פריקה קטנה על מה שעברתי כשהייתי ילד

אני מגיל 6 גדלתי בבית בגודל של 2 חדרים ושירותים להורים שלי לא היה הרבה כסף ועד גיל 11-12 ישנתי בחדר עם ההורים ואחותי הייתה בסלון וביליתי מגיל6 עד גיל 13 בחוץ כמו ילד רחוב והגעתי לבית רק כדי לישון, לא הסתדרתי בבית ספר בכלל והייתי עושה הכל בשביל להשאר בבית ולא ללכת, ההורים שלי לא ידעו איך לחנך אותי והם הביאו לי עונשים של לא לצאת מהבית ושבועות הייתי משתעמם מול הטלווזיה ואחותי הגדולה גידלה אותי, גדלתי ביישוב בצפון רחוק מעיר ולא נחשפתי לכלום עד גיל מאוחר והייתי בסביבה של ילדים בעייתים שהיום רובם עבריינים רציניים. הקטע הוא שאף אחד מסביבי לא מכיר בזה שהייתה לי ילדות קשה גם המשפחה לא מודעת לזה ואני מרגיש שכאילו אני היחיד שמודע לזה כי גם לא סיפרתי לאף אחד על זה כל החיים וכל השטויות והחוויות הקשות שעברתי בתור ילד בעייתי אני שומר לעצמי, מה דעתכם על כל הסיפור הזה? ואם אתם מסכימים שעברתי ילדות לא פשוטה?