגים שונים יש בבני אשכנז, בענין ההמתנה בין מאכלי בשר למאכלי חלב, יש
נהגו להמתין שש שעות, כדעת הרמב"ם ומרן השלחן ערוך. ויש נהגו להמתין ארבע
שעות. ויש נהגו שלוש שעות, ויש נהגו רק שעה אחת. אולם כבר כתב המהרש"ל
[לפני כחמש מאות שנה]: "כל מי שיש בו ריח של תורה, ימתין שש שעות"
מקור: "כשרות המטבח בהלכה ובאגדה"
בני ספרד:
האוכל בשר או עוף, אין לו לאכול מאכלי חלב עד שיעברו שש שעות מסיום
אכילת הבשר. ואולם במקום צורך שממהר מאוד כמו לשיעור תורה וכדומה, יש
להקל לאכול מאכלי חלב אחר חמש שעות וחצי.
בני אשכנז:
מנהגים שונים יש בבני אשכנז, בענין ההמתנה בין מאכלי בשר למאכלי חלב, יש
נהגו להמתין שש שעות, כדעת הרמב"ם ומרן השלחן ערוך. ויש נהגו להמתין ארבע
שעות. ויש נהגו שלוש שעות, ויש נהגו רק שעה אחת. אולם כבר כתב המהרש"ל
[לפני כחמש מאות שנה]: "כל מי שיש בו ריח של תורה, ימתין שש שעות"
מקור: "כשרות המטבח בהלכה ובאגדה"
באותו הנושא: