למה כשבן אדם מסוים לא נמצא הרבה מעריכים אותו יותר?

but you only need the light when it's burning low
only miss the sun when it starts to snow
only know you love her when you let her go
only know you've been high when you're feeling low
only hate the road when you're missing home
only know you love her when you let her go

כי כנראה כשהוא היה נמצא לקחת אותו כמובן מאליו ולא באמת העלת המחשבה שלך שהוא אי פעם יעזוב או לא יהיה יותר ולכן תמיד הנחת שהוא ישאר וכשהוא עוזב פתאום זה משאיר חלל ריק וכואב כי אז אתה באמת מרגיש כמה הוא היה חשוב לך

כי אז מבינים שאולי לא יראו אותו הרבה ומתחילים לבעריך את הזמן איתו יותר
כמו שאם נגיד למישהו נשאר שבוע לחיות חס וחלילה אז פתאום יתחילו להעריך את הזמן איתו יותר וככה גם להעריך את הבן אדם עצמו יותר

נטיה פסיכולוגית של האדם לרצות יותר דווקא את מה שאין לו, ואז הוא שמח יותר כשיש לו. רוב בני האדם מקבלים יותר הערכה אחרי המות לעומת היותם בחיים מהסיבה הזאת.

בגלל שהוא גיי