אני מרגישה שהאכפתיות שלי כלפי אנשים פשוט מזויפת.

כן זה תקין אם זה לא הרגיל שלך
זה קןרה בעיקר בתקופות שלא טוב לנו עם עצמנו או בכללי תקופה קשה
לי זה קורה המון כי בקושי אני מצליחה להסתדר עם עצמי אז פחות יש לי אנרגיות לאחרים

שואל השאלה:
זה תמיד אצלי ככה........

זה תקין ולא תקין. תלוי ברמה.
בעולם- כל אשם חושב על עצמו.
האדם- הוא יצור אגואיסטי.
זה הגיוני.
את לא אדישה לגמריי- את אמרת- יש לך אמא וכלבה שאת מאוד אוהבת ואכפת לך מהם...
מאנשים אחרים? למה שיהיה לך אכפת.

מצד שני, אם תראי שרע למשהו עכשיו בחוץ, את לא תגשי לעזור? משהו נפל... אישה מרגישה רע... ילד קטן נאבד... לא תעזרי? אם לא.... זה הקטע שהוא פחות טוב...

רצוי למתן את זה עד כמה שאפשר

ככה זה בחיים. לובשים מסיכות מול אנשים אחרים.
וזה הכי טוב, צריך לדאוג לעצמך קודם כל, ואז למי שחשוב בחיים שלך. לאחר מכן לדאוג לאחרים רק בדרגות נמוכות עד כמה שאתה יכול להרשות מבלי להתיש את עצמך.

אז אולי זאת את וזה בסדר רק שלא תמיד זה פייר כלפי אחרים אז את יכולה להרגיל את עצמך בהתחלה בכוח ואולי לאט לאט זה יבוא מתוכך
זה לא שאת חייבת אבל לחיות בחברה שהיחסים לא הדדים זה לא פיר ולא כייף לשתי הצדדים