הייתם יוצאים עם מישהו/י שנמצאים בדיכאון?

הייתי עוזרת לו ומחכה שהמצב ישתפר פחות נכנסת לזוגיות

לא יודעת זה נורא תלוי אבל נוטה להגיד שלא

אגיד את האמת?
יכול להיות ידיד וכתף תומכת, זוגיות לא הייתי נכנס לזה.

אני בעצמי מתמודדת עם דיכאון, לא יודעת עד כמה הייתי רוצה את זה, כי אני יודעת עד כמה שזה קשה ולא פשוט להתמודד עם אדם כמוני.
אני צריכה מישהו שיכיל ויבין אותי, ואדם בדיכאון דווקא כן יכול לעשות את זה, אבל מצד שני יש לו גם כנראה המון בעיות משל עצמו.
בקיצור, זה תלוי בבן אדם.

כואב לומר אבל כנראה שלא

nop

אז היית יוצא איתם?
תשמע השאלה זה פה זה לא אם הם אנשים טובים, השאלה זה אם היית יוצא איתם
ומי שעונה כן בקלות ראש כל כך, רואים שהוא לא חשב על זה כמו שצריך מספיק

^^ שים לב שאף אחד לא אמר שהם לא
אבל להכיל בן אדם עם דיכאון זה לא דבר שהוא קל הרבה מעבר להתמודדות שלהם עצמם יש גם את הצד השני בעניין וברגע שבן אדם לא יודע להכיל אותם והם יכבידו על הבן אדם זה לא פייר כלפי שני הצדדים

בתור אחת עם דיכאון
לא
לא הייתי יוצאת אם בן אדם בדיכאון

סבבה אז זה נקרא להיות כתף תומכת, להיות ידיד ולעזור זה אפשרי.
בדיוק כמו שכתבתי למעלה, להיות כתף תומכת, לצאת לא.

כן

לא

ממש לא, הייתי שם ועשיתי את זה כמה פעמים. הייתה לזה השפעה דרמטית לרעה על החיים שלי, על שמחת החיים שלי ועל ההתקדמות שלי במישור האישי והאקדמי! אני מחפשת חברים שווים לי מהבחינה של הבריאות הנפשית, כאלו שלא יגזלו ממני את כל הזמן ויתבעו ממני את כל תשומת הלב, גם אני צריכה תמיכה ואם החברות אינה הדדית- היא מיותרת! אני לא עובדת סיעור, או פסיכולוגית של אף אחד מוכנה לתמוך ולאהוב מכל הלב תמיד, בתנאי שההתנהלות היא הדדית! חוסר שוויון הוא בעיה גדולה! שורה תחתונה, אין מצב! ולמען הסר ספק היה לי חבר עם הפרעת אישיות גבולות, "חברה" טובה בדיכאון עמוק שניסתה להתאבד כמה פעמים ושתתה ממני את השמחה והכסף. אז בתור אחת שסבלה שנים מ"חברים" מהסוג הזה. תברחו, הכי רחוק שאתם יכולים, יגידו מה שיגידו! המחיר האישי אינו שווה!

לא, אין לי מספיק כוחות לתמוך במשהוא עם דיכאון.
אני חייבת בזוגיות את שמחת החיים והאושר

שואל השאלה:
^^אני יכולה להבין לא לצאת עם דיכאוני ואפילו לנסות לא להתחבר מראש, אבל "תברחו, הכי רחוק שאתם יכולים" קצת קיצוני ומגעיל. אם כולם היו פשוט עוזבים את החברים שלהם כשהם הכי זקוקים להם הם פשוט לא היו שורדים את התקופה הזאת

אם את לא מבינה במשהו באמת, למה את שואלת אותו?! סבלתי עמוקות מלהיות בקשר עם אנשים עם בעיות בנפשיות ואני מציעה מכל מה שיכול לברוח שיברח. חוסר היציבות הזאת היא פגיעה טראומתית שאני עד היום מתמודדת איתה

שואל השאלה:
את חושבת שאני לא יודעת? אני הגעתי למצבים הכי נוראים בחיים שלי רק כי לאנשים סביבי היה קשה להתמודד עם זה והם נטשו אותי. אני נשארתי עם אנשים סביבי גם כשהם היו ברגעים הכי שבריריים שלהם, ובמיוחד אז, כי הם צריכים אותי.
אם לא אכפת לך מהחיים של אותו בנאדם, תברחי. אחרת, בן אדם דכאוני שיתמודד עם זה לבד ככל הנראה ינסה להתאבד, זה לא שווה את החיים שלו.

אני אומרת משהו ובזאת יסתיים הדיון מבחינתי, חברות מבחינתי אינה עבודה סוציאלית או לשכת הרווחה, אני לא אמורה ורוצה להקריב את החיים שלי לטובתו של מישהו. חברות אמורה להיות משהו שיש בו הדדיות, אהבה דו כיוונית ותמיכה דו כיוונית במקרה הצורך. עם זאת במקרה שהחברים אינם בריאים בנפשם - המצב שונה. החלוקה של התשומת לב לעולם תהיה לטובת האחרים. הבריאות הנפשית שלי שילמה מחיר כבד מאוד על הטיפול בחברים שלי - ולקח לי שנים להשתחרר מהמועקות והטראומות שעברתי כשניסיתי להיות טובה מידי ל"חברים" שלי. את לא חייבת לקחת את העצה שלי, שאלת ועניתי ושם זה נגמר! אני לא מאחלת לאף אחד לרדת לתוך הג'ננות הנפשיות של חברים לא יציבים, כי הם ישלמו מחיר כבד בחיים שלהם והמוטיבציה שלהם לנהל חיים מאושרים תעלם. כל טוב וזה הכל! השארתי אנשים לא בריאים מאחורי ואין לי שום נקיפות מצפון! השקעתי בעצמי וזה הכי חשוב!!!