היי כתבתי קטע על החיים שלי אשמח שתקראו

לפעמים אני לא מבין איך נולדתי לחיים כאלו מה לא עשיתי נכון בגלגול הקודם,

למה אני ממשיך לרחם על עצמי למה אני לא משחרר מהעבר, הייתה לי ילדות קשה אני מנסה להדחיק את הזכרונות אחד מהמטרות ואולי המטרה הגדולה ביותר שלי בחיים היא לתת לילדים שיהיו לי את הילדות הכי טובה שיגדלו לחברה טובה שידעו לאהוב שידעו לחיות בלי תסביכים ובלי בעיות, ההורים שלי לא היו צריכים להתחתן והגירושים בינהם זה היה עניין של זמן אבל הקב"ה עושה את החשבונות שלו.
זכיתי לאחות נהדרת לאורך כל הדרך הייתה איתי אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיה היא אחד מעמודי התווך שלי בחיים, היא לא זוכרת כלום ממה שהיה עם אמא ועם הגבר שהיה איתה, אני זוכר הכל ואני חוויתי את הצלקת הגדולה שעדיין מדממת משריטות. לפעמים אני חושב מה היה קורה ואמא שלי הייתה חזקה ולא נשברת מה היה קורה אם היא לא הייתה בוגדת באבא שלי ובורחת איתנו לגבר מכה, שהיה עושק אותה ומכניס אותה לחובות ענק, אבא שלי תיאר לנו חיים וורודים, בית גדול הרבה ילדים, אבא ואמא אוהבים, אמא שלי יודעת שהיא פספסה את הגבר של חייה ואני בטוח שהיא מתחרטת ותתחרט עד יום מותה, אני מחפש אישה להתחתן איתה מגיל 17 ואולי זו הסיבה שאני התאהבתי כל כך חזק ב2 נשים שגדולות ממני בגיל, מאחת מהן אני לא מצליח לשחרר. אני רוצה להקים משפחה כמו אבא שלי והעתיד הוורוד אותו הוא חזה, אני רוצה לסגור מעגל, לפתוח פרק חדש בחיים שלי, לשכוח מהעבר.