אוקי כנסו זה ישמע מוזר.

שואל השאלה:
אני חושב (אני לא בטוח) שהבעיה היא בחרדה. כי אני רואה שהביצוע שלי בלהתחיל שיחה עם בן אדם הוא סבבה. השאלה היא איפה הגבול? מתי זה נקרא לחפור? מתי זה מציק? מתי צוחקים איתך ומתי רציניים איתך? זה מפחיד כי אתה רואה אנשים בחברה שהם עיורים למצב שלהם וזה ממש מפחיד לחשוב שאולי אתה במצב שלהם.

אני אגיד לך מה.. יש לי שתי חברות בערך שאני יודעת שישארו איתי לתמיד. חברויות זה דבר מסובך לגמרי. לדעתי אישית. צריך להתחיל פשוט לזרוק מילה פה או שם. ואז תנסה לחפש מישהו שאתה מרגיש תחושת בטן טובה לגביו. ותנסה בהתחלה. להגיע דרך חברים משותפים. אולי דרך בית ספר. או דרך עבודה. תנסה להחליף איתם מילה. תנסה להתעניין בהם. בתחומי עניין שלהם. אנשים לרוב אוהבים לדבר על התחומי עניין שלהם. בסופו של דבר חברות אמיתית זה קשה מאוד להשיג. אני בעצמי נותנת לך תטיפים אליה בידיעה שאני לא הכי מומחית בזה אבל זה מה שאני חושבת שנכון לעשות. הכי חשוב להיות חופשי לידהם. אתה תלמד תגבולות תוך כדי הזמן. פשוט אל תפחד לעשות טעויות. אז מה. גם אם תעשה פדיחה תלמד מזה

גם לי יש חרדה חברתית וזה סבל אבל אפשר ללמוד איך להסתדר איתה
תנסה ללכת למישהו שלדעתך יש לך איתו כמה דברים במשותף ותנסה להתחיל שיחה נגיד כמו "היי קוראים לי****"
"מה קורה?יש משהו חדש?"
וכאלה וזה כבר יתפתח
זה יכול להיות עצוב ומשמח אבל לאף אחד לא אכפת ממך לא אכפת לאנשים מה אתה עושה או עם מי אתה מדבר הם עסוקים בעצמם ואתה צריך גם להתמקד בעצמך ולא באחרים
ולגבי מה שכתבת למעלה כולם עושים טעויות לפעמים וזה נורמלי ובסדר
אם תנסה פעם אחת אתה תראה שזה כלום

שואל השאלה:
השאלה היא מתי צוחקים איתך ומתי צוחקים עליך (כשצוחקים) אני מפחד להגיע לחוסר מודעות ולפעמים אני מרגיש טיפה מביך (לפחות עם עצמי) חיוך מביך/רוקד מביך/ צוחק בצורה מביכה ומגוחחת.

חברים אמיתיים יבינו אותך ולא ישפטו אןתך במצבי לחץ. פשוט אל תפחד לנסות. מקסימום תעשה פדיחות אז מה.

שואל השאלה:
הבעיה היא כשיש לך חרדות החרדה הזאת תוקפת אותך חזק לפעמים במצבים חברתיים והכי גרוע שהיא תוספת אותך שאתה ישן ונמצא לבד או בודד וזה ממש רע שכולם שמחים ונהנים ואתה בתוך זה. כרגע ברוך ה אלחמדולילה אני שמח אבל לפעמים יש לי חרדות וזה עינוי

שואל השאלה:
זה מפחיד אותי שזאת תהיה האישיות שלח..