6 תשובות
כן זה נכון
זה די נכון. תחשוב על זה שחוזרים בתשובה הם אנשים שגדלו באורח חיים מסוים ובחרו לוותר עליו בשביל הדת והאמונה.
לא כמו דתיים שמאז ומתמיד גדלו לתוך הדת והאמונה ולעולם לא הכירו משהו אחר.
לא כמו דתיים שמאז ומתמיד גדלו לתוך הדת והאמונה ולעולם לא הכירו משהו אחר.
זה בהחלט נכון לדעתי
כי מי שחוזר בתשובה בחר בזה מעצמו
סימן שהאמונה שלו יותר חזקה
ומי שנולד לזה לא בחר בזה ואולי אן הוא היה נולד במקום אחר הוא לא היה בוחר בזה
כי מי שחוזר בתשובה בחר בזה מעצמו
סימן שהאמונה שלו יותר חזקה
ומי שנולד לזה לא בחר בזה ואולי אן הוא היה נולד במקום אחר הוא לא היה בוחר בזה
כן
"מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין"
בהצלחה בתהליך
"מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין"
בהצלחה בתהליך
גילוי נאות, אני לא אחד שגדל בבית דתי.
בכללות יש בזה אמת אבל צריך לעשות הבחנה. מה שמשותף להרבה מהחוזרים בתשובה הוא שהם הגיעו לתובנה שהתורה היא אמת וזה הבסיס לקיום המצוות שלהם, הרבה, אבל לא כולם, כי יש כאלה שהתחזקו מבלי שהתעסקו באימות אלא שהסביבה שלהם יחסית דחפה אותם לשם או שהחליטו להאמין בתמימות ובערו מתוך תשוקה שעד עכשיו לא באה לידי ביטוי (מה שבאמת נותן טעם טוב לאדם שעושה הרבה ברוחניות ומחזק אותו באמונה בהמשך כי כבר מכיר את מערכת היחסים המופלאה עם הבורא).
מצד שני מי שנולד בבית דתי עלול לסיים את חייו בבחינה של מצוות אנשים מלומדה, כלומר שעשה מצוות כי ככה לימדו אותו, אבל וזה אבל גדול מאוד, לכל אדם שנולד בבית דתי יש נקודה במהלך החיים שבה הוא נאלץ לבחור אם לבחור בדרך התורה או במשהו אחר, וזו בחינה אחת. בחינה נוספת היא שאותו אדם דתי מבין שמעבר לזה שהוא נולד בבית דתי, הוא אדם בשר ודם פה בעולם הזה, יש לו עיניים, ומושג שיש אפשרויות אחרות בחוץ, והוא לא בוחר "להמשיך" בדרך התורה אלא הוא הגיע לתובנה העמוקה שהתורה היא אמת ושהיא חסד גדול מה' יתברך והוא מחליט לנצל כל מה שיש לו בשביל לא להיות אחד שנולד דתי ונפטר בבחינה של מצוות אנשים מלומדה אלא אחד שלקח ברצינות גמורה את התפקיד שלו בעולם והבין מה הקטע בעולם הזה והאמונה שלו חזקה מאוד מאוד ויתכן אף שיגיע להשגות גדולות הן בלימוד והן במדרגות הקדושה.
בכללות יש בזה אמת אבל צריך לעשות הבחנה. מה שמשותף להרבה מהחוזרים בתשובה הוא שהם הגיעו לתובנה שהתורה היא אמת וזה הבסיס לקיום המצוות שלהם, הרבה, אבל לא כולם, כי יש כאלה שהתחזקו מבלי שהתעסקו באימות אלא שהסביבה שלהם יחסית דחפה אותם לשם או שהחליטו להאמין בתמימות ובערו מתוך תשוקה שעד עכשיו לא באה לידי ביטוי (מה שבאמת נותן טעם טוב לאדם שעושה הרבה ברוחניות ומחזק אותו באמונה בהמשך כי כבר מכיר את מערכת היחסים המופלאה עם הבורא).
מצד שני מי שנולד בבית דתי עלול לסיים את חייו בבחינה של מצוות אנשים מלומדה, כלומר שעשה מצוות כי ככה לימדו אותו, אבל וזה אבל גדול מאוד, לכל אדם שנולד בבית דתי יש נקודה במהלך החיים שבה הוא נאלץ לבחור אם לבחור בדרך התורה או במשהו אחר, וזו בחינה אחת. בחינה נוספת היא שאותו אדם דתי מבין שמעבר לזה שהוא נולד בבית דתי, הוא אדם בשר ודם פה בעולם הזה, יש לו עיניים, ומושג שיש אפשרויות אחרות בחוץ, והוא לא בוחר "להמשיך" בדרך התורה אלא הוא הגיע לתובנה העמוקה שהתורה היא אמת ושהיא חסד גדול מה' יתברך והוא מחליט לנצל כל מה שיש לו בשביל לא להיות אחד שנולד דתי ונפטר בבחינה של מצוות אנשים מלומדה אלא אחד שלקח ברצינות גמורה את התפקיד שלו בעולם והבין מה הקטע בעולם הזה והאמונה שלו חזקה מאוד מאוד ויתכן אף שיגיע להשגות גדולות הן בלימוד והן במדרגות הקדושה.
''במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד''