5 תשובות
יש שם איתך צוות 24/7 של אחיםות, כח עזר ובמיקרה הצורך גם רופאיםות
שזה יכול לעזור להיתמודד וגם להרגיש פחות לבד
היחס של רוב הצוות ממש טוב אך יש פסיכיאטר מסויים שזה ממש נתון למחלוקת
יש שם טיפול שיחתי בערך פעמיים בשבוע (אם אני זוכרת נכון) ופגישה עם פסיכיאטר/ית פעם בשבוע ניראלי
מבחינת האוכל לרוב לא משהו אבל כן יש דברים מסויימים טעימים
יש 6 ארוחות ביום
לא אוכלים בין לבין
לחלק בונים תפריט (לרוב ביגלל הפרעות אכילה)
לירשום עוד כל מיניי מידע על זה שלא מופע בשאלות שלך?
יכול ליהיות שאני חוזרת על עצמי..

אני כותבת מתשובה שכבר עניתי פעם
אני אומרת לפי איפה שאני הייתי (מחלקה סגורה לנוער)
מתחת לגיל 18 יש בית ספר
יש קבוצות (שיושביםות ומדבריםות על כל מיניי דברים (כמו היגיינה, זכויות וחובות, חינוך מיני, בריאות השן, קבוצת רופאים (שמישהו/י/ם מהרופאיםות מדבריםות איתנו על נושא שבוחריםות), קבוצת רמות (שמחלקיםות דפי רמות (דפים שרשום בהם את הרמה שלנו (1-4) ומה זה אומר)
(רמות זה לפי תיפקוד, לפי הזמן שנימצאיםות שם, ולפי אם פוגעיםות בעצמך/לא אוכליםות (1 זה הכי גרוע ו-4 זה הכי טוב) וככל שעולים ברמות יש יותר חובות ויותר זכויות (כמו לצאת הבייתה לסוף שבוע למשל)))
יש מישחקי קופסא
יש טלוויזיה בלובי
ויש טלוויזיה בחדר מחשבים שבו גם יש 4 מחשבים
ויש חדר מולטימדיה שזה חדר עם 2 טלוויזיות שאחת מחוברת למחשב ואחת לכל מיניי מישחקים (לא אלימים ממש)
יש הרבה ארוחות ביום אבל אסור לאכול בין לבין
יש כאלה ששמים להםן תפריט (לרוב ביגלל הפרעות אכילה) שזה אומר שהםן חייביםות לאכול מתיי שקובעיםות להםן ומה וכמה שקובעיםות להםן
יש חדר סנוזלנד (חדר מרגיע כזה שליפעמים הולכיםות אליו עם כדור פיזיו שקוף גדול, בריכת כדורים, אורות, מוזיקה מרגיע ועוד..)
ויש פעילויות שאפשר להישתתף בהן כמו אומנות ואילוף כלבים
ופעם בכמה זמן (יחסית פעם בהרבה זמן, אבל זה עדיין טוב,יש טיול לאנשהו לרוב מבית הספר)
מיתמודדיםות שם עם הדברים שהכי קשים לכםן ופותחיםות את זה בטיפול
מכריחים אתכםן לתפקד, לאכול ולא ליפגוע בעצמכםן או באחריםות כי אם לא זה יפגע ברמות (יש רמות לפי כמה זמן אתםן שם ולפי תיפקוד ואם פוגעיםות בעצמכםן/באחריםות או לא וככל שעוליםות ברמות יש אפשרות לצאת הבייתה לסוף שבוע, ליהיות בחדר המחשבים ועוד..)
נגיד לי עושה ממש ממש רע להיתקלח אבל אם לא אתקלח כל יום יורידו אותי רמה
גם קשה שנימצאיםות פחות עם המישפחה ועם החבריםות שבחוץ (אבל כן הרבה פעמים באישפוז נוצריםות חבריםות ממש ממש טוביםות)
וזה גם יכול ליהיות קשה ליראות אנשיםות אחריםות במצבים ממש רעים וזה ממש מדאיג בעיקר עם אלה שממש מיתקרבים אליהםן
ליפעמים זה גם מקשה על הלימודים למרות שיש בית ספר אבל נגיד איפה שאני באישפוז אין גיאוגרפיה וזה משהו שאני צריכה לבית הספר שלי שבחוץ
אלה ניראה לי הדברים הרעים בזה.. אבל יש גם המון יתרונות
מותר למישפחה לבקר (ליפעמים ביגלל הקורונה היה מותר רק להורים לבקר)
אה ויש את החוק של אסור מגע (אסור למטופליםות לגעת זה/ו בזה/ו אפילו סתם חיבוק (מרשים אוליי רק כשמישהםן מישתחרריםות)
בדרך כלל מקבליםות שם טיפול תרופתי וגם של שיחות
ויש כל הזמן אחיםות/כוח עזר שם שתמיד אפשר ליפנות אליהםן כשמרגישים רע
אני אשלח לך משהו שכתבתי כבר פעם
אפשר להביא אוכל מבחוץ רק אם יש לך תפריט שקבעו לך שם וזה נימצא בתפריט

מה שכן כשהורים באים לבקר הם יכולים להביא לך אוכל בזמן הביקור לאכול בביקור (ככה היה כשהייתי חוץ ממתיי שהיה הרבה קורונה)
שואל השאלה:
כן אני ממש אשמח
אפשרי להביא אוכל מבחוץ או לבנות תפריט מותאם לאנשים עם בעיות חישה באוכל?
אנונימית