שומרי נגיעה כנסוו

בגלל שאני שומרת נגיעה ובשביל שלא יהיה יצר הרע עדיף חתונה מאשר חבר ככה שמורים לא נוגעים אחד בשני ושמירת נגיעה זה דבר כלכך טהור וצנוע, ברגע שיש חבר/ה לא מצליחים לשמור נגיעה כי הרוב יגידו שקשה להם והם לא יכולים בלי מגע חיבוקים ונשיקות ולכן עדיף חתונה כי שומרים נגיעה מאשר חבר שיוצאים לכמה שנים ולא שומרים נגיעה

כמו שאמרו נמעלה זה דבר טהור שאני לא אשבור אותו כי רק אז אני מבין את הערך שלי ואת הערך של מי שמולי ורק אחרי החתונה זה באמת אמיתי ונכון

לא. ואני לא מתכוון להכינס לקשר רציני קודם החתונה.

אגיד לך תאמת
אני אדם ממש של אהבה
אני אוהבת להראות את האהבה שלי
אבל
אני יודעת שאני צריכה לדעת מי הבנאדם מולי

לנגיעה יש כוח רב
היא ממש כמו דבק זה ממש מקרב ומחזק את הקשר הגשמי
ואז כשרואים נורות אדומות
מאוד קשה לנתק
כי זה לא רק החלטה של שכל
זה מעורב ברגש
וזה מאוד קשה לנתק את השכל מהרגש
ואז בלית בררה אפשר להיתקע עם גבר שיש לו בעיות כעס, או אפילו דיבור מזלזל כשהוא עצבני
כי
"על כל הפשעים - תכסה האהבה"
לא סתם זה משפט כזה נכון, כשאדם אוהב מישהו (לא קשור אפילו בני זוג) והוא אדם נוראי
אבל זה אח שלך או הילד שלך
אתה תגן עליו לא משנה מה הוא עשה
כי אתה משוחד בעצם, יש לך רגש אהבה
ואתה לא יכול להתסכל על זה בפן אחר
הרגש מעוור
ובגלל שלנגיעה יש כוח חזק בין גבר לאישה
עדיף מאוד להימנע
ולהכיר את האדם באמת לעומק
ולא ליפול לרגש כל הזמן

אני לא חושב. מתפלל ומקווה מאוד שלא.

חברה שלך יכולה להגיד מה שהיא רוצה היא לא יודעת כלום כמעט כל הזוגות שאני מכירה שמרו נגיעה לפני החתונה

כוכב יעקב
אני מעדיף שתהיה לי מישהי להצטער איתה, מאשר להצטער לבד...

חס ושלום.
ומה זה לומר בסוף כולם נשברים? שלא תתעלם מגדרות חז''ל - אז לא תיפול.

היי!
אם אני מבין נכון למה את מתכוונת, אז לידיעתך אין מושג כזה ביהדות של "חבר/חברה" כפי שלעיתים מתבלבלים, ולכן יהודים כשרים יוצאים לקראת חתונה למה שנקרא "פגישות", ולכן אין סיבה שיווצר מצב של אי שמירת נגיעה. מאחל לעצמי וגם לך שנזכה להכיר את הצד השני בדרך הטהורה הזו (:

שואל השאלה:
אני מתכוונת לא בשידוך
שיצא מצב ומישהו ומישהי התאהבו וכל זה והם ביחד
ויש הרבה רגעים שאפשר להישבר בהם בואו
זה לא כזה מובן מאליו לא להשבר לא חושבים?

ולכן אמרו עבירה גוררת עבירה

מצב בו שניים מתאהבים שלא בשידוך - מחייב שהיה קודם לו אי צניעות בדיבור או במעשים, קרבה יתרה, דיבור יתר, מה שמוביל לזוגיות ארוכה מדי לפני החתונה, מה שמוביל להרהורים רעים דיבורים לא צנועים ולפעמים גם נפילות בנגיעה ובכריתויות אחרות


לכן לא מתעלמים מדברי חזל, הולכים מאה אחוז לפי ההלכה - ואז גם לא נופלים

compass
זה לא מחייב שזה נעשה בצורה אסורה. גם קרבה (בלי נגיעה) ודיבור לא בהכרח אסורים (זה תלוי במקרה הספציפי). זה יכול לקרות גם בצורה מותרת, ובזה עצמו אין איסור, רק שכמעט ולא שמעתי על מקרים שזה לא גרר איסור.

^אצה מסכים איתי אבל שמצב בו 2 אנשים זרים הפכו לזוג, מחייב שברגע מסוים הייתה שם קרבה שאינה לפי ההלכה, נכון?

הרי לא מדובר על שידוכים ששם זה מותר

מה אתה מתכוון בעצם במילה "זוג"? כאילו כמו נשואים, או סתם ביחד?
כי אם זה סתם ביחד אז כן קיים סיכוי קל להשמר מעבירות, אם זה כמו נשואים אז זה עצמו הרי עבירה...

נאמר לצורך העניין שביחד הכוונה לזוג לא נשוי שלא מצליח לשמור נגיעה, ברגע שלפני הנפילה

אני לא כל כך מבין למה בדיוק אתה מתכוון... בכל אופן, כל העניין הזה הוא לא בהכרח בא על ידי או לידי עבירה, אבל הוא מלווה בסיכונים גדולים.

הרי אם הם קרובים כל כך הם כבר עברו על לא להרבות שיחה, וכן הרהורים רעים, ואם הם במצב כזה סביר שמדובר בעוד ועוד...


בכל אופן לא דרך היהדות כלל

הרהורים רעים - לא בהכרח, שיחה - גם לא ממש. אני למשל רוצה מצב דומה (דומה - לא אותו דבר בדיוק), אבל אם אכן היה לי את זה לא הייתי נפגש איתה הרבה, למעשה - כמעט ולא, כדי להמנע מסיכונים מיותרים.
מה שכן, איך שזה בהגדרה העולמית (של זוגיות) זה אכן בעיה של להרבות שיחה.