למה הסטיגמה הכי גדולה על אנשים ששומעים רוק היא שהם דכאוניים ובדיכאון?

אולי כי ברוק יש אשכרה רגש בשירים ולא שרים רק על דברים טובים או שטחיים כמו בפופ

שואל השאלה:
^אני מסכימה איתך כלכך
תודה על התשובה המלאה!!

רבים מהאנשים ששומעים רוק ומטאל, לקו או לוקים בדיכאון במהלך חייהם, והסיבה לזה היא כי המוסיקה הזו היא התרפיה שלהם ומה שמחזיק אותם, הסולן של disturbed דיבר על התמודדות עם דיכאון במהלך ההופעה וביקש להניף ידיים מכל מי שהתמודד עם דיכאון מסויים ולא ראיתי יד אחת שלא מונפת. בלי שום קשר, כמעט לכל אדם יש דכאונות במהלך החיים עקב פחדים, חששות , לחצים(הגורם העיקרי אצלי לדיכאון) ,כישלונות. אז יש גם המון דכאוניים שלא שומעים רוק או מטאל , זו לא נוסחה של דכאוני=מטאל . אני אומנם לא חושב שלקיחת חיים היא הפיתרון לדיכאונות ועצבות(ולא פעם עברתי דיכאונות) , כי החיים בסופו של דבר יקרים ויש לנו הרבה דברים טובים שנראים לנו כמובנים מאליהם שצריך להעריך.

כחובב רוק, יש קו ברור בין רוק לדיכאון. לא כל חובבי הרוק עברו תקופות דיכאוניות, אבל בהחלט חלק ניכר.

שואל השאלה:
^אני שןמעת גראנג' הרבה ומטאל ואומרים לי שאני דכאונית..

הסטיגמה הזאת היא על מטאלהדס. לא חושב שאומרים את זה על שומעי רוק. אולי רוק גות'י קצת