4 תשובות
פעם הייתי כותבת לפני שאני כותבת ספר חשוב לדעת לפחות על מה אני הולכת לכתוב לפחות את הבסיס ואז כשאני מתחילה לכתוב זה פשוט זורם לכל מיני כיוונים אבל בלי הבסיס זה לא היה זורם
אני כותבת בעיקר לכיף שלי
אבל מנסה להבין מי הדמויות בסיפור וכן לכתוב עליהם מההתחלה (שלא יהיה מצב שבאמצע הספר יהיה פתאום חברה מאמריקה שהיא החברה הכי טובה שלה אבל כל הספר עד עכשיו השם שלה לא הוזכר)
אם זה רומנטיקה להבין אם הם יהיו ביחד בסוף או לא, אם זה משלוש אהבה אז עם מי היא תהייה בסוף.
מה התכונות שלה או שלו, שלא רגע אחד הם רגועים במצבים מלחיצים ואז פתאום שקורה משהו הם בלחץ היסטרי
לראות שאת כותבת ליד כל דמות כל מה שכתבת עליה כדי שלא תשכחי (שלא יצא מצב שבתחילת הספר את אומרת שהיא בת 17 ואז באמצע היא בת 16 או 18 פתאום)
וזהו אני חושבת
: :
מי הדמות הראשית מי הם המשפחה שלה והסביבה עם איזה קשיים היא מתמודדת כאלה דברים
אישית כשאני כותבת אני קודם כל כותבת תקציר.
זה אף פעם לא יהיה התקציר האמיתי וכשאסיים את הספר אכתוב את התקציר מחדש במידה ולא אהיה מרוצה, אבל כתיבת תקציר נותנת לך מבנה עלילתי.
לא להתקדם מהר מדי, תזכרי שאולי את כותבת הרבה זמן את הספר ולכן ירגיש שעבר המון זמן, אבל כשקורא יקרא את זה הוא יוכל לסיים לקרוא הכל ביומיים ודברים שקורים מהר מדי מסבכים את העיניין (למשל נשיקה של הדמויות הראשיות אחרי 10 עמודים).
הכי חשוב- לתכנן את ההתחלה ואת הסוף, אבל את האמצע להשאיר תמיד לדימיון הרגעי, ככה זה לא יהיה רובוטי(: