שלוש שנים והיא לא יוצאת לי מהראש, איך לשחרר?

תחזרו לקטע ארוך

גם אני ככה אז אני אחכה לתשובות פה גם

תנסה להתמקד יותר בעצמך להכיר אנשים חדשים ולמצוא תחביבים

אם היא לא מרגישה אותו הדבר אז פשוט תמשיך להיות אובססיבי בסתר אבל אם היא כן מרגישה משהו לכו על זה

שואל השאלה:
ולמה נראה לך שאין לי תחביבים או שאני לא מתמקד בעצמי
מה זה קשור אחד לשני

אין התפשרות יותר גדולה מלרצות מישהי שהמשיכה הלאה.. אני יודעת שיש תחושת פספוס וזה מאוד קשה אבל מבטיחה לך שהמחשבות האלו עוברות לגמרי.
ממליצה לפתוח פתקים בפלאפון ולכתוב מה שיוצא לך לא משנה מה האורך או הניסוח פשוט לכתוב משהו שמתאר את המחשבות והתחושות שיש לך עכשיו. זו פריקה שעוזרת לעכל את הרגשות וגם זה כיף לקרוא את זה אח"כ ולראות את הפערים שיחולו בהכרח.

שואל השאלה:
אם להיות כן אני לא באמת מחפש אף אחת אחרת ולא אכפת לי מהשוק, היא היחידה שהייתי מוכן להתחייב אליה. כאילו יצרו את הטעם שלי והביאו אותו אליי, בגלל זה הייאוש, מרגיש שאיבדתי את מה שהכי רציתי ולא אקבל אותו שוב.
מבחינתי לא להיות בזוגיות, זה אך ורק הכמיהה אליה .

אני מבינה אותך
מכירה את ההרגשה מחוויה שהייתה לי פעם אבל לתקופה מאוד קצרה אז אני לא יכולה לגמרי להזדהות
זה מבאס ומכאיב
כל פעם שתתחיל לשקוע בזה זה מה שתרגיש
לכן אם יש לך מטרה להשתחרר מזה תנסה להתחיל לחשוב על המשמעות של הדבר הזה
בסופו של דבר טעם זה רק משהו אחד
יש גם אהבה הדדית, חוויות משותפות, חברות שהוכיחה את עצמה, הומור משותף, דאגה ותמיכה במישורים שונים של החיים
תנסה להסתכל על מה שחסר לך איתה
וזה יגרום לך להבין לאט לאט שלהמשיך לרצות אותה זו ההתפשרות האמיתית כאן
יהיה טוב בסוף אני מבטיחה

להביא ביד / למצוא ריבאונד / להבין שכנראה אתה מאוהב עדיין בתמונ של אישה שכבר לא קיימת, ואין סיבה שתרגיש ככה במיוחד אחרי 3 שנים, כששניכם השתניתם הרבה. או באמת להביא ביד זה קל יותר