כתבתי טקסט על אבא שלי אשמח אם תקראו :)

אבא שלי הוא אחד האנשים הכי חזקים שאני מכיר, והוא החזיק מעמד 18 שנים איתי כשמתוכן הוא מגדל אותי ואת אחותי 13 שנים *לבד*, אמנם אני בן 19, אבל הוא נפל כשהייתי בן 18, ראיתי אותו בורח אל הבקבוק, המחשבות, החיים הקשים, הבגידה של אשתו לפעמים אדם נשבר, ואני לא שונא אותו ולא בורח ממנו אני פשוט לא יכול להתמודד, קשה לי, אני רואה אותו משועבד לבקבוק הוא יעשה הכל כדי להמשיך לשכוח, הוא נכנס לדיכאון גדול שסוגר עליו מכל הכיוונים אני מבין אותו כל כך ומצד שני אני הכרתי אדם חזק שיכול להתמודד עם כל איתני החיים, לוחם יכול להיות מפלצת בקרב אבל בחיים הרגילים הוא יהיה שבר כלי, הלוחם שוכח שהמלחמה החשובה יותר היא השגרה ואבא שלי שנתן את כל כוחותיו לקרב בשטח שכח לשמור כוחות לשגרה והוא פשוט קרס, אני לא יודע מה לעשות איך אוכל להחזיר לו טובה על זה שנתן לי חיים טובים יותר מאצל אמא שלי שיש לה גבר מכה שאיתו בגדה באבי, אם הייתי נשאר אצלה הייתי או מתאבד או באיזה בית חולים לחולי נפש אני יודע את זה!!! אבא שלי הוא האדם החזק ביותר שהכרתי עלי אדמות.