אני מרגיש שאף אחד לא יודע על קיומי חוץ מהמשפחה שלי

אני בטוחה שמודעים לקיום שלך ומזכירה לך שתמיד אפשר לשנות את זה

שואל השאלה:
אני בן אדם שאין לא בעיה עם אחרים אבל איך להתחבר לאנשים? איך להכנס לשיחה? זה יראה מוזר. אם אין לי את אותם הנושאים לדבר איתם?

עוד מעט הבית ספר מתחיל, זאת הזדמנות מדהימה להכיר אנשים חדשים :)
בנתיים אתה יכול לדבר עם אנשים באינטרנט, או לכל מיני מחנות שיש בקיץ, תנועות נוער או מפגשים של אנשים עם תחומי עניין משותפים.
זה מעולה אם אתה בסדר עם זה, אבל כשתנסה להכיר אנשים, תדע שזה כיף מאוד, יותר כיף מלא מפריע
אתה מוזמן לדבר איתי בפרטי

עוד חודש מתחילה שנת הלימודים (לצערי)..
אבל היא גם הזדמנות מעולה להכיר חברים חדשים
תיזום שיחות ופשוט תיגש
אם הם פחות מעוניינים לדבר איתך אל תיפגע, פשוט תכבד את ההחלטה שלהם וקח מרחק
אני בטוחה שישמחו להכיר אותך ושלא "שכחו" מהקיום שלך

שואל השאלה:
אבל באמת אף אחד לא זוכר אותי :), אפילו החברים הישנים שלי שלא התעניינו אפילו איך עברת דירה וכו'

עברת דירה?
אם אתה עכשיו הולך לבית ספר חדש זאת הזדמנות מצויינת
אבל אם אתה באותו בית הספר אתה עדיין יכול פשוט ליזום שיחות ופשוט לגשת לדבר ולזרום למפגשים כיתתיים או חברתיים אם הם יוזמים
אפילו תיזום אחד בעצמך

שואל השאלה:
עברתי דירה ואני כבר שנה יושב ומשתעמם לי בכיתה לבד, אבל בסדר, אין מה לעשות

אנחנו יודעים
ובכל אופן - אתה לעולם לא לבד כי השם איתך ''גם כי אשב בחושך ה' אור לי''

שמע אני מכירה אתזה די מקרוב והלוואי שיכולתי לעזור איכשהו אבל אל תשאיר את המצב כמו שהוא לדעתי כן איכפת לך אחרת לא היית שואל.. או שלט לא יודעת בכל מקרה הרגשה מזעזעת להרגיש שאף אחד לא מודע לקיומך

מבינה אותך לגמרי
ויפה שלא מפריע לך

בתכלס הם לא חברים אם הם לא מתעניינים בך ואתה גם לא רוצה להיות חבר שלהם תאמין לי, אם טוב לך ככה פשוט תשאר ככה. (כמובן שאם יש ילדים שאתה חושב שהם אחלה אתה יכול פשוט להתחיל לדבר איתם)

כמראה זה נכון

אני חושבת שלא טוב היות האדם לבדו, וחשוב שלא תהיה לבד כי בסופו של דבר הנפש נפגעת, זה לא בריא.
תנסה אם לא בכיתה אז למצוא כל מקום ללכת אליו ולהכיר בו אנשים חדשים. העיקר לא להמשיך להתבודד לחלוטין מהחברה. זה כ"כ חשוב, ממקום אישי. תנסה לעשות מאמץ לדעתי.

מזדהה

מה שטוב לך חבר אם טוב לך להיות לבד ושלא ידעו על קיומך מעולה אם לא אתה יכול לקום ולשנות את זה הכל תלוי בך

היי אנונימי יקר,

שומע את התסכול כשהבדידות מעיקה עליך..
מתאר לעצמי איך התחושה שאתה שקוף כפי שתיארת יכולה לטלטל ולהציף.
נדמה שהסיטואציה בה אתה מרגיש כי חברים ישנים פחות מתעניינים ושואלים לשלומך, כולאת בתוך מחשבות אפרוריות, ומשאירה אותך אובד עצות.
כבר מהתמונה ומהתגיות ניתן להסיק על כך שהמחשבות די מטרידות, וגוזלות ממך כוחות ואנרגיה..

למרות החששות ותחושת הדכדוך נראה שהצלחת לכתוב כאן ולשתף במה שעובר עליך.
הדבר ממש לא מובן מאליו ומעיד על לא מעט יכולות ותכונות שטמונות בך..
אולי זה מראה על קול נוסף בתוכך שמייחל להרגיש שאתה לא לבד בהתמודדות המתישה, ולפעול כדי לייצר מציאות מלאת חברי אמת..

מזמין אותך להגיע לצ'ט האנונימי שלנו בסה"ר. מוסיף קישור ישיר מטה.
שם תוכל להתכתב עם המתנדבים ולקבל תמיכה ומרחב לשתף, לשאול, ולחוש טוב יותר.
אולי כך תצליח להפיג מעט את הבדידות, ולמצוא דרך לעתיד מחוייך ומהנה.

אנחנו כאן, אתה לא לבד..
שלך,
מתנדב סה"ר

אתה רוצה שישימו לב אליך?

וואלה מבינה אותך, אם אתה רוצה לנסות ליצור חברויות.
כמו שאמרו לך, שנת הלימודים עם כמה שזה מבאס זו דרך מצוינת להכיר עוד אנשים. לנסות להתחבר עם אנשים בשכבה שלך או מהבית ספר בכללי
אפשר לנסות להיכנס לתנועות נוער חדשות ולהכיר עוד אנשים
ואפשר אפילו בקבוצות אינטרנטיות
בטוחה שתמצא חברים שיתעניינו בך ושיהיה להם אכפת❤

מזדהה/: