אתם חושבים שאנחנו באמת חיים בסימולציה?

כן, כי העולם הוא תוצר של כל המחשבות שלנו

לא

אחרי שראיתי מטריקס
היו לי ספקות אני לא אשקר

אין דרך לדעת אם זה המצב.
זה נראה לי בהחלט אפשרי אבל גם הגיוני שלא, ובגלל שאין איך לדעת וזה לא משנה תכלס.. אז זה לא ממש מעסיק אותי

תגדיר סימולציה
אם כאילו יש אנשים שמתכנתים את הסימולציה אז לא כי אני לא רואה סיבה מספיק טובה לחשוב שזה נכון, אני כרגע מעדיף לחשוב שאנחנו כאן ולא מעניין אותי הסיבה כי כנראה בחיים לא נדע אותה ואם כן אז אני מניח שזה לא סימולציה

יש מצב

כן
הסימולציה שמדברים עלייה היא לא איזה משחק מחשב שמישהו משחק בו או חייזרים או משהו כזה

הסימולציה היא עובדת על פי העיקרון של מה שקורה בפנים= מה שרואים בחוץ
העולם עצמו הוא מראה להתרחשויות פנימיות ולדברים שקורים בפנים

במילים קצרות יותר: אנחנו יוצרים את המציאות של חיינו, בצורה הבאה:
רגש- מחשבה- פעולה.
זאת הסימולציה שעלייה מדובר ואנשים לא רואים את זה למרות שזה כל כך ברור
כל אחד באופן פרטי יוצר את המציאות של החיים שלו, האישיים והרבה אנשים מצטרפים ביחד ויוצרים את העולם את הסימולציה שאנחנו חיים בתוכה
אנשים חושבים שמדובר באיזה משהו חיצוני שאין לנו שליטה עליו אבל זה לא באמת ככה

אולי
אבל גם אם כן מה זה באמת משנה?

כן. אנחנו חיים בעולם של סמלים, בין אם דתיים, פוליטיים, מדעיים, רגשיים, וכו', בעבר הסמלים הללו היו נראים לנו כמחוברים לאיזושהי מציאות גבוהה יותר (המסומלת). היום אנחנו מבינים שהמסומל מת, הסמל הוא לא יותר מגופה מתה שאונסת אותנו להכיר בה. זה, בפשטנות מסויימת, מה שבורדיאר מכנה סימולציה מסדר ראשון. אם נתבונן ברמה גבוהה יותר נבין שכל הסמלים המתים הללו כבר מעורבבים בימינו, המפץ הגדול או אלוהים, אהבה וסרטים, פוליטיקה וסקס, ערבוביה של סדרים, בלשונו של פוקו. אנחנו חיים בערבוב של סימולציות שהמפעילים של כולן מתו מזמן.

^תסביר לי מה קראתי עכשיו בבקשה המוח שלי כואב