כל אלו שבעד הרפורמה כנסו

מצטרפת לשאלה
ובאלי להוסיף,למה אתם עיוורים שהולכים אחרי מי שעושה לכם רע?

הבעיה היא שנכון שיש בעיה עם זה שרק לממשלה אחת תהיה כוח(בית המשפט הוא שמאלני והממשלה ימנית כרגע) אבל ברגע שהממשלה תהפוך לשמאלנית אז יהיה לה את כל הכוח גם אם לא יעשו רפורמה

שואל השאלה:
אוקיי אני מקבלת את הטענה שלך ומכבדת אותך אל כדאי להיות מדיה דמוקרטית חייבת להיות הפרדת 3 רשויות וברגע שאין את זה נעלם אחד מההגדים לקיום דמוקרטיה במדינה

^וברגע שהממשלה תהיה ממשלת שמאל גם בגץ יהיה איתה, זה די דיקטטוריה

שואל השאלה:
אז זהו שברע שיעשו את זה לבגץ לא תהיה אפשרות לעשות שום דבר ולא תהיה הפרדת רשויות כי הממשלה תחזיק ב2 רשויות ומדינה דמוקרטית לא עובדת ככה

^נכון וברגע שתהיה ממשלת שמאל הממשלה תחזיק ב2 רשויות כי בגץ איתם

הקטע הוא שרוצים שבית המשפט ייצג את כל קצוות האוכלוסייה הישראלית ( שמאלנים יומנים בנות להטבים ערבים חרדים הכל מהכל ) ולא רק שמאלנים כמו עכשיו

כרגע אין הפרדת רשויות:

אם כנסת מחוקקת חוק - בג"ץ לקח לו את הסמכות לפסול.

(למשל חוק הלאום, שבג"ץ קבע שיש לו סמכות לפסול חוק יסוד)

בג"ץ יכול לחוקק חוקים בצורה של פירושנות.

למשל: לפי החוק אסור למי שתומך טרור לרוץ לכנסת, חנין זועבי ניסתה להבריח נשק לחמאס, וניסתה לרוץ.

בג"ץ פירש את בחוק, כך שהיא יכולה לרוץ.

אם הממשלה נותנת מדיניות או עושה מינוי - בג"ץ יכול לבטל אותה, אם המדיניות או המינוי היא לא חוקית - אין לי בעיה.

אבל אם היא חוקית בג"ץ פוסל, בטענה שלפי דעתו הפוליטית היא לא סבירה.

למשל: שר הביטחון לשעבר ליברמן, החליט שלא להכניס משפחות מחבלים לטקס הזכרון.

בג"ץ קבע שלא להכניס תומכי טרור זה לא סביר, ושינה את המדיניות.

הכנסת:
1)לחוקק/לשנות/לבטל חוקים.

הממשלה:
1) קביעת מדיניות.
2) מינויים.

בג"ץ:
1) לפסול,לפרש(לחוקק),משנה, חוקים של הכנסת.
2) לשנות/לפסול מדיניות ממשלה חוקית.
3) לפסול/ למנות מינויים
4) סמכויות של בג"ץ בכללי


כיום איו איזון רשיות, כי בג"ץ שולט בכולם, הרפורמה תאזן את הרשיות.

די עם הסיסמאות, בואי תסבירי איך ביטול עילת הסבירות איכשהו משפיע על הפרדת הרשויות.

שואל השאלה:
שוב אני לא באה ברע אין לי דעה פוליטית אני בוחרת לא להכנס לזה אבל שמעתי את הצד של הנגד ורציתי לדעת את הצד של הבעד אני לא שופטת או אומרת דברים בסיסמאות רק מנסה להבין

אז בואי נדבר על ביטול עילת הסבירות - כיום לבית המשפט יש כמה עילות לפיהם הוא קובע פסק דין. אני מניח כששואלים אותך "לפי מה שופט צריך לתת פסק דין" את תעני "פסק הדין צריך להיות תואם את החוק במדינת ישראל" כי זה הגיון פשוט. בשנות ה80, אהרון ברק הכניס את עילה נוספת בשם "עילת הסבירות" שלפיה, כל שופט יכול להחליט על פסק דין לפי מה שנראה לו באופן אישי סביר. מכאן, ברגע שחוק שהממשלה מעבירה לא מוצאת חן בעיני השופט הוא יכול פשוט להגיד "החוק לא סביר" ולפסול אותו. ברגע שהם יכולים לפסול כל חוק בלי נימוק חוקתי אלה לפי הרצון הפוליטי של השופט, הוא אוטומטית נמצא מעל החוק ויוצר מצב שבו בג"ץ שולט בכל החלטה במדינה, גם בדברים שלא רלוונטים אליו בשום צורה שהיא...

אז ביטול עילת הסבירות זה פשוט לגרום לשופטים להכריע על פי החוק בלבד!
האדם הוא חיה פוליטית וכך גם השופט...

כמו שצריך שבמדינה דמוקרטית תהיה הפרדת רשויות אז צריך שתהיה הפרדת רשויות אמיתית
תומך ברפורמה בנוסח עדין יותר כי כחלק מהפרדת הרשויות אסור שתהיה לממשלה כוח אינסופי משאר הרשויות אבל בו זמנית אסור שתהיה גם לרשות השופטת כוח אינסופי ובמציאות היום כרגע לרשות השופטת יש כוח די אינסופי.
אנחנו בוחרים נציגים בקלפי אבל בפועל בית המשפט העליון הוא זה שמחליט אם החוק לגיטימי בעיניו או לא ( על ידי עילת הסבירות) גם הוא לא מפר חוק בד בבד חוק יסוד.
יותר מכך לא לגיטימי בעיניי שתהיה רשות עם כוח אינסופי במיוחד כשהיא מורכבת מאליטה תרבותית שבלתי אפשרי לשנות את הרכבה כי להם יש את הוטו בועדה לבחירת שופטים.

אנונימי, אתה לא מבין מה אתה אומר. מב זה הממשלה שלהם תהפוך לשמאלנית? זה לא יקרה חחח זה לא עובד ככה