מה אתם חושבים על קטע הכתיבה הזה (טריגר גרפי)

האיש עם החרב השלופה עמד בקצה הרחוב. אבל לפני שהספיק לצעוד לעבר הקצה השני, הילדה רצה אל זרועותיה של אמה שהרימה אותה בידיים רטובות וחשופות מהגשם. היא כיסתה את פיה של בתה בזמן שצעקותיה השתוללו במשך עשרות בלוקים, פנתה אל שורה חשוכה של פחים עד שלבסוף מעדה על הבוץ והביוב שנדבקו לנעליה.
הילדה רעדה ואחזה בידה המדממת.
"שֶׁקֶט." לחשה האם.
תלתלי הזהב נפלו על פניה כשהציצה מבעד לפח, אבל לא נראתה צללית באופק.
השניים נשמו לרווחה.
רק הירח האיר את הצל של הדמות החולפת כשהילדה פקחה את עיניה, אבל כשניסתה לנער את אמה מתרדמתה היה מאוחר מדי.
לפני שהספיקה לצעוק, האיש שלף חרב מנדן שלה,
וראשה של אמה התגלגל מצווארה.
הוא החזיר את הנדן בלי לנגב את הדם, בחן את הילדה בעיניים חלולות. אותה ילדה שבהתה באמה רגע לפני שהייתה בחיים, והסתלק.
לא מודע למפלצת שזה עתה יצר.