נמאס לי שהופכים בעיות והפרעות נפשיות למשהו מגניב וטרנדי

שואל השאלה:
^^זה עדיין לא הופך את זה ללגיטימי

לא אמרתי לגיטימי הסברתי למה

שואל השאלה:
אני מבינה אבל זה ממש מעצבן

אני עדיין לא מצליחה להבין מה מפריע לך ולמה

צודקת המילה דיכאון הפכה היום לביטוי לכל מצב רוח רע בלי לדעת מה זה באמת

שואל השאלה:
וזה מרגיש כאילו ממש מקטינים את המשמעות האמיתית של דיכאון וחרדה

כן אני מבינה אני בעצמי מכבדת את זה
היום כל נער חושב שהוא בדיכאון ועם בעיות נפשיות שכבר לא צריך איבחון הם מסתמכים על עצמם זה משגע.

שואל השאלה:
אנונימית 1450
זה מפריע לי כי היום דיכאון זה הפך להיות טרנד. זה כמו לעשות טרנד ממחלות בכליות אותו השיט. ובתור מתמודדת נפשית זה כל-כך משפיל

אני לא חושבת שכולם חושבים שהם בדיכאון ממש לא אבל כן יש לכל אחד את הבעיות שלו אתם לא יכולים לשפוט בלי לדעת מה אותו אחד באמת עובר

אוקיי

אני מסכימה שלא בטוח ש100% מהשאלות הללו שנכתבות פה ביום-יום הן אמיתיות.

ברו מה את עושה מינוס את יודעת שאני צודקת

אנונימית 1450
לא מדברים על הבעיות האישיות של כל אחד
אלה על מצב נפשי שנהיה טנרדי כי הורידו לו את החשיבות

שואל השאלה:
אני לא שופטת את הבעיות של אחרים, אני חושבת שהפכו את כל הקטע של הדיכאון והחרדה לכל כך סתמיים שזה הפך לסתם מונח חסר משמעות. רק שזה כל-כך לא זה הרבה מעבר ללהרגיש בדאון

כן זה נהיה טרנד וזה דיי מזעזע אבל אין ממש מה לעשות עם זה. לכתוב שאלה בסטיפס שאת מתעצבנת על זה לא יעזור

sainz
אוקיי אתם חושבים שזה נהיה טרנדי אבל האמת אני רואה את זה בכיוון אחר לגמרי, אני חושבת שיש לאנשים בעיות שהם לא יודעים מה לעשות ובוכים בלי הפסקה אז רושמים פה שאלות על המצב הנפשי גם כדי להבין מה אנשים אחרים חושבים או איך אנשים אחרים רואים את זה מהצד,

שואל השאלה:
אני יודעת פשוט הייתי צריכה להוציא אבן מהלב

האמת כן אני מבינה את מה שאת אומרת..

שואל השאלה:
אנונימית
אם באמת היה להם אכפת הם לא היו באים עם זה לסטיפס.
בסטיפס אין פסיכיאטרים שיעשו להם אבחון. ומרבית בני הנוער בימינו פשוט מאבחנים את עצמם במה שבא להם.

כי כל אחד רוצה להרגיש שונה ומיוחד..בגלל זה מחפשים הסבר לכל תחושה שלהם

טוב אבל למה לצעוק

כן נכון האמת

שואל השאלה:
^אכפת לי מסיבה אחת פשוטה, כי זה לא בן אדם אחד זה כמה. וברגע שזה כמה זה גורם לסוג של זלזול באנשים המתמודדים עם הבעיות הנפשיות.

נכון אנשים סתם מאבחנים את עצמם וזה מטומטם אבל זה דיי בעיה שלהם. כאילו מה ככ אכפת לך שעכשיו בנאדם שאת לא מכירה בכלל חושב שיש לו בעיות שאין לו בעצם?

אנונימית 1450
לא התכוונתי לשאלות בסטיפס
התכוונתי לזה שאנשים מחליטים שהם בדיכאון בעקבות תחושה רעה בלבד
כלומר צריך איבחון צריך לדעת שדיכאון זה לא רק חרדה
אם את מרגישה שזה תוקף אותך אישית אז אני לא מתכוונת לפגוע בך או בכל אחד אחר שמרגיש שהוא בדיכאון
אני פשוט מרגישה שהמשמעות של זה אבד

וואלה לא נתקלתי בזה, אבל אולי כי אני כבר לא בגיל ההתבגרות. כשהייתי בערך בת 12 התחילו לי מחשבות אובדניות, לקח לי בערך 5 שנים עד שקיבלתי אבחנה וזה היה במסגרת אישפוז פסיכיאטרי. בין השנים של גיל 12 ו-17 חוויתי תקופות שפל, הרגשתי שקופה, ושלא משנה כמה סבל אני חווה אף אחד לא יבין את הכאב שלי. היה לי גם ניסיון אובדני בין התקופות האלה, וכן, גם בי זילזלו. לקח לי שנים ללכת לפסיכיאטר כי הסביבה לא חשבה שזה כזה נורא, חשבו שזה יעבור. הכל התדרדר אצלי מבחינת תפקוד(פוטרתי מהעבודה בגלל שלא הצלחתי לצאת מהמיטה, הייתה נסיגה בקשרים חברתיים, לא הייתי מגיעה לבית ספר, הייתי רבה עם כולם...). בסופו של יום, אושפזתי במחלקה פסיכיאטרית לנוער.קיבלתי שם למצב שדיכאון וחרדה כלולים בו. מאז האישפוז אני על תרופות פסיכיאטריות שעוזרות לי לתפקד ולמנוע מצבים שבהם אני לא עושה כלום. בעיניי, חשוב לתת מקום לנערים שאומרים שהם בדיכאון או חווים חרדה. נכון, יש היום המון בורות בנושא הפרעות נפשיות ו-וואחד סטיגמה על מתמודדים, אבל בעידן שבו יש גישה באינטרנט לאתרים שבהם ניתן ללמוד ולהיעזר במידת הצורך באיך לטפל או מה זה דיכאון וחרדה זה יכול מאוד לעזור לבן אדם לפנות לעזרה שמגיעה לו או לה. לפי דעתי, לא צריך להתעצבן על אותם ילדים ונערים מכיוון שזאת הדרך שלהם לבטא מצוקה שבגילאים האלה מרגישה שקופה.

sainz
כן הבנתי הכל טוב אתן צודקות

אני מה זה מסכימה ,אצלי אם מישהו עצוב אומרים מה אתה בדיכאון ... זה באמת כבר מעצבן ולא מכבד , מסכימה איתך מאוד