בחיי שמעניין אותי מה המטרה והייעוד של בני האנוש מה אלוהים מצפה שיהיה?

לעשות טוב
לתקן את הנשמה שלנו
להתחזק ולהתקרב לבורא עולם

אלוקים מצפה שיאמינו בו ויעבדו אותו ושנוכל סוף סוף לתקן את הנשמה שלנו ולהגיע למקום הראוי.

עבודת השם

פשוט מאוד -
לעבוד אותו, לתקן את עצמנו - גם מבחינת המידות וגם מבחינת עבודת ה' והרוחניות.
יום הכיפורים מכפר רק על עבירות שבעולם הזה. אבל לא על עבירות שבעולם הבא. מה שמכפר על עבירות שבעולם הבא זה רק תיקונים של רבנו האר"י וכולי..

קודם כל שאלה מצויינת, באמת.

לפני שאני עונה, אני רוצה להזכיר שבסופו של דבר מדובר בשאלה פילוסופית, שאלה שלא תוכלי אף פעם לקבל עליה תשובה מאוששת במציאות. זה כל העניין בשאלות פילוסופיות.
אנחנו לא נסיים את הדיון הזה כשאני מצביע לך על נקודה ואומר "זאת התשובה!" וכולם יסכימו איתי.. בסוף הכל נורא תיאורטי ונורא עומד באוויר, ככה זה בפילוסופיה...

התשובה שלי, היא שאת חושבת על אלוקים במונחים של בני אדם, את מנסה להבין אותו בצורה לוגית.
בשאלה שלך את מניחה הנחה שלאלוקים יש ציפייה למשהו ("מה אלוקים *מצפה* שיהיה"), הנחה שאם תחשבי עליה לרגע - היא סותרת את כל העניין האלוקי. אם אלוקים מצפה למשהו שיקרה, משמע חסר לו משהו עכשיו. אלוקים הוא כל-יכול לא? למה שיצפה למשהו? - שפשוט יגרום לאותו הדבר לקרות!
אם הוא מצפה למשהו מבני אדם, זה בהכרח מעיד על החיסרון שקיים בו! שפשוט יגרום לציפייה להתממש בלי להיות תלוי בנו.
לכן מראש השאלה הזו מונחת על בסיס בעייתי.

אבל ההנחה הזו זו לא הבעיה המרכזית כאן, הבעיה היא בשורש יותר עמוק - האמונה שאת יכולה להבין את אלוקים.
בפילוסופיה אנחנו משתמשים בלוגיקה כדי להבין את המציאות, אבל צריך לזכור שלוגיקה היא בעצמה מאפיין של המציאות! אי אפשר לדון בדברים שהם מחוץ למציאות או נעלים מהמציאות (כמו אלוקים) בכלים מציאותיים כמו לוגיקה.
לוגיקה, עם כל המעלות שיש לה (לא סתם אלוקים נתן לנו שכל לחשוב אני מניח), מוגבלת למציאות שאנחנו מכירים וחשוב לזכור את זה!
אני לא אומר שאסור להשתמש בלוגיקה (כי הנה אני כרגע משתמש בהגיון כדי לענות לך על השאלה), אבל חשוב לזכור שהיא דבר מוגבל. לא בהכרח כל דבר אפשר להסביר באמצעותה. אלוקים הוא למעלה ממנה.

אני יודע שירדתי עמוק מידיי, אנסה להסביר את זה בקצת יותר פשוט:
במציאות הלוגית שאת מכירה, לכל דבר במציאות בהכרח יש סיבה. לכן את מניחה שאם אלוקים ברא אותנו אז יש לכך סיבה לוגית מסויימת, אז יש לו סיבה (הציפייה למשהו מאיתנו).
אני לא אומר שזה לא נכון ואלוקים ברא אותנו בלי סיבה או שהוא לא מצפה מאיתנו לכלום, אני רק אומר שכל ההנחה הזו שייכת ללוגיקה אנושית, ואלוקים - ממש לא כפוף לה! מדובר בהכרח במשהו הרבה יותר עמוק וגבוה מזה.

לכן כל הדיון הזה, הוא כנראה בהכרח ללא מוצא ;)

שואל השאלה:
ואוו איזה מעניין זה
זה הדבר הכי מתסבך שקיים
כל שאלת הקיום

האמת שאני לא עף בכלל על כל התסבוך הזה, כי בסופו של דבר זה נשאר תלוי באוויר והתשובה הסופית היא "לא יודע".
לכן יש ערך עצום, עצום(!) לאמונה פשוטה!
רוצה לזכות ליראת שמיים אמיתית? לקרבת אלוקים באמת? פשוט תאמיני. זה נשמע מאוד הזוי לומר את זה, אבל זה הכי נכון שיש!
איך? דברי עם הקב"ה, תתפללי במילים שלך, ממש תתחנני לזכות להכרה ולקרבת אלוקים! הוודאות באלוקים בסוף לא יכולה לבוא מלוגיקה בעיניי.. מאוד דחוק לומר את זה.
לזכות בקרבת אלוקים אמיתית ובהכרה במציאותו - רק הקב"ה בעצמו יכול להביא לך. צריך להיות ראוי לאמונה! לא כל אחד מקבל.
אז כן אולי זה טיפלה פרדוקסלי, אבל רק תפילה תעזור לך באמת באמת להאמין.

עבודת השם