יש כאן כאלה שהיו בזוגיות מעורבת של דתי וחילונית (או להיפך)

יש הרבה זוגות כאלו.
זה תלוי בבני זוג עצמם יש כאלה שהדת לא דבר מרכזי מידי בחיים שלהם וכך יכולים לנהל אורח חיים עם חילוני/ה

דתיה ומסורתי-
זה טיפה שונה , בתור מתחזקת , שהיה לי חשוב לשאוף להכי טוב ולהתחזק יותר ויותר ,
ולו פחות , והיינו נכשלים בקטע של החר*נות כי היה קשה לעצור את זה שצד אחד לא ממש בעד להמשיך והצד השני ממש רוצה , עם כל הכשילות עברנו מזה והפסקנו בשביל שהוא יכבד אותי .
(אם רוצים , יכולים)
אנחנו ביחד בשבתות והוא לא בטלפון או משהו ליידי,
אני מספרת לו על הברכות שאני קוראת ועל דברים חדשים שהתחזקתי בהם והוא תמיד מרים לי ומעודד אותי למרות שהוא לא בכיוון של זה בכלל וגם לא ממש אוהב את הקטע של להיות יותר מידי בדת אבל זה כי הוא עבר כפיה דתית שהיה קטן.
וזהו
אם יש עוד שאלות שלא כתבתי תכתבי

לרוב זה קורה בגיל ההתבגרות אבל לא מתפתח מעבר בגלל הקושי,וכשמבינים את השוני והבעיתיות כל אחד הולך לכיוון שלו