מאמינים/דתיים כנסו

תלוי אם היא מדברת גם עליך/איתך על זה

לא יהיה עלייך כלום , אתה נמדד במעשים שלך ובחיים שלך ולא בשל אף אחד אחר .
חשבתי זה אנונימי ולא אנונימית ..
תתקני לנקבה

זה החיים שלה למה שיגזר עלייך

שואל השאלה:
^^^מדברת איתי על זה אבל משתדלת להימנע

שואל השאלה:
^^^מאה אחוז?

כן

לא. הפס' אומר: "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה", אבות דייקא, בנים דייקא.

שואל השאלה:
^אשמח לפירוש של המשפט

לא
אלא אם את מרכלת איתה
ואז זה בעצם שהיא מציבה לך מכשול אז זה סוג של שוגג מבחינתך לדעתי

שואל השאלה:
^זה או לשתוק והיא תפגע או פשוט להגיד לה כן כן כן על הכל

אם זה ממקום כזה ואת לא מתכוונת לזה באמת נראלי שזה בסדר

שואל השאלה:
^ברוך השם

אם את גדולה מעל גיל מצוות - לא. הבעיה בלשון הרע - זה אם את שומעת אותה ולא מוחה נגד זה (בתנא דבי אליהו כתוב שמי ששומע את ההורים שלו מדברים לשון הרע ומחריש להם, שניהם לא מאריכים ימים). כל עוד את לא אוחזת במעשיה - את לא נענשת עליה, אבל להיזהר ממה שארמתי מקודם לגבי לשון הרע שאת לידך.

^^^^^^כוונתו היא שהאבות אוכלים את הבוסר, דהיינו פרי שנשאר מעט ומקהה את השיניים, ושיני הבנים קהות כתוצאה מאכילת אבותיהם. הנמשל הוא שהבנים מקבלים עונש על חטאי אבותיהם.

שואל השאלה:
^^אני בת 14 אז כן אני גדולה מגיל המצוות.
מה זה אוזחרת במעשייה?

שואל השאלה:
^^אהה הבנתי אותך

^^^^ הקטע שהנביאים דווקא שללו את המשל זה. אז למה הבאת רק את המשל עצמו ולא את הפסוק המלא ששולל אותו?

שואל השאלה:
^לא הבנתי חחח אשמח להסבר ברור

^^^^ עושה מה שהיא עושה, ואז ככה את מקבלת גם העבירות שלה.

שואל השאלה:
^ואם אני סתם עונה לה כן על הכל ומהנהנת את הראש זה בסדר?

^^^^הוא שולל אותו לעתיד לבוא, זה לא רלוונטי לכרגע.

^^^^ בשביל שתביני יותר טוב, אביא את הפסוק המלא:

"מַה לָּכֶ֗ם אַתֶּם֙ מֹֽשְׁלִים֙ אֶת־הַמָּשָׁ֣ל הַזֶּ֔ה עַל־= אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר "אָבוֹת֙ יֹ֣אכְלוּ בֹ֔סֶר וְשִׁנֵּ֥י הַבָּנִ֖ים תִּקְהֶֽינָה?" (יחזקאל יח, ב).

ומסוף הפרק: "מֵעָנִ֞י הֵשִׁ֣יב יָד֗וֹ נֶ֤שֶׁךְ וְתַרְבִּית֙ לֹ֣א לָקָ֔ח. מִשְׁפָּטַ֣י עָשָׂ֔ה בְּחֻקּוֹתַ֖י הָלָ֑ךְ, ה֗וּא לֹ֥א יָמ֛וּת בַּעֲוֺ֥ן אָבִ֖יו; חָיֹ֥ה יִֽחְיֶֽה" (יחזקאיל יח, יז).

"הַנֶּ֥פֶשׁ הַחֹטֵ֖את הִ֣יא תָמ֑וּת: בֵּ֞ן לֹֽא יִשָּׂ֣א׀ בַּעֲוֺ֣ן הָאָ֗ב, וְאָב֙ לֹ֤א יִשָּׂא֙ בַּעֲוֺ֣ן הַבֵּ֔ן. צִדְקַ֤ת הַצַּדִּיק֙ - עָלָ֣יו תִּֽהְיֶ֔ה, וְרִשְׁעַ֥ת רשע - הָרָשָׁ֖ע עָלָ֥יו תִּֽהְיֶֽה" (יחזקאל יח, כ).

שואל השאלה:
^אז אם היא מדברת לשון הרע ועושה עבירות רק היא תקבל את העונש?

^ מי ששומע לשון הרע ואינו מוחה - נענש. ממילץ ללמוד ספר "חפץ חיים". והדין הדין גם שמדובר בהורים, חפץ חיים הביא ראיה מפורת על זה מספר "תנא דבי אליהו".

שואל השאלה:
^אז פשוט להגיד לה לשתוק? מה עם כיבוד הורים?

^ אז בגלל שצריך לכבד, גם שהם אוהבים, יש להוכיח אותם בדרך כבוד, ולא לומר להם "עברת על דברי תורה", אלא "כתוב בתורה כך וכך?" (קידושין לא). ובמקרה זה "הלא התורה אסרה לומר לשון הרע אפילו על אמת?", וככה יוצא שהבן שואל את אביו ולא כמזהיר וככה האב לא מתבייש. אבל מה שבטוח שכן צריך להוכיח אותו, רק הדרך אמורה להיות יותר מכובדת.

שואל השאלה:
^מה להוכיח?

^^^^^^^אתה עוקר את התורה גם מפשוטה וגם מפירוש חכמים, בפשט הפס' מדבר להוראת בי"ד, ולא על שכר ועונש מטאפיזיים. ובדרוש חכמים הפס' מדבר על כך שאין בן נאמן להעיד על האב ואין אב נאמן להעיד על הבן בדיני נפשות (סנהד' כז, ע"ב). לגבי הטעות, זה לא נכון (ע' ירמיהו לא, ל: "כי אם איש בעוונו ימות", כלומר כעת הם לא. וצ"ע ולא לפרש בפשטנות שהנביא שולל טעות).

בכל מקרה זה לא רלוונטי, הרי גם אם מה שאתה אומר היה נכון, והוא לא, אז ק"ו: אם היום בנים לא נפגעים עבור חטאי אבותיהם כפי שהייתה ה"א לחשוב בימי הנביא, אז ודאי שבנות על אימותיהן, שזה אפילו הטועים לא חשבו בתקופת הנביא, לא ייפגעו היום מחטא האם. ומחזק לטענתי הראשונה.

שואל השאלה:
ואם אני אומרת רק כן?

^^ אם את לא שותפה שלה בזה ואפילו מוחה, אז רק היא.

^^^ והתורה גם דיברה רק לעניין לעתיד לבוא? "לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים, וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת; אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ" (דברים כד, טז).

ואגב, זאת טעות טועת לחשוב ככה (מה שהם חשבו) - אז גם עכשיו זאת טעות, לא? ולכן הנביא בא לתקן אותם.

אם ההורים עושים מעשים מסויימים שהם איסור יש הסתכלות על הילד אם ילך בדרך אבותיו, אם יעשה כמוהם יענש, ואם לא, לא יתפס על חטא זה, אפשר להסביר על החומרה שבלשון הרע, לדוגמא שזה שמדבר לשון הרע עושה העברה של כל הזכויות שלו לזה שדיבר עליו והעברה של כל העבירות של זה שדיבר עליו אל המדבר.

שואל השאלה:
^הכנסת אותי לתסביך מהשתי משפטים האחרונים

שאלתי פעם את הרב מה המקור לזה והוא אמר לי בספר ליקוטי הלכות של ר' ישראל מאיר הכהן (מחבר הספר "חפץ חיים" על הלכות לשון הרע), אבל עוד לא עברתי על הספר.. אם מישהו ידע לדייק לי את המקור אני אשמח.

שואל השאלה:
^אין לי מושג מה כתבת גם פה וגם בתשובה הקודמת

מצאתי את זה:

אל תאמיני לשום דבר ממה שהיא אומרת - וזה יהיה עניין שלה עם השם בלבד

שואל השאלה:
^הבנתי. אז מה לעשות במקרה הזה? היא יודעת שאסור לדבר לשון הרע וזה לא יעזור אם אני יאמר לה כי יש לי אח דתי מחמיר והוא תמיד אומר לה על זה והיא ממשיכה.

אפשר לעשות לימוד 2 הלכות על שולחן שבת בהלכות לשון הרע, ולשבח את העניין עד כמה זה ראוי וכיף להיות באווירה בלי לשון הרע, ולאלה שזה קצת פחות מדבר אליהם גם הצגת הצד השלילי שבדבר יכול לעבוד טוב.

שואל השאלה:
^לא הבנתי

^ הגמרא (ברכות ז ע"א) אמרה שזה שרק כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם.

שואל השאלה:
^סבבה תודה רבה

איזה סוג של עבירות?

קודם כל אל תקשיבי לה ודבר שני אי אפשר לדעת חשבונות שמיים אבל רשום פוקד עוון אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים אני לא יודע אבל אם זה גם לעניין כזה תשאלי רב