20 תשובות
צריך להציל כל אדם אפילו גוי גמור
כולם בריאה של הקב"ה ואין לנו שום זכות להחליט מי יחיה ומי ימות
ואם לא עוזרים מתי שיש אפשרות יש פה חשש אמיתי לרצח כפשוטו
כולם בריאה של הקב"ה ואין לנו שום זכות להחליט מי יחיה ומי ימות
ואם לא עוזרים מתי שיש אפשרות יש פה חשש אמיתי לרצח כפשוטו
שואל השאלה:
אבל יש הרבה דברים שקשורים למשל במיהו 'אחיך' ומיהו 'עמיתך' ומיהו 'חברך' וכולי
אבל אם אני אציל אחד כזה יהיה חשש שהוא ימשיך לעשות עבירות ולכפור בה'
מנגד אולי יש סיכוי שיחזור בתשובה?
אבל יש הרבה דברים שקשורים למשל במיהו 'אחיך' ומיהו 'עמיתך' ומיהו 'חברך' וכולי
אבל אם אני אציל אחד כזה יהיה חשש שהוא ימשיך לעשות עבירות ולכפור בה'
מנגד אולי יש סיכוי שיחזור בתשובה?
אנונימית
אני לא יודעת את ההלכה לגבי זה אבל שלחתי את זה לצדיק פה באתר הוא ידע לענות לך.
אבל בגדול היום כבר אי אפשר לדעת מי אפיקורס ומי לא כי יש עניין עם תינוק שנשבה
אבל בגדול היום כבר אי אפשר לדעת מי אפיקורס ומי לא כי יש עניין עם תינוק שנשבה
מה כל כך התעצבנת היא שואלת הלכתית כי מעניין אותה.
במציאות היא לא באמת יכולה לדעת אם סתם אדם היא רואה הוא אפיקורס הוא לא^
במציאות היא לא באמת יכולה לדעת אם סתם אדם היא רואה הוא אפיקורס הוא לא^
שואל השאלה:
אבל יש גם אתאיסטים שלא היו מצילים מאמינים.. האם זה היה מעצבן אותך?
הרי מצד אחד - נכון שיש אתאיסטים יהודים (לא כולם, אבל יש) וצריך להציל..
מצד שני..
אבל יש גם אתאיסטים שלא היו מצילים מאמינים.. האם זה היה מעצבן אותך?
הרי מצד אחד - נכון שיש אתאיסטים יהודים (לא כולם, אבל יש) וצריך להציל..
מצד שני..
אנונימית
אמיתית מאוד מה הבעיה מעניין לדעת מה ההלכה של זה
שוב, אני בכלל לא אדע אם הוא אפיקורס או לא, והיום כבר יש עניין עם להגדיר אדם אפיקורס
זו נטו שאלה של לדעת מה ההלכה במקרה כזה סתם בשביל לדעת
שוב, אני בכלל לא אדע אם הוא אפיקורס או לא, והיום כבר יש עניין עם להגדיר אדם אפיקורס
זו נטו שאלה של לדעת מה ההלכה במקרה כזה סתם בשביל לדעת
אל תדאג אם אראה אדם על הרצפה אעזור לו לא צריך לכעוס
שואל השאלה:
נכון אנונימי
מסכימה עם מה שכתבת, וזה יפה מאוד מה שהם עושים
חבל שהתקשורת אגב לא מראה את זה..
או שכמה מאותם אתאיסטים לא מכירים להם תודה.. זה עצוב
זו אחת הסיבות ששאלתי את השאלה
נכון אנונימי
מסכימה עם מה שכתבת, וזה יפה מאוד מה שהם עושים
חבל שהתקשורת אגב לא מראה את זה..
או שכמה מאותם אתאיסטים לא מכירים להם תודה.. זה עצוב
זו אחת הסיבות ששאלתי את השאלה
אנונימית
יש אתאיסט ויש אפיקורס^^
כלל יהודיי זאת מצווה להצילל
אנונימי, מה אתה מתעצבן?
המצוה היא להציל רק את אנשים שמאמינים בעיקרי האמונה שהרי התורה אמרה "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט, טז) - כלומר דווקא "רעך" ולא כל אחד, בניגוד למה שאמרת. על סמך מה קבעת שהצלת חיים - זה משהו שכל אחד זכאי לו אוטומטית ללא קשר להאם הוא נאמן לאלוקים או לא?
יש חילוקי בין גויים (שאנן שומרים שבע מצוות נח) לבין אפיקורסים ודינם של אפיקורסים יותר גרועים משל גויים, כי גויים סה"כ אינם בכלל "רעך", אבל אפיקורסים מישראל הם בגדו במי שברא אותם ונתן להם את התורה. אביא לך את הברייתא כלשונה: "*העובדי כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין, אבל המינין והמסורות והמומרים **היו מורידין ולא מעלין" (עבודה זרה כו ע"א - ע"ב).
*יש לציין שעובדים כוכבים - זה גויים ומדובר בשיבוש הצנזורה
** יש לציין שהמילה "היו" - גם שיבוש הצנזורה, היות וברמב"ם (דפוס ונציה) זה מופיע בלא המילה "היו". ועיינו בספר "חסרונות הש"ס" על הדף הזה.
דין זה מבואר בכמה מקומות ברמב"ם ובשני מקומות בשולחן ערוך:
"אין כורתין ברית לעובדי עבודה זרה, כדי שנעשה עימהם שלום ונניח אותם לעובדה, שנאמר "לא תכרות להם ברית" (דברים ז, ב), אלא יחזרו מעבודתה, או ייהרגו. ואסור לרחם עליהם, שנאמר "ולא תחונם" (שם). לפיכך, אם ראה גוי עובד עבודה זרה אובד או טובע בנהר, לא יעלנו; ראהו לקוח למות, לא יצילנו. אבל לאבדו בידו, או לדוחפו לבור, וכיוצא בזה - *אסור*, מפני שאינו עושה עימנו מלחמה.
במה דברים אמורים? בגוי. אבל מוסרי ישראל, והמינים, והאפיקורוסין - *מצוה* לאבדן ביד, ולהורידן עד באר שחת: מפני שהן מצירין לישראל, ומסירין את העם מאחרי ה', כישוע הנוצרי ותלמידיו, וצדוק ובייתוס ותלמידיהם - "שם רשעים ירקב" (משלי י, ז)" (משנה תורה, הלכות עבודה זרה, פרק י, הלכה א).
"המינים, והם עובדי עבודה זרה מישראל, או העושה עבירות להכעיס, אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס, הרי זה מין, והאפיקורוסין, והן שכופרין בתורה ובנבואה מישראל - *מצוה* להורגן: אם יש בידו כוח להורגן בסיף בפרהסיה, הורג; ואם לאו, יבוא עליהן בעלילות עד שיסבב הריגתן.
כיצד? ראה אחד מהן שנפל לבאר, והסולם בבאר - קודם ומסלק הסולם, ואומר לו הריני "טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך". וכיוצא בדברים אלו." (משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ד, הלכה י)
"אבל הגויים שאין בינינו וביניהם מלחמה, ורועי בהמה דקה מישראל וכיוצא בהן - *אין* מסבבים להן המיתה. ואסור להצילן; אם נטו למות, כגון שראה אחד מהן שנפל לים- אינו מעלהו: שנאמר "לא תעמוד על דם ריעך" (ויקרא יט, טז), *ואין זה ריעך*" (משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ד, הלכה יא).
עובדי עבודת כוכבים[1] [מז' עממין[2]][3] שאין בינינו וביניהם מלחמה ורועי בהמה דקה מישראל בארץ ישראל בזמן שהיו רוב השדות של ישראל וכיוצא בהן אין מסבבים להם המיתה ואסור להצילם אם נטו למות כגון שראה א' מהם שנפל לים אינו מעלהו אפילו אם יתן לו שכר לפיכך אין לרפאותן אפילו בשכר אם לא היכא דאיכא משום איבה (דאז אפילו בחנם שרי אם לא יוכל להשמט אפילו בחנם (ב"י בשם הרמב"ן) וכן מותר היה לנסות רפואה בעבד כנעני[4] אם תועיל) (תוס' ומרדכי פא"מ ובסמ"ג). במה דברים אמורים בישראל בעל עבירות והעומד ברשעו ושונה בו תמיד כגון רועי בהמה דקה שפקרו בגזל והם הולכים באולתם אבל ישראל בעל עברות שאינו עומד ברשעו תמיד אלא עושה עבירות להנאת עצמו כגון אוכל נבילות לתיאבון מצוה להצילו ואסור לעמוד על דמו" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנח, סעיף א).
באר היטב
(א) מסבבין: כתב הש"ך כלומר אין מצוה להרגן אע"פ שהם עוברין על ז' מצות בני נח ומיהו היכא דמקיימי ז' מצות בני נח אסור להורידן. ב"י וד"מ. ומהרש"ל הוכיח ג"כ דפירושו דאסור להורידן וכשתעיין בש"ס פ' א"מ דף כ"ו ע"ב תראה שאין הוכחתו כלום עכ"ל ובט"ז האריך בזה מחולק על הב"י ובנה"כ מתרץ דברי הב"י ע"ש וגזלנים דאורייתא מעלין. כ"כ התוס' ומביאו ב"י.
"[5]האפיקורסים והם שעובדים לעבודת כוכבים או העושה עבירות להכעיס אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להרבה הכעיס הרי זה כאפיקורס והם שכופרים בתורה ובנבוא' מישראל [מצוה להורגם][6] היו נוהגים בזמן הבית להרגם. אם יש בידו כח להרגם בסייף בפרהסיא - היה הורג, ואם לאו - היה בא בעלילות עד שיסבב הריגתו. כיצד? ראה אחד מהם שנפל לבאר והסולם בבאר, קדם ומסלקו והיה אומר "הריני טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך" וכיוצא בדברים אלו" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנח, סעיף ב)
הגה: ועיין בחושן המשפט סימן תכ"ה מומרים שממרים עצמם לעבודת כוכבים ומטמאים עצמם בין העובדי כוכבים לעבוד עבודת כוכבים כמותם הרי הם כמו מומרים להכעיס והיו מורידין ולא מעלין אותם (תוספות פא"מ) ומכ"מ אם בא לשוב לא החמירו עליו שקשה לפרוש מהם וחיישינן שלא יחזור לסורו (תרומת הדשן סימן קנ"ח):
ש"ך - שפתי כהן
(ה) לעבודת כוכבים. בין עובד כוכבים בין ישראל:
(ו) והם שכופרין בתורה כו'. וכן המבזה ת"ח או המבזה חבירו בפני ת"ח וכך אמרו פ' חלק ר"ן ומביאו ב"י וד"מ והכי אמרינן לקמן סי' רמ"ג ס"ו שאין לו חלק לעוה"ב:
(ז) סי' תכ"ה. עיין שם בסמ"ע ובמ"ש שם:
1.בס"א כותיים
2.לפי שהיו פרוצים בגזל ובוזים חובות האדם לאדם.
3.ליתא בס"א
4.בס"א בעכו"ם
5.בסעיף זו רבו בו הגרסאות השונות מלפרטם בהערה. ראה לדוגמא דפוס ויניציא, דפוס אמשטרדם, דפוס מנטובה, דפוס קראקא, דפוס ירושלים ועוד -- ויקיעורך
6.בס"א ליתא
"אפיקורס מישראל והם עובדי עכו"ם או עושה עבירות להכעיס אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס [הרי זה] אפיקורס והכופרים בתורה ובנבואה מישראל מצוה להעבירן, אם יש בידו להעבירן בפרהסיא, מעבירן, ואם לאו - יסבב בסיבת העברתן. כיצד? ראה אחד מהם שנפל לבאר והסולם בבאר, קודם ומסלקו ואומר "הריני טרוד להוריד בני מהגג ואחזירנו לך "וכיוצא בדברי' אלו, אבל העכו"ם שאין בינינו ובינם מלחמה ורועה בהמה דקה מישראל במקו' שהשדו' הם של ישראל וכיוצ' בהם אין מסבבין להם המית' ואסור להצילן (שם די"א עי' לעיל סימן ל"ד סי"ג ובסימן ת"ט). בד"א? בישראל בעל עבירות והוא עומד ברשעו ושונה בו תמיד כגון רועה בהמה דקה שפקרו בגזל והם הולכים באולתם, אבל ישראל בעל עבירות שאינו עומד ברשעו תמיד, אלא עושה עבירות להנאת עצמו, כגון אוכל נבילות לתיאבון מצוה להצילו ואסור לעמוד על דמו (שם) (די"ג) (עיין ביורה דעה סי' קנ"ח)" (שולחן ערוך, חשון משפט, סימן תכה, סעיף ה).
המצוה היא להציל רק את אנשים שמאמינים בעיקרי האמונה שהרי התורה אמרה "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט, טז) - כלומר דווקא "רעך" ולא כל אחד, בניגוד למה שאמרת. על סמך מה קבעת שהצלת חיים - זה משהו שכל אחד זכאי לו אוטומטית ללא קשר להאם הוא נאמן לאלוקים או לא?
יש חילוקי בין גויים (שאנן שומרים שבע מצוות נח) לבין אפיקורסים ודינם של אפיקורסים יותר גרועים משל גויים, כי גויים סה"כ אינם בכלל "רעך", אבל אפיקורסים מישראל הם בגדו במי שברא אותם ונתן להם את התורה. אביא לך את הברייתא כלשונה: "*העובדי כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין, אבל המינין והמסורות והמומרים **היו מורידין ולא מעלין" (עבודה זרה כו ע"א - ע"ב).
*יש לציין שעובדים כוכבים - זה גויים ומדובר בשיבוש הצנזורה
** יש לציין שהמילה "היו" - גם שיבוש הצנזורה, היות וברמב"ם (דפוס ונציה) זה מופיע בלא המילה "היו". ועיינו בספר "חסרונות הש"ס" על הדף הזה.
דין זה מבואר בכמה מקומות ברמב"ם ובשני מקומות בשולחן ערוך:
"אין כורתין ברית לעובדי עבודה זרה, כדי שנעשה עימהם שלום ונניח אותם לעובדה, שנאמר "לא תכרות להם ברית" (דברים ז, ב), אלא יחזרו מעבודתה, או ייהרגו. ואסור לרחם עליהם, שנאמר "ולא תחונם" (שם). לפיכך, אם ראה גוי עובד עבודה זרה אובד או טובע בנהר, לא יעלנו; ראהו לקוח למות, לא יצילנו. אבל לאבדו בידו, או לדוחפו לבור, וכיוצא בזה - *אסור*, מפני שאינו עושה עימנו מלחמה.
במה דברים אמורים? בגוי. אבל מוסרי ישראל, והמינים, והאפיקורוסין - *מצוה* לאבדן ביד, ולהורידן עד באר שחת: מפני שהן מצירין לישראל, ומסירין את העם מאחרי ה', כישוע הנוצרי ותלמידיו, וצדוק ובייתוס ותלמידיהם - "שם רשעים ירקב" (משלי י, ז)" (משנה תורה, הלכות עבודה זרה, פרק י, הלכה א).
"המינים, והם עובדי עבודה זרה מישראל, או העושה עבירות להכעיס, אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס, הרי זה מין, והאפיקורוסין, והן שכופרין בתורה ובנבואה מישראל - *מצוה* להורגן: אם יש בידו כוח להורגן בסיף בפרהסיה, הורג; ואם לאו, יבוא עליהן בעלילות עד שיסבב הריגתן.
כיצד? ראה אחד מהן שנפל לבאר, והסולם בבאר - קודם ומסלק הסולם, ואומר לו הריני "טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך". וכיוצא בדברים אלו." (משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ד, הלכה י)
"אבל הגויים שאין בינינו וביניהם מלחמה, ורועי בהמה דקה מישראל וכיוצא בהן - *אין* מסבבים להן המיתה. ואסור להצילן; אם נטו למות, כגון שראה אחד מהן שנפל לים- אינו מעלהו: שנאמר "לא תעמוד על דם ריעך" (ויקרא יט, טז), *ואין זה ריעך*" (משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ד, הלכה יא).
עובדי עבודת כוכבים[1] [מז' עממין[2]][3] שאין בינינו וביניהם מלחמה ורועי בהמה דקה מישראל בארץ ישראל בזמן שהיו רוב השדות של ישראל וכיוצא בהן אין מסבבים להם המיתה ואסור להצילם אם נטו למות כגון שראה א' מהם שנפל לים אינו מעלהו אפילו אם יתן לו שכר לפיכך אין לרפאותן אפילו בשכר אם לא היכא דאיכא משום איבה (דאז אפילו בחנם שרי אם לא יוכל להשמט אפילו בחנם (ב"י בשם הרמב"ן) וכן מותר היה לנסות רפואה בעבד כנעני[4] אם תועיל) (תוס' ומרדכי פא"מ ובסמ"ג). במה דברים אמורים בישראל בעל עבירות והעומד ברשעו ושונה בו תמיד כגון רועי בהמה דקה שפקרו בגזל והם הולכים באולתם אבל ישראל בעל עברות שאינו עומד ברשעו תמיד אלא עושה עבירות להנאת עצמו כגון אוכל נבילות לתיאבון מצוה להצילו ואסור לעמוד על דמו" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנח, סעיף א).
באר היטב
(א) מסבבין: כתב הש"ך כלומר אין מצוה להרגן אע"פ שהם עוברין על ז' מצות בני נח ומיהו היכא דמקיימי ז' מצות בני נח אסור להורידן. ב"י וד"מ. ומהרש"ל הוכיח ג"כ דפירושו דאסור להורידן וכשתעיין בש"ס פ' א"מ דף כ"ו ע"ב תראה שאין הוכחתו כלום עכ"ל ובט"ז האריך בזה מחולק על הב"י ובנה"כ מתרץ דברי הב"י ע"ש וגזלנים דאורייתא מעלין. כ"כ התוס' ומביאו ב"י.
"[5]האפיקורסים והם שעובדים לעבודת כוכבים או העושה עבירות להכעיס אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להרבה הכעיס הרי זה כאפיקורס והם שכופרים בתורה ובנבוא' מישראל [מצוה להורגם][6] היו נוהגים בזמן הבית להרגם. אם יש בידו כח להרגם בסייף בפרהסיא - היה הורג, ואם לאו - היה בא בעלילות עד שיסבב הריגתו. כיצד? ראה אחד מהם שנפל לבאר והסולם בבאר, קדם ומסלקו והיה אומר "הריני טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך" וכיוצא בדברים אלו" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנח, סעיף ב)
הגה: ועיין בחושן המשפט סימן תכ"ה מומרים שממרים עצמם לעבודת כוכבים ומטמאים עצמם בין העובדי כוכבים לעבוד עבודת כוכבים כמותם הרי הם כמו מומרים להכעיס והיו מורידין ולא מעלין אותם (תוספות פא"מ) ומכ"מ אם בא לשוב לא החמירו עליו שקשה לפרוש מהם וחיישינן שלא יחזור לסורו (תרומת הדשן סימן קנ"ח):
ש"ך - שפתי כהן
(ה) לעבודת כוכבים. בין עובד כוכבים בין ישראל:
(ו) והם שכופרין בתורה כו'. וכן המבזה ת"ח או המבזה חבירו בפני ת"ח וכך אמרו פ' חלק ר"ן ומביאו ב"י וד"מ והכי אמרינן לקמן סי' רמ"ג ס"ו שאין לו חלק לעוה"ב:
(ז) סי' תכ"ה. עיין שם בסמ"ע ובמ"ש שם:
1.בס"א כותיים
2.לפי שהיו פרוצים בגזל ובוזים חובות האדם לאדם.
3.ליתא בס"א
4.בס"א בעכו"ם
5.בסעיף זו רבו בו הגרסאות השונות מלפרטם בהערה. ראה לדוגמא דפוס ויניציא, דפוס אמשטרדם, דפוס מנטובה, דפוס קראקא, דפוס ירושלים ועוד -- ויקיעורך
6.בס"א ליתא
"אפיקורס מישראל והם עובדי עכו"ם או עושה עבירות להכעיס אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס [הרי זה] אפיקורס והכופרים בתורה ובנבואה מישראל מצוה להעבירן, אם יש בידו להעבירן בפרהסיא, מעבירן, ואם לאו - יסבב בסיבת העברתן. כיצד? ראה אחד מהם שנפל לבאר והסולם בבאר, קודם ומסלקו ואומר "הריני טרוד להוריד בני מהגג ואחזירנו לך "וכיוצא בדברי' אלו, אבל העכו"ם שאין בינינו ובינם מלחמה ורועה בהמה דקה מישראל במקו' שהשדו' הם של ישראל וכיוצ' בהם אין מסבבין להם המית' ואסור להצילן (שם די"א עי' לעיל סימן ל"ד סי"ג ובסימן ת"ט). בד"א? בישראל בעל עבירות והוא עומד ברשעו ושונה בו תמיד כגון רועה בהמה דקה שפקרו בגזל והם הולכים באולתם, אבל ישראל בעל עבירות שאינו עומד ברשעו תמיד, אלא עושה עבירות להנאת עצמו, כגון אוכל נבילות לתיאבון מצוה להצילו ואסור לעמוד על דמו (שם) (די"ג) (עיין ביורה דעה סי' קנ"ח)" (שולחן ערוך, חשון משפט, סימן תכה, סעיף ה).
אנונימי
איזה שם לא מעניין, אז הגמרא לא חשבה על זה (שאולי יחזור בתשובה)? כרגע קיומו בעולם הוא רע מאוד ואנחנו לא נכנסים לחשבונות שמים (ראה ברכות י ע"ב על חזקיה המלך, עליו השלום, שנמנע מפריה ורביה כי ראה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים רשעים. ישעיה הנביא, עליו השלום, אמר לו שהוא לא צריך להתעסק עם נסתרום של הקב"ה, אלא לקיים את המול עליו, דהיינו הלכה, ובמקרה שלו - פריה ורביה, והקב"ה - הוא יעשה את הטוב בעיניו).
אנונימי
"אף אחד לא מעניין אותו הדת שלך שמדובר בהצלחת חיים, שזו המצווה הכי חשובה שיש !!"
- חולק על מה שהבאתי? בנוסף למקורות שהבאתי מקודם (די הרבה), אביא לך את דברי הרמב"ם שזה מאוד לאמונה בי"ג עיקרי האמונה. אחרי הרמב"ם (בהקדמה לפרק "חלק") מסיים לפרש את כל י"ג עיקרי האמונה שכל יהודי חייב להאמין בהם ומביא להם ראייה, הוא כותב מה הדין לגבי מי שכן מאמין בהם ומה הדין לגבי מי שאינו מאמין אפילו באחד מהם:
וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.
וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט" (הקדמת הרמב"ם לפרק "חלק").
אתה מתבייש בלהפקיר חיים של כופר ואני מתבייש בלזלזל בחומרת הכפירה, כאילו שזה עניין של "מה בכך?", בעוד שזה הרבה יותר גרוע מכל עבירה אחרת (למשל רצח).
- חולק על מה שהבאתי? בנוסף למקורות שהבאתי מקודם (די הרבה), אביא לך את דברי הרמב"ם שזה מאוד לאמונה בי"ג עיקרי האמונה. אחרי הרמב"ם (בהקדמה לפרק "חלק") מסיים לפרש את כל י"ג עיקרי האמונה שכל יהודי חייב להאמין בהם ומביא להם ראייה, הוא כותב מה הדין לגבי מי שכן מאמין בהם ומה הדין לגבי מי שאינו מאמין אפילו באחד מהם:
וכאשר יאמין האדם אלה היסודות כולם, וְנִתְבָּרְרָה אמונתו בהם הוא נכנס בכלל ישראל. וּמִצְוָה לאהבו ולרחם עליו, וְלִנְהֹג עמו בכל מה שֶׁצִּוָּה השם יתברך איש לחבֵרו מן האהבה וְהָאַחֲוָה. ואפילו עשה מה שיכול מן העבירות מחמת הַתַּאֲוָה והתגברוּת הטבע הגרוע הוא נענש כפי חטאיו, אבל יש לו חלק לעולם הבא. והוא מפושעי ישראל.
וּכְשֶׁנִּתְקַלְקֵל לאדם יסוד מאלה היסודות הרי יָצָא מן הכלל וכפר בעיקר. ונקרא "מִין" וְ"אֶפִּיקוֹרוֹס" וְ"קוֹצֵץ בַּנְּטִיעוֹת". וּמִצְוָה לְשׂוֹנְאוֹ וּלְאַבְּדוֹ. ועליו נאמר (תהלים קלט כא): "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְיָ אֶשְׂנָא, וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט" (הקדמת הרמב"ם לפרק "חלק").
אתה מתבייש בלהפקיר חיים של כופר ואני מתבייש בלזלזל בחומרת הכפירה, כאילו שזה עניין של "מה בכך?", בעוד שזה הרבה יותר גרוע מכל עבירה אחרת (למשל רצח).
אנונימי
משעמםלי3, בפשוט שמי שאינו מאמין באחד מי"ג מעיקרי האמונה, כמו שתכול לראות בתגובה הקודמת שלי.
חוץ מזה, זה כולל גם את מי שמבזה תלמיד חכם או את חברו בפני תלמיד חכם, כמבואר בסנהדרין צט ע"ב, וזה משום שזה זלזול בתורה.
חוץ מזה, זה כולל גם את מי שמבזה תלמיד חכם או את חברו בפני תלמיד חכם, כמבואר בסנהדרין צט ע"ב, וזה משום שזה זלזול בתורה.
אנונימי
צריך להציל אותו
דיברנו על מצוות של תרומה בבית כנסת והרב אמר שלא חייב לתרום לאדם שלא שומר תורה ומצוות אבל הוא אמר שבגלל שהיום הרבה נחשבים "תינוק שנשבה" אז כן צריך לתרום להם
דיברנו על מצוות של תרומה בבית כנסת והרב אמר שלא חייב לתרום לאדם שלא שומר תורה ומצוות אבל הוא אמר שבגלל שהיום הרבה נחשבים "תינוק שנשבה" אז כן צריך לתרום להם
^ אבל אנחנו מדברים כאן על אפיקורוס, לא סתם אחד שלא שומר מצוות (או לגם מי שעושה עבירות לתאבון, אסור לעמוד על דמו, כמבואר בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכה, סעיף ה).
אנונימי
שואל השאלה:
כן אני מבינה את הצד הזה..
אבל יש פה הרבה שאלות אחרות..
לא יודעת נשמע לי כמו סוגייה מעניינת
כן אני מבינה את הצד הזה..
אבל יש פה הרבה שאלות אחרות..
לא יודעת נשמע לי כמו סוגייה מעניינת
אנונימית
בטח שלהציל אותו
את לא יודעת מה יקרה איתו אולי בסוף הוא יחזור בתשובה?
את לא יודעת מה יקרה איתו אולי בסוף הוא יחזור בתשובה?
1 כן
2 להלכה מצילים כי היום בלאגן לדעת מי נחשב רשע במקרה כזה, אבל יש לשאול רב וממש לא לסמוך על דעתי בדיני נפשות
בכל אופן להלכה אנשים מסויימים לא מצילים
2 להלכה מצילים כי היום בלאגן לדעת מי נחשב רשע במקרה כזה, אבל יש לשאול רב וממש לא לסמוך על דעתי בדיני נפשות
בכל אופן להלכה אנשים מסויימים לא מצילים
מה זה אפיקורס