9 תשובות
נראה לי חורבן בית המקדש זה מה שהבנתי חח
תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים. תענית זאת היא החמורה מבין ארבע התעניות על חורבן בית המקדש, ומתאבלים בה על אסונות שונים שאירעו לעם היהודי לאורך הדורות, בדגש על אסונות שהתחוללו סמוך ליום ט' באב.
באדיבות גוגל
באדיבות גוגל
צמים בגלל ששני בתי המקדש נחרבו בתאריך הזה
מה שאסור זה:
לאכול לשתות
להתקלח
לשטוף פנים
לצחצח שיניים
ומותר לשטוף את הידיים עד אמצע האצבעות
מה שאסור זה:
לאכול לשתות
להתקלח
לשטוף פנים
לצחצח שיניים
ומותר לשטוף את הידיים עד אמצע האצבעות
שואל השאלה:
באמת? שני בתי המקדש נחרבו בתשעה באב?
באמת? שני בתי המקדש נחרבו בתשעה באב?
אנונימית
^יאפ
צמים על חורבן בית המקדש השני שנחרב בגלל שנאת חינם.. לא רחוק ממה שהולך לנו כאן בארץ.
צמים על כך שבית המקדש נחרב בגלל שזה כביכול הבית של ה'.
אם אבא שלך עכשיו היה מתקשר אליך ואומר לך שאין לו איפה לגור והבית שלו נחרב, היית מקבלת אותו אליך ועושה כל דבר כדי לעזור לו?
אותו דבר העניין שלנו עם צום תשעה באב. התאריך שבו בית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם אחת גדולה
יש 5 איסורים ביום הזה ואני ממש מקווה שאזכור אותם: 1. מותר לשטוף את הידיים רק עד פרקי האצבעות. 2. אסור ללכת עם נעלי עור 3. אסור להשתמש בדברי טיפול.. קרמים, שמנים, איפור, משחות, כל דבר שקשור לקוסמטיקה 4. כמובן שצריך לצום
ואת האחרון שכחתי. עושים את כולם כי כל אלה הם מנהגי אבלות ועל כך אנחנו צמים בתאריך הזה
צמים על כך שבית המקדש נחרב בגלל שזה כביכול הבית של ה'.
אם אבא שלך עכשיו היה מתקשר אליך ואומר לך שאין לו איפה לגור והבית שלו נחרב, היית מקבלת אותו אליך ועושה כל דבר כדי לעזור לו?
אותו דבר העניין שלנו עם צום תשעה באב. התאריך שבו בית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם אחת גדולה
יש 5 איסורים ביום הזה ואני ממש מקווה שאזכור אותם: 1. מותר לשטוף את הידיים רק עד פרקי האצבעות. 2. אסור ללכת עם נעלי עור 3. אסור להשתמש בדברי טיפול.. קרמים, שמנים, איפור, משחות, כל דבר שקשור לקוסמטיקה 4. כמובן שצריך לצום
ואת האחרון שכחתי. עושים את כולם כי כל אלה הם מנהגי אבלות ועל כך אנחנו צמים בתאריך הזה
אשרייכים התגובות שמעלי. אמן שתמשיכו בדרך הזאת
צמים על חורבן בית המקדש.
צמים על חורבן בית המקדש.
שולח לך את כל הדינים - שלחו לי -
*הלכות והנחיות לתענית תשעה באב:*
(ליל ויום חמישי 27.7.23)
*רקע:*
תענית תשעה באב נתקנה לאות אבלות על חורבן המקדש וירושלים (לפני 1954 שנה), וכיום אבל לאומי על האסונות שפקדו את העם היהודי בכל שרשרת ההיסטוריה.
ביום זה מתפללים לגאולה השלמה, ובו עלינו לערוך חשבון נפש ותיקון למנהגים שאינם טובים.
*חמשת העינויים:*
ישראל קבעו כי ביום זה חלים חמשת עינויים הנוהגים ביום הכיפורים.
הלכות אלו חלים על כל בן ובת ישראל משהגיעו לחיוב מצוות. והם:
*1.* איסור אכילה ושתיה.
*2.* איסור רחצה במים.
*3.* איסור סיכת הגוף בשמן או בתכשיר מהנה.
*4.* איסור נעילת נעל העשויה מעור.
*5.* איסור קיום יחסי אישות.
*הפטורים מהצום:*
*חולה:*
*אדם החולה* - וכגון שמחלתו מפילה אותו למשכב, או שמכאיבה לכל גופו או שגורמת לחום, אף שאין בה סכנה לחייו, פטור מהצום (שולחן ערוך, תקנד, ו; ערוך השולחן, ז; כף החיים, תקנד, לג).
*חולה שגרתי* הסובל ממחלה פנימית, כגון: לב, כליות, מעיים, זיהום, נשימה, מוח, חוסר דם, סכרת וכדו', יש לפנות לרופא מטפל לקבלת חוות דעות אודות הצום באופן אינדיבידואלי ביחס למצבו, ובמקביל לפנות לרב.
*מעוברות ומניקות:*
מעיקר הדין נשים מעוברות או מניקות חייבות לצום. עליהן להתארגן כבר מעתה לצום בצורה מקסימלית, למלא את הגוף בנוזלים ובסוכרים.
לפיכך עליהן להתחיל לצום כרגיל, ובזמן הצום עליה לשהות כל הזמן במנוחה ללא מאמץ תחת מיזוג אויר נוח.
מוטל על הבעל לסייע לכל מה שהיא ובני הבית צריכים.
*אשה מעוברת* - במידה ולצום יהיה השפעה קיצונית, כגון חולשה כללית יותר מהרגילות, הרגשת צירים, סחרחורת, דופק מהיר, לחץ דם נמוך או גובה, הקאות וכדו', אזי מיד בהתחלת התופעה, יש לשבור את הצום ולאכול ולשתות כדי הצורך (הליכות שלמה, בין המצרים, עמ' תנ-א; קיצור שולחן ערוך חזון עובדיה, תעניות, עמ' שע).
מעוברת בסיכון, או בעלת היסטוריית הפלות, או שהרתה מהפריה חוץ גופית, יש להיוועץ עם הרופא ורב באופן פרטני.
*אשה מניקה* - במידה ולצום יהיה השפעה קיצונית, כגון חולשה גדולה מהרגיל, או חשש שהחלב יתמעט או חלילה יפסק, אזי מותר לאכול או לשתות כדי הצורך (שם).
*אכילה מזינה לפטורים:*
*הפטורים מהצום* (איש או אשה) וזקוקים לאכול, יש לאכול אוכל מזין, אך יש להימנע מתפנוקים וממאכלים ערבים.
*ילדים קטנים* - עד גיל מצוות (בנים 13/ בנות 12) פטורים מהצום.
*נטילת תרופות וגלולות:*
מי שנצרך ליטול תרופה או גלולה, במידת האפשר יטול ללא מים. במידת הצורך ניתן לבלוע עם כמות מזערית של מים, וטוב למהול את המים בתמצית מרה (תה/ מעט מלח), להמעיט את הנאת השתייה.
*רחצה:*
אסור לרחוץ אף מקצת מהגוף לשם התרעננות. מאידך שטיפת לכלוך מותרת; נטילת ידיים נעשית בצמצום עד מקום חיבור באצבעות לכף היד.
כמו כן, יש להימנע משטיפת הפה וצחצוח שיניים, במקום צער גדול ניתן להקל בהטיית ראש כלפי מטה למנוע אפשרות של בליעת במים.
*סיכה:*
אין להשתמש במשחות עור או איפור; משחה נגד יובש מותרת, וכן מותר להשתמש בתכשיר אל-ריח (דיאודורנט).
*נעילת נעלי עור:*
אסור לנעול נעלים העשויות מעור. יש לנעול נעלים מבד או גומי, כמו קרוקס או סנדלי שורש למרות שהם נוחים.
*תשמיש המיטה:*
יש לבני הזוג לפרוש מקיום יחסי אישות, כמו בימי נידה עד צאת הצום.
*לבני אשכנז* יש להימנע בליל התענית אך ממגע של חיבה. בני עדות המזרח המחמירים בכך, תבוא עליהם הברכה.
*מלבד זאת תקנו חכמים מנהגי אבלות נוספים:*
*ישיבה על הארץ:*
עד חצות היום (12:47) אין לשבת על מושב רגיל, אלא על דרגש נמוך.
בנסיעה ברכב ניתן לשבת כרגיל. כמו כן זקן, חלש, מעוברת ויולדת שקשה להם הישיבה בכיסא נמוך, מותרים לשבת על כיסא רגיל.
*עבודה:*
אין לעבוד בתשעה באב, והעובד אינו רואה ברכה מעשיו.
*לימוד תורה:*
אין ללמוד תורה אשר בכוחה לשמח את האדם. מאידך, אין לשבת בטל.
אלא יש להתעסק בקריאה ולמידה על תולדות ישראל; גלות ונחמה; היסטוריה של השואה וגלות ישראל.
*שאילת שלום:*
יש להימנע משיחת רעים, ויש להשיב לפותח בשיחה בשפה רפה.
*תפילה ומגילת איכה:*
בתפילות ערבית ושחרית, מתפללים בקול נמוך כאבלים, וקוראים בציבור "מגילת איכה" המיוחסת לקינות הנביא ירמיה על חורבן ירושלים.
נשים אינן מחויבות להשתתף בשמיעת המגילה, אך טוב שיקראו בביתן.
ישנם מנהגים שונים בעדות ישראל בעטיפת טלית ותפילין. יש הנוהגים בשחרית כמדי יום, ויש במנחה.
בתפילה עמידה (18) מוסיפים קטע מיוחד ליום זה 'נחם' בברכת 'ולירושלים עירך', אף חולה שאינו צם עליו לאומרה.
*צאת הצום:*
צאת הצום (ירושלים 20:09).
אף שמנהג בני אשכנז שלא מסתפרים ולא מכבסים ולא מתרחצים עד יום י' באב בחצות היום. היות ותשעה באב חל ביום חמישי, מותר כבר מליל יום עשירי (בצאת הצום) להסתפר ולכבס לכבוד שבת.
*"יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלקינוּ וֵאלקי אֲבותֵינוּ. שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיות".*
בברכה, הרב איתיאל כ"ץ
*הלכות והנחיות לתענית תשעה באב:*
(ליל ויום חמישי 27.7.23)
*רקע:*
תענית תשעה באב נתקנה לאות אבלות על חורבן המקדש וירושלים (לפני 1954 שנה), וכיום אבל לאומי על האסונות שפקדו את העם היהודי בכל שרשרת ההיסטוריה.
ביום זה מתפללים לגאולה השלמה, ובו עלינו לערוך חשבון נפש ותיקון למנהגים שאינם טובים.
*חמשת העינויים:*
ישראל קבעו כי ביום זה חלים חמשת עינויים הנוהגים ביום הכיפורים.
הלכות אלו חלים על כל בן ובת ישראל משהגיעו לחיוב מצוות. והם:
*1.* איסור אכילה ושתיה.
*2.* איסור רחצה במים.
*3.* איסור סיכת הגוף בשמן או בתכשיר מהנה.
*4.* איסור נעילת נעל העשויה מעור.
*5.* איסור קיום יחסי אישות.
*הפטורים מהצום:*
*חולה:*
*אדם החולה* - וכגון שמחלתו מפילה אותו למשכב, או שמכאיבה לכל גופו או שגורמת לחום, אף שאין בה סכנה לחייו, פטור מהצום (שולחן ערוך, תקנד, ו; ערוך השולחן, ז; כף החיים, תקנד, לג).
*חולה שגרתי* הסובל ממחלה פנימית, כגון: לב, כליות, מעיים, זיהום, נשימה, מוח, חוסר דם, סכרת וכדו', יש לפנות לרופא מטפל לקבלת חוות דעות אודות הצום באופן אינדיבידואלי ביחס למצבו, ובמקביל לפנות לרב.
*מעוברות ומניקות:*
מעיקר הדין נשים מעוברות או מניקות חייבות לצום. עליהן להתארגן כבר מעתה לצום בצורה מקסימלית, למלא את הגוף בנוזלים ובסוכרים.
לפיכך עליהן להתחיל לצום כרגיל, ובזמן הצום עליה לשהות כל הזמן במנוחה ללא מאמץ תחת מיזוג אויר נוח.
מוטל על הבעל לסייע לכל מה שהיא ובני הבית צריכים.
*אשה מעוברת* - במידה ולצום יהיה השפעה קיצונית, כגון חולשה כללית יותר מהרגילות, הרגשת צירים, סחרחורת, דופק מהיר, לחץ דם נמוך או גובה, הקאות וכדו', אזי מיד בהתחלת התופעה, יש לשבור את הצום ולאכול ולשתות כדי הצורך (הליכות שלמה, בין המצרים, עמ' תנ-א; קיצור שולחן ערוך חזון עובדיה, תעניות, עמ' שע).
מעוברת בסיכון, או בעלת היסטוריית הפלות, או שהרתה מהפריה חוץ גופית, יש להיוועץ עם הרופא ורב באופן פרטני.
*אשה מניקה* - במידה ולצום יהיה השפעה קיצונית, כגון חולשה גדולה מהרגיל, או חשש שהחלב יתמעט או חלילה יפסק, אזי מותר לאכול או לשתות כדי הצורך (שם).
*אכילה מזינה לפטורים:*
*הפטורים מהצום* (איש או אשה) וזקוקים לאכול, יש לאכול אוכל מזין, אך יש להימנע מתפנוקים וממאכלים ערבים.
*ילדים קטנים* - עד גיל מצוות (בנים 13/ בנות 12) פטורים מהצום.
*נטילת תרופות וגלולות:*
מי שנצרך ליטול תרופה או גלולה, במידת האפשר יטול ללא מים. במידת הצורך ניתן לבלוע עם כמות מזערית של מים, וטוב למהול את המים בתמצית מרה (תה/ מעט מלח), להמעיט את הנאת השתייה.
*רחצה:*
אסור לרחוץ אף מקצת מהגוף לשם התרעננות. מאידך שטיפת לכלוך מותרת; נטילת ידיים נעשית בצמצום עד מקום חיבור באצבעות לכף היד.
כמו כן, יש להימנע משטיפת הפה וצחצוח שיניים, במקום צער גדול ניתן להקל בהטיית ראש כלפי מטה למנוע אפשרות של בליעת במים.
*סיכה:*
אין להשתמש במשחות עור או איפור; משחה נגד יובש מותרת, וכן מותר להשתמש בתכשיר אל-ריח (דיאודורנט).
*נעילת נעלי עור:*
אסור לנעול נעלים העשויות מעור. יש לנעול נעלים מבד או גומי, כמו קרוקס או סנדלי שורש למרות שהם נוחים.
*תשמיש המיטה:*
יש לבני הזוג לפרוש מקיום יחסי אישות, כמו בימי נידה עד צאת הצום.
*לבני אשכנז* יש להימנע בליל התענית אך ממגע של חיבה. בני עדות המזרח המחמירים בכך, תבוא עליהם הברכה.
*מלבד זאת תקנו חכמים מנהגי אבלות נוספים:*
*ישיבה על הארץ:*
עד חצות היום (12:47) אין לשבת על מושב רגיל, אלא על דרגש נמוך.
בנסיעה ברכב ניתן לשבת כרגיל. כמו כן זקן, חלש, מעוברת ויולדת שקשה להם הישיבה בכיסא נמוך, מותרים לשבת על כיסא רגיל.
*עבודה:*
אין לעבוד בתשעה באב, והעובד אינו רואה ברכה מעשיו.
*לימוד תורה:*
אין ללמוד תורה אשר בכוחה לשמח את האדם. מאידך, אין לשבת בטל.
אלא יש להתעסק בקריאה ולמידה על תולדות ישראל; גלות ונחמה; היסטוריה של השואה וגלות ישראל.
*שאילת שלום:*
יש להימנע משיחת רעים, ויש להשיב לפותח בשיחה בשפה רפה.
*תפילה ומגילת איכה:*
בתפילות ערבית ושחרית, מתפללים בקול נמוך כאבלים, וקוראים בציבור "מגילת איכה" המיוחסת לקינות הנביא ירמיה על חורבן ירושלים.
נשים אינן מחויבות להשתתף בשמיעת המגילה, אך טוב שיקראו בביתן.
ישנם מנהגים שונים בעדות ישראל בעטיפת טלית ותפילין. יש הנוהגים בשחרית כמדי יום, ויש במנחה.
בתפילה עמידה (18) מוסיפים קטע מיוחד ליום זה 'נחם' בברכת 'ולירושלים עירך', אף חולה שאינו צם עליו לאומרה.
*צאת הצום:*
צאת הצום (ירושלים 20:09).
אף שמנהג בני אשכנז שלא מסתפרים ולא מכבסים ולא מתרחצים עד יום י' באב בחצות היום. היות ותשעה באב חל ביום חמישי, מותר כבר מליל יום עשירי (בצאת הצום) להסתפר ולכבס לכבוד שבת.
*"יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלקינוּ וֵאלקי אֲבותֵינוּ. שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתורָתֶךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עולָם וּכְשָׁנִים קַדְמונִיות".*
בברכה, הרב איתיאל כ"ץ
תודה רבה רבה רבה ^ אשרייך