אימצתי אותה בגיל 15 היא בתכלס של כל המשפח אבל בתכלס אני הייתי אחראית עליה להכל, אוכל ווטרינר, טיפולים, טיולים, משחקים, אילוף.. אני כל כך קשורה אליה, כשהיא הגיעה אלינו היא הייתה עם מלא חרדות וסגורה כי עברה התעללות ואיתנו היא פשוט התשתנה כל כך ונפתחה וכל כך שמחה. אני מרגישה שבאותה תקופה שהיא הגיעה אלינו עזרתי לה להתגבר על החרדות ולי היא עזרה בהרבה דברים. אני לא רוצה לחשוב על הרגע שהיא תבין שלא נחזור לקחת אותה. היא לא סומכת על אף אחד חוץ ממני והמשפחה שלי ואני מפחדת שהיא תיהיה עצובה, ושיקרה לה משהו או לא ידאגו לה. אני לא יודעת איך טסים את דעתי כשהיא כבר פ"א תיהיה איתי בבית