6 תשובות
תאכלי משהו קליל כמו פרי ותקחי מקלחת חמה
הכל בסדר. שתי מחם תנשמי קצת, אפשר לטפל בזה.
כדאי לך לקחת עזרה מיקרובים אשר תעזור לך ותכוון אותן, אני מקווה שהכל יהיה בסדר.
כדאי לך לקחת עזרה מיקרובים אשר תעזור לך ותכוון אותן, אני מקווה שהכל יהיה בסדר.
חשוב שתביני שאין משהו רע לעלות טיפה במשקל, את חייבת לאכול כמות מסויימת ביום, ואת לא תעלי למשקל חריג בגלל הכמות הזאת.
אין מה לבכות, אם את רוצה לדבר על זה אני זמין בפרטי או פה בתגובות
אין מה לבכות, אם את רוצה לדבר על זה אני זמין בפרטי או פה בתגובות
קודם כל הכל בסדר גם אם תשמיני , ואם את מפחדת להשמין את יכולה להתאמן קצת בקטנה , וגם אם תשמיני לא יקרה כלום את יפה כמו שאת ואת לא תחזרי למשקל של פעם בשנייה הכול בסדר תמיד אפשר לשלב אימונים אל תבכי הכל יהיה בסדר
את צריכה איש מקצוע שיסביר לך.
את צריכה להבין שהאוכל לא נשאר אצלך, הוא מנוצל, ואת צריכה לאכול כמות דיי גדולה בשביל שזה יהיה יותר מדיי ושישאר מאגרים של אוכל שלא נוצל. יש לך מושג כמהה אנרגיה ואוכל הגוף דורש בשביל פעולות קבועות ששומרות אותך חיה? בשביל שהלב יעבוד, מערכת חיסונית תתפקד, ריאות, ועוד ועוד ועוד.
את צריכה איש מקצוע. גם יעשיר את הידע שלך, וגם יעזור לך עם ההתמודדות הנפשית. אל תשארי עם זה לב.
את צריכה להבין שהאוכל לא נשאר אצלך, הוא מנוצל, ואת צריכה לאכול כמות דיי גדולה בשביל שזה יהיה יותר מדיי ושישאר מאגרים של אוכל שלא נוצל. יש לך מושג כמהה אנרגיה ואוכל הגוף דורש בשביל פעולות קבועות ששומרות אותך חיה? בשביל שהלב יעבוד, מערכת חיסונית תתפקד, ריאות, ועוד ועוד ועוד.
את צריכה איש מקצוע. גם יעשיר את הידע שלך, וגם יעזור לך עם ההתמודדות הנפשית. אל תשארי עם זה לב.
אנונימי
אנונימית יקרה
לגמרי מצליחה להבין את התסכול שלך. את מביעה חששות שבין אם הן נכונות או אם לאו, כנראה גורמות לך כנראה סבל רב. נשמע קשה לבכות במשך שעה מבלי יכולת להירגע. השמנה היא תהליך מזדחל שאינו מתרחש כתוצאה מארוחה אחת,בעיקר לנוכך כך שרוב הקלוריות נשרפות בגוף לשם הפקת אנרגיה לקיום. אבל נשמע שאת מוטרדת יותר, אולי מעצם העובדה ששחררת והרשית לעצמך לאכול בתוך מצב של הפרעת אכילה. אשאל אותך בעדינות האם חשבת להעניק לעצמך מעט חמלה בתוך התחושות שאת חשה כעת? האם הגוף והנפש שלך ראויים להיענש בצורה כל כך חמורה בשל ארוחה שהרשית לעצמך? לעיתים רק חמלה כלפי עצמנו יכולה להוציא אותנו ממעגל התסכול המתמיד. ייתכן ואת יודעת, אך בכול זאת ראיתי לנכון לספר לך שאמנם הפרעת אכילה מתרכזת באוכל ובדימוי גוף, אך לרוב היא נובעת מקונפליקטים נפשיים וחרדות אשר מתועלות למשטר תזונה קשוח. כך שמדובר בתופעה נפשית מורכבת שדורשת לעיתים קרובות התייחסות רצינית וטיפול. מחקרים מראים שככול שמזהים את הבעיה מהר יותר, כך גדל הסיכוי לריפוי. לכן קיימת חשיבות לפנות, לשתף ולקבל עזרה מקצועית. יש הטוענים הצעד הראשון לקראת החלמה הוא להודות בקיום הפרעת אכילה. מהדברים שאת כותבת עולה כנראה שאת שעברת משוכה חשובה זו, ועל כך את יכולה להיות גאה, כי לא קל להודות בכך בפני עצמנו. הייתי ממליצה לך לשקול לשתף אדם מבוגר בתחושות שמטרידות אותך, אולי אמא, מורה או יועצת בית הספר. חשוב שתקבלי ייעוץ בשלב הזה, אוזן קשבת ותמיכה הדרושים לתהליך ההחלמה.
כותבת לך מתנדבת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. בדף המסרים של סה"ר יש פרק גדול וחשוב העוסק בהפרעות אכילה וההתמודדות איתן, וכולל מאמרים, טיפים והסכתים (פודקסטים) עם אנשי מקצוע מובילים בתחום. מצרפת קישור רלוונטי.
https://sahar.org.il/category/articles/eating-disorders/
עמותת סה"ר מקיימת צ'אטים אנונימיים עם מתנדבים. תוכלי להצטרף לצ'אט על מנת לנסות ולקבל תובנות נוספות, לפרוק מעט מהחששות ואולי אף להסתייע במקורות תמיכה נוספים ללא שיפוטיות.
שלך בדאגה
מתנדבת סה"ר.
לגמרי מצליחה להבין את התסכול שלך. את מביעה חששות שבין אם הן נכונות או אם לאו, כנראה גורמות לך כנראה סבל רב. נשמע קשה לבכות במשך שעה מבלי יכולת להירגע. השמנה היא תהליך מזדחל שאינו מתרחש כתוצאה מארוחה אחת,בעיקר לנוכך כך שרוב הקלוריות נשרפות בגוף לשם הפקת אנרגיה לקיום. אבל נשמע שאת מוטרדת יותר, אולי מעצם העובדה ששחררת והרשית לעצמך לאכול בתוך מצב של הפרעת אכילה. אשאל אותך בעדינות האם חשבת להעניק לעצמך מעט חמלה בתוך התחושות שאת חשה כעת? האם הגוף והנפש שלך ראויים להיענש בצורה כל כך חמורה בשל ארוחה שהרשית לעצמך? לעיתים רק חמלה כלפי עצמנו יכולה להוציא אותנו ממעגל התסכול המתמיד. ייתכן ואת יודעת, אך בכול זאת ראיתי לנכון לספר לך שאמנם הפרעת אכילה מתרכזת באוכל ובדימוי גוף, אך לרוב היא נובעת מקונפליקטים נפשיים וחרדות אשר מתועלות למשטר תזונה קשוח. כך שמדובר בתופעה נפשית מורכבת שדורשת לעיתים קרובות התייחסות רצינית וטיפול. מחקרים מראים שככול שמזהים את הבעיה מהר יותר, כך גדל הסיכוי לריפוי. לכן קיימת חשיבות לפנות, לשתף ולקבל עזרה מקצועית. יש הטוענים הצעד הראשון לקראת החלמה הוא להודות בקיום הפרעת אכילה. מהדברים שאת כותבת עולה כנראה שאת שעברת משוכה חשובה זו, ועל כך את יכולה להיות גאה, כי לא קל להודות בכך בפני עצמנו. הייתי ממליצה לך לשקול לשתף אדם מבוגר בתחושות שמטרידות אותך, אולי אמא, מורה או יועצת בית הספר. חשוב שתקבלי ייעוץ בשלב הזה, אוזן קשבת ותמיכה הדרושים לתהליך ההחלמה.
כותבת לך מתנדבת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. בדף המסרים של סה"ר יש פרק גדול וחשוב העוסק בהפרעות אכילה וההתמודדות איתן, וכולל מאמרים, טיפים והסכתים (פודקסטים) עם אנשי מקצוע מובילים בתחום. מצרפת קישור רלוונטי.
https://sahar.org.il/category/articles/eating-disorders/
עמותת סה"ר מקיימת צ'אטים אנונימיים עם מתנדבים. תוכלי להצטרף לצ'אט על מנת לנסות ולקבל תובנות נוספות, לפרוק מעט מהחששות ואולי אף להסתייע במקורות תמיכה נוספים ללא שיפוטיות.
שלך בדאגה
מתנדבת סה"ר.