דתיים כנסו, שאלה דחופה

מן הסתם שלא צריך לסלוח על מעשים כאלו, אבל גם לא צריך להתעסק כ"כ להתעסק בזה, לא צריך להתרגש מכל שטות...

את סולחת על מה שעשו לך

את לא סולחת בשם השם על מה שעשו לו

הוי דן כל אדם לכף זכות. כל אדם, בין שעבר בשוגג ובין במזיד, מה אנחנו יודעים ומי אנחנו לדון ולעשות חשבונות. אם נמחול לאחרים, ימחלו גם לנו, ואהבת לרעך כמוך. אפילו בהסתרה שבתוך הסתרה, גם בשאול תחתיות, אלהים נמצא, מכוון, מלווה ואוהב כל נשמה באשר היא כמו בן יחיד, אומרים שהלוואי שהיינו אוהבים צדיקים כמו שאלהים אוהב את הרשעים הכי גדולים, בפרט שאין לנו מושג מה הם עברו בעולם הזה/ בגלגולים אחרים, "תמים תהיה עם אדני אלהיך" וכל המרחם, מרחמים עליו מן השמיים. אז כל השופטים למיניהם, אתם לא מושלמים.. תשאירו את השיפוט לאל, ותנסו לשפר ולתקן את עצמכם קודם, לפני שאתם מתקנים את כל העולם, אתם לא צדיקים גמורים, נכון?? תודה.
נ.ב אני דתייה

שואל השאלה:
יש לכם מקורות לכך?
כי מילא אם פוגעים בי אני מוכנה להעביר על המידות ולסלוח..

אבל כשמדברים רע על הדת? זה כבר לא קשור ביני לבין זה שלכלך.. זה כבר בינו לבין ה'..

זה מדבר על הכל

מדובר על הכל כולל הכל

לדעתי אפילו שמדובר בכבוד השם אם אנחנו כבר לא בקשר עם אותו האדם שפגע בכבודו או שלא יכולים לעזור אז אין למה לשמור טינה, קודם כל אם לא בטוחים אז לדעתי צריך לדון לכף זכות ולצאת מנקודת הנחה שמקווים שחזר בתשובה על כך
אבל גם אפילו שהוא פגע בכבוד השם בוודאי שלבורא עולם לא כיף להעניש אף אחד והוא לא ירצה להעניש אף אחד גם את שונאיו שהרי הם גם חלק ממנו וזה כביכול פוגע בעצמו אז גם עם מצווה לשנוא אנשים מסוימים עדיין במקרים שהזכרתי לפחות לדעתי כדאי למחול להם שלא יענשו בעונש יותר חמור בגלל שאנחנו שומרים טינה
אבל במקרה כמו פנחס לדוגמה קנאת השם בשעת מעשה שרואים שיכול לצאת מזה תועלת אז למה לא