אני בחול תגידו שאני לא היחידה שמרגישה ככה..?(כנסו בבקשה תקראו הכל)

תקראו אני יודעת שזה ארוך אבל זה יעזור לי כלכך:,(

אני בחול עכשיו ומתחילים איתי 24/7 ונועצים בי מבטים.
שלא נדבר על זה שהכל זול פה בפער.
אני רוצה פשוט לגור פה אנשים ממש נחמדים ויש אהבת חינם ותאמת שבעתיד אם אני ארצה באמת אני אוכל לגור פה כי יש לי כאן בני דודים מדרגה שנייה ויש לי דרכון אירופי.
אבל.
אני אוהבת את המדינה באמת הכי שיש ויודעת שבחיים לא אעזוב אותה.
ואני באמת אוהבת אותה את האנשים פה הכל.
אבל המצב פשוט כל כך קשה לי שמידי פעם אני תוהה אם באמת כדאי לעבור לחול פשוט.
אפילו שאני יודעת שחשוב להילחם על המדינה אני מרגישה מיואשת ומתושת כאילו מה שהמדינה עוברת זה מה שאני עוברת וכל הסכיסוך והשנאת חינם בא לי לבכות מלחשוב על זה אני כל כך אוהבת את זה ישראל אבל כבר ממש קשה לחיות בארץ.
ואני יודעת שגם בחול יש חסרונות ולא מעט.
אבל שום דבר לא משתווה ליוקר מחייה בארץ.
אני צליאקית האוכל עולה פי 3 בארץ אחותי רגישה ללקטוז ואם יש לה אוכל ביכלל הוא עולה פי 5 לפחות.
זה מבאס ברמות:,(
ואני באמת כבר לא יודעת מה לעשות כי אני מרגישה ממש מוטרדת מימה שקורה כרגע במדינה.
ומהעובדה שכשאני אחזור למדינה ב31 ואז ב3 לספטמבר ללימודים שפשוט אין-לי-כוח.
זה קשה לי ממש כבר ואני לא מצליחה להנות ביכלל..
בבקשה תעזרו לי.
רק אני חושבת ככה?
המדינה שלנו באמת כל כך מדורדרת ומסוכסכת?
כי פעם אחרונה שאני הייתי בה ליפני 5 ימים מישהו כמעט דרס לי את הצורה ואז גם צפר לי כאילו זה אשמתי.
ולא נדבר על לעשות קניות בסופר איכס. מישהי שם היתנלה על אחי בצעקות והוא כולה בן 11.
אני ממש מפחדת שלא ישאר בסוף כלום מהמדינה.
ואל תשיבו תשובות כמו ה' יעזור.
זה לא עוזר.