נמאס לי כבר כל חופש גדול להרגיש אותו דברים וכל חופשים, להרגיש לבד כל עוד אני לא שולחת הודעה ראשונה אני לא אקבל הודעה

אם את רוצה את יכולה לדבר איתי חופשי בסטיפס או באינסטגם אשמח לעזור

למה את לבד?

שואל השאלה:
למה אני לבד לא יודעת , בכללי בבית ספר אני לא לבד אבל כשזה מגיע לחופשים אני תמיד לבד אף אחד לא ינסה או יתעניין בי טיפה אפילו

תתחילי לנתק קשרים עם אנשים שלא באמת מחפשים אותך ולא רואים אותך כחשובה בעיניהם.
אני נמצאת באותה סיטואציה בחיים שאני עושה פשוט סינון ומחשבה עם עצמי לגבי מי עושה לי טוב ולמי אכפת ממני באמת.

את רק רואה את הפנים האמיתיים של האנשים שכינית אותם חברים, נדיר למצוא מישהו שבאמת אכפת לו ממך.

אני יודעת שזה קשה, תנסי ליזום ודווקא לשמר קשרים עם אנשים שאת מרגישה שבאמת יש לך חיבור אליהם, תנסי להיפתח בפניהם בנוגע לנושא הזה.
בלי שום קשר, עוד מעט שנת הלימודים תתחיל ותוכלי לפתח ולהכיר אנשים אחרים וחדשים.

תנסי לחפש מישהו שאכפת לו ממך מישהו שאת תתחברי אליו ממש ותספרי לו את זה אני בטוח שהוא יפנה אליך יותר

תנסי לייזום בעצמך יציאה עם מי שאת אוהבת, תעשי דברים שאת אוהבת, אני מבין את ההרגשה שלך, זה כזה רעע

שואל השאלה:
החברה שבאמת הייתה בשבילי הכל והיינו מדברים תמיד יפה בשביל אחת השנייה תמיד אנשים בכוונה נכנסו לנו בקשר וסכסכן ביננו וכיום אין את הקשר הזה. אין יותר מידי מה לסנן מבחינתם אני חברה ללימודים וחברה כשהם לבד

אני יכולה להבין אותך, תאמיני לי
אנשים פונים אליך רק שהם זקוקים למשהו, תמיד יהיה להם אינטרס מסוים
נדיר למצוא אנשים שאשכרה אכפת להם ממך ושאתה חשוב להם הכי באמת... לא מבינה למה קשה לאנשים להיות ריאלים ואמפתיים.

את תמיד יכולה לחדש עם אותה חברה קשר, הדברים לא יהיו אותו דבר, אבל אם אותה חברה עשתה לך טוב על הלב ופעם הייתה ביניכן כימיה, אני לא רואה סיבה שזה לא יעבוד שוב...
אסור לך לתת לאנשים מהצד להפריע לך לנהל קשרים ולסכסך, למרות שתמיד יהיו כאלה שינסו לשים רגל, צריך לדעת להילחם בהם ולהתעלם כשצריך.
אנשים לא היו אמורים לפרק את זה ביניכן.

שואל השאלה:
ניסיתי לסדר את הקשר הזה עם החברה זה פשוט לא עובד היא פחות בעניין , עצוב שאנשים הם כאלה אני רק מחכה לסיים את השנה האחרונה בבית ספר כדי ללכת לעבוד ולצבא ולהכיר אנשים חדשים בחיים ששם זה אחרת. אני יודעת שאנשים לא היו צריכים לפרק את זה אבל יצאתי סתומה אבל חבל שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה

לא יצאת סתומה, קרה מה שקרה, לומדים מטעויות וממשיכים מזה הלאה, להבא נהיים חכמים יותר.

בצבא זו מסגרת חדשה ושונה, המון אנשים חדשים, אם תהיי בבסיס סגור את בכלל תכירי חברים לכל החיים.
אל תדאגי, הזמן יעשה את שלו, תתחברי למי שנראה לך טוב ולמי שאת חושבת שיהיה טוב אלייך.
אל תפתחי את הלב שלך לאנשים שלא מגיע להם.

שואל השאלה:
כן אני גם יהיה בבסיס סגור אני הולכת לקרבי יהיה טוב ברור צריך לשרוד את השנה הזאת ויהיה טוב

שואל השאלה:
מוזמנת לדבר איתי

גם אני לבד כל החופש רק עם הסדרות והשינה בדיכאון רצח וההורים שלי מאוכזבים ממני שאין לי חברים ולא מצליחה להיפתח

היי יקרה,
ראיתי את הפוסט שלך ורציתי להגיב...
שומע במילים שלך הבדידות של החופש, שאת נמצאת בבית לבד והחברים שוכחים אותך ונזכרים רק כשצריכים, כאילו משתמשים בך שצריך ושלא צריך הם רואים רק את עצמם וכמה זה יכול להיות מפחיד ומאיים- שתמיד תישארי לבד ושלא יראו אותך ואת מה שאת צריכה..
משער שאחרי שאת מרגישה את הרגשות החזקים האלו את שואלת את עצמך- אז על מי אני יכולה לסמוך? מי באמת רואה אותי ויהיה פה בשבילי בלי תנאי? האם יכול להיות מישהו שישלח לי הודעה וישאל איך אני מרגישה וידאג לי?
וכמה המחשבות האלה יכולות לשתק...

יקרה, אני רוצה לספר לך שאני מתנדב בסה"ר- סיוע והקשבה ברשת. יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין שבו נוכל להקשיב לך קצת יותר, להבין יחד עם מה את מתמודדת ולחשוב יחד איתך מה אפשר לעשות...
אל תישארי עם זה לבד...
שלך,
מתנדב סה"ר