איזה רגע יפה היה לכם עם הקראש?

לא היה

אנחנו באותה דרך לבית ספר ואני תמיד מחכה שהוא יצא מהחניה ואז נראה אחד את השני, אותו דבר בדרך הביתה שיש פניה כזאת והוא מגיע משם ואני מגיעה מדרך עקיפה ואז בום מבט, ואז עולם במדרגות אחד אחרי השני ואז הולכים בצדדים שונים של המדרכה ואז אני מסתכלת עליו מזווית העין ואז מתקדמת לאיפה שאני לא יכולה לראות אותו ואז הוא פתאום מסתכל אליי וחושב שאני לא רואה כי התרחתי אבל לא אני שומרת מרחק בטוח ממקום שאני גן יכולה לצפות בו חיחיחי

בכל מקרה. הרגע הנחמד עם הקראש היה כל רגע איתו אבל אדבר על רגע ספציפי.
אז אנחנו בדרך הביתה, הגענו לחלק של הפנייה ואני רואה אותו מתקרב אל המדרגות, כמובן אחרי הצבא שלנו הוא מתחיל לעלות במדרגות לפני מה ששונה כי אני בדרךהכלל עולה לפניו כדי להספיק לראות אותו לפני שהוא מגיע אל הבניין שלו, מהמקום הבטוח שלי.
אממה
בפעם ההיא רציתי פשוט לבהות בו קצת, אז הסתתרתי מאחורי חומה קטנה בהתחלת המדרגות, (אלו מדרגות חיצוניות ברחוב) ואני מתחילה לבהות בו ממשיך לעלות בהן, ואז.
אז הוא הסתובב, ישר לכיוון שלי, והמבטים שלנו נפגשו.
כדי שאולי תבינו יותר טוב את הסיטואציה זה כמו במופלאה שמרינט רוצה להביא לאדריאן אתההמנה והיא מסתתרת מאחורי החומה הקטנה הזו, בול אותו דבר רק עם מדרגות.
בכל מקרה, הוא מסתכל ישר עלי, ואני ישר עליו, אממה, אני עוד בשלב שאני בוהה בו והמון שלי לא קולט שהוא בוהה בחזרה. לקחה לי איזה דקה ואז אני פשוט נופלת על המדרכה אשכרה ולא מצליחה להפסיק לחייך.
עד היום אני לא בטוחה למה הוא הסתובב אבל מניחה שזה כדי לבדוק מה איתי כי כאילו בדרך כלל אני לפניו והפעם הייתי מאחוריו במדרגות אז הוא כנראה רצה לבדוק מה איתי ולמה כאילו אין קולות של צעדים שלי מאחוריו אז הוא הסתובב וישר לכיוון שלי כאילו הוא ידע

כןכן אני כבר כתבתי את זה באלפי שאלות אחרות אני יודעת מה לעשות שאני פשוט לא מצליחה לשחרר ממנו הא.

כשגיליתי שיש לו חברה

היינו סוג של מאוהבים אחד בשני אבל לא ביחד
כולם היו חושבים שאנחנו זוג אבל לא היינו ולאט לאט הפכנו להיות חברים הכי טובים אבל עדיין עם רגשות אחד לשניה

ועכשיו בחודשים האחרונים הוא פשוט החליף אותי בהרבה ידידות יזיזות כאלה ואני בוכה על זה כל יום :,(