77 תשובות
התמודדתי לא משהו
אני לא יודעת לא מסוגלת לדמיין את זה
הייתי מתאבדת
אנונימית
רק לחשוב על זה עושה לי חרדות
אנונימית
התמודדתי, והצלחתי יפה
שואל השאלה:
איבדתי לאחרונה אדם קרוב מאוד ..
זה נורא טלוי בגישה של בן אדם
אם את/ה רוצה לדבר אני תמיד כאן
שואל השאלה:
אתם מדהימים.
נזכר בכל הרגעים שלי איתם

"אל תבכה שזה נגמר, תחייך שזה קרה"
אבא... טוב.. לא נעים להגיד אז לא אגיד
אמא, בוכה את נשמתי, נכנסת לדיכאון, נזכרת שהיא לא הייתה שמחה אם אהיה במצב כזה ואוספת את עצמי ומנסה להמשיך בחיי
כשאמא שלי נפטרה הייתי דיי קטנה, סיפרו לי שהיה לי קשה להתמודד, וכשהתבגרתי גדלתי לחיים כאלה בלי דמות אם, אבל ההתמודדות עדיין קצת מורכבת.
שואל השאלה:
אתם חושבים שהייתם ממשיכים הלאה?
משתתפת בצערך ❤
זה יהיה קשה בהתחלה אבל אתה תעבור את זה
אל תאבד תקווה הכל יהיה בסדר
אתה תלמד לחיות עם העובדה שזה קרה אבל בנתיים מותר לך להתפרק
אנונימית
כן^^
אנונימית
^^ אין דבר כזה להמשיך הלאה כשהורה נפטר. כשאמא שלי נפטרה נשבר לי הלב בצורה שלא חשבתי שתקרה בחיים.
כאב לי ועדיין כואב לי אבל אני חיה את החיים שלי כרגיל כי זה מה שהיא הייתה רוצה.
לפחות במצב שלי כרגע?
מצטרפת להורה...
בשלבים, ולא הכל בבאת אחת.
קודם שלב של אבל, לא תמיד מעכלים בשלב הזה, וזה בסדר...
ויש עוד שלבים וזה לא קורה בין רגע, זה הופך להיות התמודדות יום יומית וחלק מהחיים, וזה גם בסדר, ולגיטימי.
ומצד שני נולדים אחיינים ואחייניות, בני ובנות דודים וכו
ולחברים נולדים אחים ואחיות חדשים ותמיד יש חיים חדשים שנוצרים שזה גם משמח נורא ומחזיר את החיוך והשמחה (:
שלא נדע צער, ונחייה עד 120, אמן.
כל כך קשה לדמיין את החיים שלי בלי אמא שלי יצא לי לחשוב על זה לא פעם ולא פעמיים ובכיתי מלאא בגלל הנושא הזה
אני ברצינות הייתי הורגת את עצמי לא הייתי מסוגלת להתמודד עם זה
אנונימית
לא הייתי מתמודדת
מתמודדת כי הם היו רוצים שאתמודד אם זה היה קורה חס וחלילה
שואל השאלה:
אתם כ"כ חזקים ואני מאחל לכולכם חיים ארוכים וגם למשפחות שלכם.
שואל השאלה:
אתם לא מפחדים לחשוב מה תעשו אחר כך
תלוי באיזה גיל אם הייתי מאבדת את אמא שלי היה לי יותר קל מאשר אבא שלי כי אני יודעת שהיא הייתה דוחקת בי להמשיך עם החיים
איבדתי את סבתא שלי לפני שלוש שנים.. אני אפילו יכולה לקרוא לה אמא שלי כי הייתי איתה יותר מאשר עם אמא שלי בגלל שהיא היתה גרה איתנו הייתי איתה 24/7 ולקחתי את זה מאוד קשה שהיא נפטרה לא רציתי לדבר עם אף אחד פחדתי לבוא לבית שלה (כי זה שתי דירות נפרדות אבל אותו חצר) ולא אכלתי כלום כל הלילה בכיתי אני חושבת שלא לקחתי את זה למקום נכון והייתי צריכה קצת יותר לחשוב על מה שאני עושה אבל אל תלמדו ממני הייתי מאוד סתומה
התמודדתי והתתמודדות שלי נחשבת ממש טובה, זה קרה ליפני 4 שנים, ובקורונה הייתי לא רחוקה מדיכאון אבל מהר מאוד יצאתי מיזה והיום אני בסדר וזה קרה בגיל 10
אנונימית
מתאבדת.
אני לא רואה את עצמי בלעדיהם
רק מלחשוב על זה..........
אגב רק תזכורת שאם אתם עוברים תקופה קשה, המצב יהפוך ליותר טוב אם הזמן:) תדאגו לעצמכם ותתמודדו עם האובדן בצורה בריאה3>

אגב לא יודעת מי צריך את זה, אבל תרגישו חופשי לדבר איתי אם אתם צריכים
לא מסוגלת לחשוב על זה בכלל חס וחלילה לא יודעת מה הייתי עושה אבל כנראה שהייתי עושה הכל בשביל שההורה השני ישאר בחיים
בטח דיכאון של כמה זמן אבל בסוף מתבגרים
מתגברים*
לא הייתי מתמודדת
לא הייתי...
לא הייתי מתמודדת
שואל השאלה:
תודה על התשובות, לא חשבתי שאגיע לחמות.
אבל אני מקווה שכולכם תהיו בסדר בהמשך.
תלוי מי.
אם זאת אמא שלי(חס וחלילה טפו טפו טפו)
הייתי מתה בדיוק שנייה אחריה.
אם זה היה אבא שלי.. שילך לעזאזל..
^^מה קרה..?
אם אפשר לשאול
אנונימית
^^זה לא כזה פשוט כמו שאת אומרת את זה
לא הייתי כי הייתי כבר מתאבדת
אני לא.
אימא שלי היא אימא יחידה.
אני אקפוץ מהחלון.
אני לא מסוגלת לדמיין את זה, מצטערת בצער מי שזה קרה לו וזה דבר קשה מאוד אבל עם כל הניסיונות באים הכוחות להתמודד איתם ושלא תנסה בכזה ניסיון
לא טוב בכלל
עדיין מתמודדת לא ממליצה לנסות בבית
אנונימית
ככל הנראה אם זה אבא שלי הייתם מוצאים אותי באיזה בר או משהו כל הלילה
הייתי מדרדרת.. לא יכולה לדמיין את עצמי בלעדיהם פשוט לא מסוגלת ועושה הכל בשביל לשכוח שזה קרה
אנונימית
מתאבדת
אמא שלי התאב*ה
פשוט מתמודדים אין דרך מסויימת אי אפשר ככ להסביר את זה
אין מה לעשות בסוף הרגע הזה יגיע כל החיים מורכבים מפרידות
ההורים שלי בני אלמוות... אני רצינית, לא יכולה לדמיין אותם מתים.

נ.ב.
אבא שלי תמיני, ותמיניים חיים לנצח! איך? הם מתכווצים, מתכווצים ומתכווצים עד שהם נעלמים.
וואי כואב לי לראות את התגובות ולהשלים עם המצב שהמשפחה שלי כל-כך חרא שלא יזיז לי אם זה יקרה
כמו שהיא מאחלת לי למות..
אנונימית
התאבדות
עצוב לי לשמוע שכלכך הרבה אנשים היו מתאבדים אם חס וחלילה חס ושלום אחד ההורים שלהם היה נפטר
תחשבו רגע זה לא מה שהם היו רוצים שיקרה הם היו רוצים שתחייו את החיים שלכם הכי טוב שרק אפשר
אני לא יודעת איך הייתי מרגישה כי ברוך ה מעולם לא חוויתי אובדן של מישהו קרוב
אם מישהו צריך עזרה/פריקה אני פה ❤
אל תשכחו שאתם חזקים ושהכל לטובה ובסוף זה יעבור ❤
רק מלדמיין אני בוכה
אם זו הייתה אמא אז כנראה הייתי מאושרת
ופשוט כל יום חוגגת
ובקשר לאבא לא הייתי יוצאת מהמיטה
^אמאלה מסכימה ככ
אנונימית
התשובות פה ממש כואבות
אם מישהו צריך לדבר תשלחו הודעה3>
לא יהיה לי אכפת
לא הייתי מצליחה להתמודד
רק לחשוב על זה עושה לי תחושה נוראית
אממ.. יהיה לי עצוב אבל אני לא רואה את עצמי בוכה כי אני אף פעם לא בוכה משום דבר
מניסיון, קשה רצח ואני לא חושבת שעוד התגברתי הלאה והחלמתי מזה.
לא מקבלת את זה אני אתבaד
אנונימית
איך מתמודדים עם מוות של מישהו שאף פעם לא היה שם?
אני באופן אישית הייתי נכנס איתם ביחד לקבר וזהו
אין לי מושג. אני אפילו לא מצליחה לחשוב על זה
השם ישמור בריאות איתנה לשני ההורים, בכל מקרה, אין הרבה מה לעשות כשהורה נפטר זה מחייב הרבה תמיכה מהמשפחה, הרבה זמן לעבודה עם פסיכולוג טוב ולשינויים מרחיקי לכת בחיים. כי אם ההורה נפטר, הילד נאלץ להיות הרבה יותר אחראי על עצמו. אני חושבת שמה שהציל אותי כשאבא שלי האהוב נפטר, היא לעשות, לעבוד ולהמשיך להעצים את הלימודים שלי באקדמיה. זה מה שהחזיר אותי לחיים! כי כשהורה נפטר, חלק גדול מהלב נקרע!
וואי אני כל כך שונא את אבא שלי שביום שהוא ימות בו זה יהיה היום המאושר בחיי
אנונימי
תלוי, אם זאת אמא שלי הייתי מתחננת לאלוהים להתחלף איתה..
אם זה "אבא" שלי הייתי מאושרת..
לפני שאתם שופטים, אתם לא יודעים מה אנשים עברו בחיים שלהם אז אין לכם זכות לשפוט
הייתי קורסת
כי כבר איבדתי את אחותי אני לא יכולה לאבד עוד אחד
הייתי מתבודד, כל היום מסתכל על הווצאפ שלנו ובוכה כל היום זאת לא התמודדות טובה אבל ככה הייתי מגיב
לא קרה לי עדיין וברוך ה' הכול בסדר עם ההורים .
אבל במידה וחס וחלילה קרה מקרה כזה זה הלם ואיך לעכל את זה ולעזור להורה השני במה שאפשר ולעודד את האחים הקטנים ששומרים עלינו מלמעלה ושהם במקום טוב.
ואז לעודד את עצמנו שהכול טוב אפשר לבכות,אבל לא ליד ההורה השני או האחים שלא נקשה עליהם עם המצב.
בכנות. אם זו הייתה אמא אני לא הייתי מסוגלת לחשוב איך לחיות אחרי זה . (בבקשה לא לשלוח לי משטרה אמרתי אם ) בלי עין הרע טפו טפו טפו שההורים ישארו בריאים ושלמים
מתאב אני לא אשלים
לפעמים המוח שלי משתלט עלי ואני מדמיין תמונה של ההורים שלי שוכבים חסרי חיים אמאלה אני מנסה לתת מכות לראש רק להעיף את התמונות האלה לפני שהם יגרמו לי לחרדה
^אפילו לא בצחוק אחי
לא הייתי מתמודדת, כנראה שזה היה משפיע על אורח החיים הרגיל שלי