אני לא מבינה מה נסגר עם בנים (זאת פריקה ארוכה אבל אני ממש אשמח שתקראו)

בתור בת זוג אני מנסה כמה שפחות לעשות "בעיות" או משחקי אגו נקרא לזה ככה
אני בחיים לא הייתי מסננת אותו בכוונה כי אני לא מאמינה במשחקים האלה של "לגרום לו לרדוף אחריי", ברגע שהוא שולח לי הודעה ואני רואה את זה אני עונה לו באותו רגע.
אני תמיד הייתי מראה לו אהבה (אין לי שליטה על זה אפילו אז אני לא יכולה לעצור את עצמי), אני תמיד הייתי כותבת לו בבוקר הודעות ארוכות על כמה שאני אוהבת אותו, וגם בלילה. הייתי שולחת לו מלאא פעמים הודעות ראשונה ולא היה אכפת לי שדווקא אני שולחת בגלל שחשבתי לעצמי שהעיקר שאנחנו מדברים וזה לא משנה מי התחיל את השיחה.
לא היה אכפת לי מבנים אחרים, וזה לא שהייתי רעה אליהם אני פשוט ניסיתי להיות כמה שיותר יבשה כדי לא לגרום לו לקנא כי אני יודעתת איזו הרגשה נוראית זאת כי אתה אוכל את עצמך מבפנים, ואני ניסיתי למנוע את זה כמה שיותר.
לכבוד השנה שלנו הבאתי לו כמה דברים שהכנתי לבד ועבדתי עליהן שבוע וכתבתי לו ברכה ממש ארוכה מהלב שלי, וגם בכללי תמיד הייתי מכינה לו דברים סתם ככה (אני מאודד אוהבת להכין דברים כמו מכתבי אהבה ולהכין מתנות מכל הלב והייתי עושה לו את זה הרבה) והרבה פעמים הייתי סתם יושבת וכותבת על דף מה אני מרגישה כלפיו ומי הוא בשבילי בחיים האלה, והייתי מביאה לו את זה כדי שידע את הדברים האלה.
כשיש ריב אני תמידד אבל תמידד ניסיתי לפתור את זה והייתי עושה הכל כדי שלא נלך לישון כשאנחנו בריב, וכמובן שהייתי מבקשת סליחה ומתנצלת בפעמים שזאת הייתה אשמתי והייתי לוקחת אחריות.
אני ממש לא מושלמת ואני יודעת את זה, אבל שבועיים לפני הפרידה הוא התחיל להיות כל כך יבש אלי, הייתי מתקשרת אליו בלילה בוידאו והוא היה משחק במחשב תוך כדי ואפילו לא מסתכל עלי, כאילו הוא כבר לקח אותי כמובנת מאליו. הוא לא כתב לי כלום לשנה שלנו, ואני לא מדברת על מתנה (אני ממש לא מחפשת מתנות) אני מדברת נטו על לכתוב לי כמה מילים לכבוד השנה שלנו ביחד, ואפילו זה לא היה..
פעם הוא היה כל כך מאוהב בי, הוא גם אוהב את איך שאני נראית ותמיד מחמיא לי על המראה שלי ועל הגוף שלי, ואני זוכרת שבשבועות האחרונים שלנו ביחד הרגשתי שהוא עדיין איתי רק בגלל המראה שלי ושזה הדבר היחיד שכבר מעניין אותו וגורם לו להתייחס אליי, ולא כל הדברים שהייתי עושה בשבילו מהלב.
המשך בתגובות